1. ביום 22.12.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.
2. עסקינן ביחיד אשר מנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון שני לאחר שההליך הקודם (בתיק פש"ר 67926-03-17) בוטל בשל מחדליו.
3. מדוח הנאמן והצעת הממונה שהוגשו לתיק בית המשפט ביום 10.1.23 עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות בליווי אסמכתאות מספקות, אי המצאת מסמכים נדרשים, אי מיצוי כושר השתכרות ואי שיתוף פעולה עם הנאמן.
4. בנוסף ציינו בעלי התפקיד כי החלק הארי של החובות בהליך (כ-78% מסך הנשייה) מקורו בחוב לרשות המיסים הנובע מעבירות פליליות שביצע היחיד (לרבות עבירות של החזקת נשק וסחר בנשים). חוב זה אינו בר הפטר נוכח הוראות סעיף 175 (א)(2)לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018. לאור האמור, המלצת בעלי התפקיד היתה למתן צו לשיקום כלכלי ללא מגבלת זמן במסגרתו יישא היחיד בתשלום חודשי בסך 2,250 ₪.
5. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 11.1.23 ובמסגרתו נשמעו טענות הצדדים.
6. ב"כ הממונה אף ציין כי עבירת הסחר בנשים (ובשמה המדויק, גרימה לעזיבת המדינה לשם העסקה בזנות), בה הורשע היחיד, על פי סעיף 376 (ב)(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מהווה עבירת אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001. לכן החוב למס הכנסה הנובע מביצוע העבירה הנ"ל אינו יכול להיות בר הפטר.
7. לאחר שהובהר ליחיד המצב המשפטי הנוגע לחוב למס הכנסה, הבהיר ב"כ היחיד כי נוכח העובדה כי החוב למס הכנסה עולה על סך של 600,000 ₪, אין תכלית בניהול ההליך. עם זאת, ביקש ב"כ היחיד שהות של 30 ימים לצורך בחינת האפשרות להגשת הצעה להסדר חוב וביצוע בירור מול הנושה מס הכנסה.
8. ב"כ הממונה הבהיר בדיון כי לטעמו אין מקום לפעול בהתאם להמלצה המקורית שהוגשה לתיק. זאת מאחר שאין כל תוחלת בהמשך ניהול ההליך נוכח החוב הגבוה למס הכנסה, שאינו בר הפטר. גם ב"כ הנאמן ציין כי תכלית החוק לא יכולה להתקיים במקרה דנן.
9. בהתאם להחלטה שניתנה בסיום הדיון, ניתנה ליחיד שהות בת 30 ימים להגשת הצעת הסדר או התייחסות להמלצה העדכנית של הממונה. עוד נקבע כי היעדר תגובה תהווה הסכמה של היחיד לביטול ההליך.
10. חרף חלוף המועד, לא הוגשה עד היום תגובת היחיד להמלצת הממונה ו/או הצעת הסדר מטעם היחיד.

דיון והכרעה:

1. לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, לאחר עיון בכלל המסמכים המצויים בתיק ובהיעדר תגובה מטעם היחיד, אני רואה לנכון להורות על ביטול ההליך וזאת מהנימוקים שלהלן:
2. ראשית, היחיד לא פעל בהתאם להחלטה מיום 11.1.23 ולא הגיש הצעת הסדר ו/או תגובה להמלצה העדכנית של בעלי התפקיד. בהתאם לאמור בהחלטה, אי הגשת תגובה מטעם היחיד תהווה הסכמה מצידו לביטול ההליך.
3. שנית, ליחיד חובות מאושרים בסך של 837,836 ₪, מתוכם 654,152 ₪ בדין קדימה למס הכנסה.
4. החוב בדין קדימה למס הכנסה נובע מפעילות פלילית שבוצעה על ידי היחיד, במסגרתה היחיד ניהל עסק בלתי חוקי וגרף רווחים כספיים אשר לא דווחו למס הכנסה.
5. בהתאם לדיווח הנאמן בפני בית המשפט: ביום 18.7.16 ניתן גזר דין בהליך פלילי כנגד היחיד במסגרתו הוטלו על היחיד 12 חודשי מאסר. בהתאם להכרעת הדין היחיד הורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר שניתן בעד זנות ומרווחי נשים בזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם העסקה בזנות, קשירת קשר לפשע מסוג סרסרות וזנות וסיוע לנאשמים הנוספים לקידום עסק בזנות. בנוסף, היחיד הורשע בהחזקת נשק.
6. היחיד הורשע כאמור, בין היתר, בעבירה על פי סעיף 376 (ב)(א) לחוק העונשין, בגין גרימה לעזיבת המדינה לשם העסקה בזנות. עבירה זו מוגדרת כעבירת אלימות חמורה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001.
7. כתוצאה מניהול העסק הבלתי חוקי על ידי היחיד, נוצר החוב המשמעותי למס הכנסה, המהווה את החלק הארי מכלל חובותיו של היחיד (למעלה מ- 78% מהחובות).
8. סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע רשימה של חובות עבר עליהם לא יחול ההפטר.
9. דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתייחסים לסעיף 175 לחוק:

"מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם, קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים, המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר, גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד. להלן סוגי החובות שמוצע לקבוע כי ההפטר לא יחול לגביהם והנימוקים לכך...חוב שנוצר בדרך מרמה, או חוב הנוגע מעבירת גניבה, או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בזכות זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001... החוק מבקש לכלול בסעיף זה עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי" (ראה עמודים 691-692, הצעות חוק הממשלה – 1027 מיום ה-02/03/2016).

