1. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה קרתה ביציאה מכיכר דו נתיבית, שעה שרכב התובעת בנתיב השמאלי ורכב הנתבעת בנתיב הימני.

לטענת נהגת התובעת נכנסה לכיכר לפני רכב הנתבעת, המשיכה 'ישר' בכיכר וביציאה מהכיכר רכב הנתבעת שהיה בנתיב הימני פגע ברכב בחלק ימני אחורי. לטענת נהגת התובעת היא סבורה כי רכב הנתבעת ביקש להמשיך בנסיעה בתוך הכיכר ולכן סטה שמאלה ופגע ברכבה. מכאן לטענת התובעת אחריות נהג הנתבעת לתאונה ולנזק.

1. מנגד טוען נהג הנתבעת כי ביקש להמשיך 'ישר' בכיכר וביציאה ממנה סטה רכב התובעת לנתיבו ופגע ברכבו. מכאן לטענת הנתבעת אחריות נהגת התובעת לתאונה.

המחלוקת בין הצדדים היא באשר לאחריות משאית הנתבעים לאותה תאונה.

על-פי הוראת תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, משמדובר בתובענה בהליך של דיון מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בתאונה ביציאה בכיכר דו נתיבית שעה שרכב התובעת בנתיב שמאלי ורכב הנתבעת בנתיב הימני.

בהתאם לעדויות 2 הנהגים אין מחלוקת שרכב התובעת ביקש לצאת מהכיכר;

בהתאם לעדות נהג הנתבעת הנתמכת בעדות העדה שהיתה איתו ברכב (עמ' 6, ש' 8) אני מוצא כי גם רכב הנתבעת ביקש לצאת בכיכר באותה יציאה; כלומר להמשיך 'ישר'.

בנסיבות אלה המחלוקת בין הצדדים היא מי מבין כלי הרכב סטה לכיוונו של הרכב האחר בעת היציאה מהכיכר.

לטענת נהגת התובעת שמרה על נתיבה בעוד רכב הנתבעת סטה שמאלה (עמ' 2, ש' 25; עמ' 3, ש' 2).

מנגד טוען נהג הנתבעת כי הוא שמר על נתיבו ואילו רכב התובעת סטה מעט ימינה לנתיב נסיעתו (עמ' 3, ש' 21).

מדובר ב'גירסה מול גירסה', שעה שבהעדר כל ראייה תומכת אחרת לא ניתן להכריע בין הגירסאות וזאת באופן שאף אחד מהנהגים לא עמד בנטל להוכיח אחריות של הנהג האחר לתאונה.

אין בסימני הנזק בכלי הרכב כדי להכריע בין הגירסאות.

לא מצאתי לקבוע ממצא באשר לאופן קרות התאונה על בסיס עדותה של העדה שהיתה ברכב הנתבעת באשר הדגימה את התאונה באופן שלא עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק (עמ' 7, ש' 1).

התוצאה:

1. אשר על כן התביעה נדחית.

כל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ט' אדר תשפ"ג, 02 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.