1. לפניי בקשה של התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים.

2. ביום 08.04.21 נפצע התובע מפגיעת רכב, עת נהג באופנועו.

3. לכתב התביעה צורפה בקשה למנות מומחים מתחומי רפואה שונים: אורתופדיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. מאוחר יותר ביקש התובע למנות מומחים נוספים מהתחומים: עיניים, א.א.ג, פה ולסת, ריאות ושיקום (להלן- "הבקשה השנייה"). בחלוף כחודשיים מהבקשה השנייה, ביקש התובע שימונה מומחה נוסף - מתחום האורולוגיה (להלן- "הבקשה השלישית").

4. הנתבעת מתנגדת למינויים של אלה, פרט למומחה מתחום הנוירולוגיה. אשר למומחים שמינויים התבקש שלא במסגרת כתב התביעה נטען להרחבת חזית. לגוף הדברים טענה הנתבעת, להיעדר "ראשית ראיה" לקיומן של נכויות לצורך מינוי המומחים בתחומים שהתבקשו.

בהתייחס לתחום האורתופדיה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי מינוי מומחה בשלב זה של ההליך עלול לגרום לקביעת נכות מקבילה ואף להתמשכות הדיון וסרבולו. שכן, הפגיעות מהן סובל לכאורה התובע, מבלי להודות בטענותיו, הן בתחום הנוירולוגיה ולא האורתופדיה.

לפיכך, על המומחה בתחום הנוירולוגיה לחוות דעתו גם בשאלה אם קיים צורך במינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

5. עוד טענה הנתבעת כי אין כל בסיס למינוי של מומחים מתחומי הפסיכיאטריה, פה ולסת, אורולוגיה, עיניים, ריאות וא.א.ג והבקשה אינה אלא "מסע דייג". התובע, גם לא הראה והוכיח כי יש המשכיות של טיפול הנוגע לתאונה ולפגיעות הנטענות. מה עוד, שתלונות סובייקטיביות שלו, אין בהן די ל"ראשית ראיה" ואין להורות על מינוי המומחים מתחומי רפואה אלו.

6. בעניין הבקשה השלישית, למינוי מומחה בתחום האורולוגיה טוענת הנתבעת כי התובע, סבל מבעיות רפואיות מתחום זה עובר לתאונה ונזקו הנטען, אינם כתוצאה מהתאונה. לחילופין, התבקש כי אורה למומחה מתחום הנוירולוגיה לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי רופא מתחום האורולוגיה.

7. בנוגע למומחה מתחום השיקום, נטען כי אין כל תועלת במינויו כבר עתה אלא לאחר הגשת חוות הדעת של מומחה מתחומים אחרים שימנה בית המשפט.

8. השיב התובע וטען, כי לא ביקש למנות את כל המומחים עם הגשת כתב התביעה היות ובאותו המועד, טרם התגבשו אצלו הנזקים ולא ניתן היה לעמוד על הפגיעה בתחומים נוספים אלה. לגוף הדברים, קיימת "ראשית ראיה" במסמכים רפואיים שצרף לבקשותיו וכן לתשובה לתגובה.

דיון והכרעה:

9. לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין ושקלתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה.

10. תחילה לטענת הנתבעת להרחבת חזית מכתבי הטענות בבקשות שבפני. נזקי התובע בתחומי המומחיות שהתבקש המינוי נכללו כבר בכתב התביעה לרבות בנספחיה. כך, בעניין פה ולסת, עיניים, נוירולוגיה, אורתופדיה ואף פסיכיאטריה, הגם שבהמלצת העו"ס לטיפול פסיכוסוציאלי ונדחית לגביהם הטענה להרחבת חזית.

שונים הדברים בעניין נזקי התובע בתחומי אף אוזן גרון ובתחום הריאות, אשר איני מורה על מינוי מומחים משלא הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה בהוספת נזקים מתחומים אלו.

11. לעניין מועד הגשת הבקשות: בהתאם לסעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ח - 1975 ותקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, הוכחת נזקי התובע תהא באמצעות מומחה רפואי שימונה מטעם בית המשפט ועל תובע, לצרף לכתב התביעה את הבקשה את הבקשה למינוי מומחים. אין לזלזל בחשיבות הרבה של כללי הפרוצדורה בפרט לאור "מגמה המאפיינת את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין" (רע"א 1061/22 ‏‏פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 11 (07.04.2022)) ולהשגת התכלית של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לייעול הדיון. עם זאת, הפרוצדורה אינה "מיטת סדום", היא מצויה "בתווך שבין 'מיטת סדום' לבין 'מזרון סתם' (ע"א 1414/21 ‏יהושוע נגר נ' תמיר פייגנבוים, פסקה 12 (14.02.2022).

12. בעניינינו, יש לנקוט משנה זהירות. הוכחת נזקיו של התובע אפשרית כאמור רק באמצעות מינוי מומחים. לאור החשיבות של הגעה לחקר האמת יש להתגמש במקרים כגון דא, ולאפשר הגשת בקשה למינוי מומחים באיחור. ודאי כאשר אנו מצויים בתחילתו של הליך ובהתחשב בהגשת הבקשה השנייה עוד טרם הוגש כתב ההגנה והבקשה השלישית, הוגשה כחודש לאחריו. אמנם, ראוי היה לנמק, באופן מפורט ולא רק לאקונית, את ההגשה באיחור כבר עם הגשת הבקשות ולא רק במענה לתגובה של הנתבעת לבקשות. אך כאמור, כאשר אנו מצויים בתחילתו של הליך ולאחר בחינה של המסמכים הרפואיים לקיומה של "ראשית ראייה" לנזק ומטעמי צדק, אין לדחות את הבקשה מטעמים פרוצדורליים, בנוגע למועד הגשתה. על אף שעל פניו, לפי המסמכים שצורפו, לא מצאתי כי היה קיים קושי לבקש את מינוי המומחים עת הוגשה התובענה.