1. סעיף 175 (א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי: "חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001".
2. מכאן כי גם במקרים בהם היחיד התנהל באופן תקין לחלוטין בהליך חדלות הפירעון עצמו, הוא לא יזכה בסופו של יום לקבל הפטר על החובות שנוצרו באופן המפורט בסעיף 175 (א)(2) לחוק.
3. עוד יוער בהקשר לסעיף 175(א)(2) לחוק כי אין נפקא מינה באם החוב הינו חוב אזרחי (שנפסק בהליך אזרחי כגון החוב דנן למס הכנסה בגין אי דיווח על הכנסות) או חוב פלילי (שנפסק במסגרת הליך פלילי), ובלבד שהחוב נוצר כפועל יוצא מביצוע עבירת אלימות חמורה (או כתוצאה מיתר המעשים שפורטו בסעיף זה). בכך הביע המחוקק את העובדה כי הוא אינו רואה לנכון ליתן הגנה ליחידים אשר יצרו חובות הנובעים מביצוע מעשים חסרי תום לב באופן קיצוני ו/או הנוגדים באופן אקוטי את תקנת הציבור ו/או נגועים בחוסר חוקיות מובהק. [ר' בעניין זה גם פסק הדין בתיק חדלפ 1961-09-20 (שלום חיפה) רשאן חשאן נ' הממונה על חדלות הפירעון ואח' (3.5.22) וכן פסק הדין שניתן בהליך הערעור ואשר אישרר את הקביעות נשוא פסק הדין בעחדלפ 13069-06-22 (מחוזי חיפה) רשאן חשאן נ' הממונה על חדלות הפירעון ואח' (28.9.22)].
4. מן הכלל אל הפרט. נוכח העובדה כי חובו של היחיד למס הכנסה נובע, בין היתר, מביצוע עבירת אלימות חמורה על ידי היחיד, צו ההפטר לא יחול על חוב זה, וזאת בהתאם לסעיף 175 (א)(2) לחוק חדלות פירעון שפורט לעיל.
5. יתר על כן, גם אם לא נפל כל דופי ביחס לאופן יצירת יתרת חובותיו של היחיד, הרי שבכל מקרה ההפטר לא יחול על החוב למס הכנסה. כתוצאה מכך היחיד ייכנס להליך חדל פירעון ויסיים את ההליך במצב של חדלות פירעון (עם חוב של למעלה מ- 600 אלף ש"ח).
6. סעיף 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו".
7. במקרה דנן, וכפי שפורט לעיל, ברי כי אין בהליך כדי לסייע ליחיד במניעת חדלות הפירעון וההליך במקרה דנן הינו חסר כל תכלית ותוחלת. משההליך הינו חסר כל תוחלת יש לבטלו. ר' בעניין זה עחדלפ 62094-03-21 (שלום חיפה) תיימור קבלאן נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (8.6.21) וכן חדלפ 29824-04-20 שלום חיפה) ארז גריל נ אברהם אוחיון ואח' (20.8.20).
8. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שלעמדת הנאמן גם יתרת חובותיו של היחיד נוצרו בחוסר תום לב ו/או שהיחיד לא נתן כל הסבר המניח את הדעת באשר לאופן יצירת יתרת חובותיו על אף שהנטל מוטל עליו לעשות כן (ר' בעניין זה פרק ג' לדוח ממצאי הבדיקה של הנאמן).
9. שלישית, חובו של היחיד למס הכנסה, אשר מהווה את החלק הארי מכלל חובותיו, נוצר כאמור כתוצאה מפעילות אי חוקית של היחיד, שבוודאי שהינה חסרת תום לב ו/או מוסר באופן אקוטי. משכך, גם בהיעדר תחולה של סעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, היה מקום להורות על ביטול ההליך וזאת נוכח הנסיבות הקיצוניות של חוסר תום הלב ביצירת החובות. יפים לעניין זה דברי כב' השופט דוד מינץ בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (מנהל מיוחד (18.12.19):

"אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (סעיף 1(1) לחוק; וראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, [פורסם בנבו] פסקה 47 (19.3.2018); רע"א 4067/18 פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק, [פורסם בנבו] פסקה 19 (30.6.2019)). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג".

1. רביעית, עסקינן ביחיד אשר מנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון שני. מצופה מיחיד שנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון ובוטל בשל מחדלים, כי יפנים את חובותיו בהליך הבא המתנהל בעניינו וימלא אחר כלל חובותיו באופן דווקני. חרף האמור, היחיד לא פעל כנדרש בהליך והתנהל תוך יצירת מחדלים רבים. לאור זאת ובהתאם לקבוע בסעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יש מקום להורות על ביטול ההליך.
2. מחדלי היחיד פורטו בדוח הנאמן והמלצת הממונה, והם כוללים בין היתר, אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות בליווי אסמכתאות מספקות, אי המצאת מסמכים נדרשים, אי מיצוי כושר השתכרות ואי שיתוף פעולה עם הנאמן.
3. חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.
4. למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט דוד מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19) וכן ברע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).
5. לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 183 ו- 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
6. בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.
7. הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.
8. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).
9. ככל שתוגש בקשה חדשה מצופה, נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, כי הממונה יבחן את סיכוייה בראשית ההליך ועוד בטרם ינתן צו לפתיחת הליכים.
10. כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.