13. לגוף הטענות, מושכלות יסוד הן שלצורך מינוי מומחה רפואי, על בית המשפט להשתכנע בקיומה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים. נקבע כי "במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה" רעא 3007/12 ‏פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 8 (30.05.2012). ראו גם: רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני (06.07.2020); רע"א 5299/19 פלוני נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב‏ (24.10.2019)).

14. עיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה ולבקשות ומסקנותיי כדלהלן:

• קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחומי הנוירולוגיה, פה ולסת ובתחום העיניים ראו למשל: פה ולסת- נספח 2 לכתב התביעה; עמ' 11, 12, 22, 23, 25 ועוד לנספחים בתשובת התובע עמ' 18. עיניים - נספח 2 לכתב התביעה, עמ' 18; עמ' 13 לנספחים בתשובת התובע. אשר לנכות נוירולוגית, מוסכם על הנתבעת שיש למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה.
• בנוגע לנכות אורתופדית-אני מקבלת את טענות הנתבעת כי לכאורה בלבד, נזקו הנטען של התובע הינו נוירולוגי בהעדר מסמכים רפואיים מתחום האורתופדיה, למעט לעניין נזקו בכף היד (עמ' 36-42 לתשובת התובע). נזק, שיתכן ומקורו בפגיעה נוירולוגית.

לפיכך, נכון להורות שהמומחה הנוירולוגי יחווה דעתו תחילה בדבר הצורך במינוי מומחה

נוסף בתחום האורתופדיה.

• בנוגע לנכות פסיכיאטרית - קיימת ראשית ראיה לקיומה בסיכום של העו"ס והמלצותיה להמשך תמיכה פסיכולוגית (עמ' 21 בתגובה האחרונה של התובע ופסיכולוגית שיקומית בעמ' 60 לתגובה. ואין בהכרח דרישה לראשית ראייה בתחום זה, במסמך של רופא פסיכיאטר (ראו למשל: רעא (ת"א) 66562-12-20 ח.ב נ' שלומי ממן (11.03.2021)). הלכה פסוקה כי "במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה..." (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.05.2012)).
• אשר לנכות האורולוגית, צירף התובע סיכומי ביקור אצל רופא אורולוג לאחר התאונה אך גם תוצאות בדיקות בנוגע לפגיעה, קודמת לתאונה, במערכת הכליות ודרכי השתן וללא קשר לתאונה (עמ' 84-87 לתגובה האחרונה של התובע). בנוסף, מסיכום ביקור אצל האורולוג ד"ר שטריקר עולה כי יש לברר אם "הנזק לא נגרם כתוצאה מעמוד השידרה" לפיכך, אני סבורה כי על המומחה מתחום הנוירולוגיה לחוות דעתו בשאלה זו ואם קיים צורך במינוי מומחה נוסף, מתחום האורולוגיה.
• רופא השיקומי ימונה במידת הצורך, לאחר שיוגשו חוות הדעת של המומחים השונים על מנת שתהיה בניו מלוא התשתית העובדתית בדבר מצבו הרפואי של התובע, לצורך קביעת ההשלכות השיקומיות (רע"א 5137/20 ‏קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (20.08.2020); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 13, 2020), 667).
• בהעדר בדל ראיה בכתבי הטענות בנוגע לנכות כלשהי בתחום הריאות והא.א.ג , איני מורה על מינוי מומחים מתחומים אלו. ככל שיתקבלו מסמכים חדשים, תוגש בקשה חדשה ומנומקת בנוסף לקביעותיי על הרחבת חזית וצורך בתיקון כתב תביעה בעניינים אלו.

15. לפיכך, אני מורה על מינוי של המומחים הבאים:

• פרופסור תמיר בן חור מבית החולים הדסה עין כרם בתחום הנוירולוגיה.
• פרופסור דורית ניצן מבית החולים הדסה עין כרם בתחום הפה והלסת.
• ד"ר מיכאל אילסר בית החולים הדסה הר הצופים בתחום העיניים.
• פרופסור יואב כהן בתחום הפסיכיאטריה.

16. כל אחד מהמומחים, יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו על ידי ב"כ הצדדים, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי עקב התאונה.

17. המומחה הנוירולוגי, יתייחס גם לנכות אפשרית בתחום האורתופדי ואורולוגי ולצורך במינוי מומחים בתחומים אלו.

18. שכרו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה יעמוד על 7,000 ₪ ושכר יתר המומחים 6,000 ₪ כל אחד, כולל מע"מ.

19. הנתבעת תישא בשלב זה בשכר המומחים בתשלום למומחה תוך 30 יום מיום קבלת דרישת התשלום.

20. תשומת לב המומחים ובעלי הדין לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),
התשמ"ז – 1986 ובייחוד לתקנות 8, 9, 11 ו-15.

המומחים יודיעו תוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה אם הם מקבלים עליהם את המינוי ויצרפו תצהיר על היעדר ניגוד עניינים.

21. חוות-הדעת תומצא לבית המשפט תוך 30 יום ממועד הבדיקה של המומחה את התובע, שיתואם עם בא כוחו ויודע עליו לנתבעת.      

לעיון פנימי 20.7.22.

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"ב, 29 יוני 2022, בהעדר הצדדים.