16 יוני 2022

לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.11.21 (להלן – הוועדה) אשר קבעה למשיב נכות בשיעור 10% בגין ברך ימין.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. ביום 2.10.18 נחבל המשיב בדרך לעבודה והוכר כנפגע בעבודה.
2. ביום 3.10.21 עמד המשיב בפני ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה כי לא נותרה למשיב נכות עקב התאונה.

במסגרת החלטתה ציינה הוועדה, כי היא עיינה בצילום ברך ימין מיום 3.10.18 בו אין עדות לשברים, בתוצאות בדיקת אולטרסאונד של ברך ימין וכן בסיכום ביקור של ד"ר גבריאלי מיום 18.7.21 ובחוות דעת ד"ר דוד יהודה מיום 19.7.21.

הוועדה הסבירה כי מצבו של המשיב נובע ממבנה אנטומי של הפיקה שלא קשורה לתאונה ובנוסף, כי למשיב הסתיידות באזור האחיזה של גיד 4 ראשי - קרי, המדובר ב"שינויים תחלואתיים שלא קשורים לטראומה".

1. המשיב הגיש ערר על החלטה זו וביום 11.11.21 התכנסה הוועדה וערכה למשיב בדיקה קלינית אשר אלו ממצאיה:

"בבדיקה נפיחות קלה בברך ימין עם נוזל חופשי בכמות קטנה.

הזזת פיקה חופשית עם חריקות עדינות. תנועות ברך מימין 0-100 משמאל 0-120 ברכים יציבות לצדדים. סימן מגורה קדמי ואחורי שלילי. מקמרי שלילי".

1. תחת סעיף "סיכום ומסקנות" ציינה הוועדה:

"הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור של 10% לפי 35 1 ב' מ- 12.10.18."

1. לטענת המערער, הוועדה התעלמה ממצב רפואי קודם ומתחלואה טבעית אשר תוארה על ידי הוועדה מדרג ראשון. בנוסף, על פי חוות דעת שהגיש המשיב עצמו עולה כי קיים תיעוד ניכר של בדיקות דימות אשר לא זכו להתייחסות כלשהי מצד הוועדה. משכך, לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה וכלל לא ברור האם היא ערה למצבו הקודם של המשיב.
2. לטענת המשיב, כפי שנטענה בדיון הערכה מוקדמת שהתקיים לפניי ביום 18.5.22, דין הערעור להידחות הואיל והטענות מכוונות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה.

בפני הוועדה עמד כל החומר הרפואי של המשיב, כולל פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון. הוועדה רשאית לקבל כל החלטה, אינה חייבת לנמק מדוע היא סוטה מהחלטת הוועדה מדרג ראשון ויש לה שיקול דעת מלא.

הוועדה קבעה את אחוזי הנכות על בסיס בדיקה קלינית והמסמכים שהונחו לפניה. לפני התאונה המשיב לא סבל מבעיות כלשהן בברך, בתאונה הוא נחבל ישירות בברך ומאז ואילך יש מסמכים רפואיים המעידים על לקות בברך.

דיון והכרעה

1. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999).
2. אשר לחובת ההנמקה של הוועדה לעררים נפסק, כי הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע מג/1356 -01 לביא נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יז 130 (1985)).
3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל כפי שיפורט להלן.
4. בהתאם לדין, מקום שבו מוכר אירוע כפגיעה בעבודה, דיון בשאלה אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה וכן קביעת דרגת הנכות הוא בסמכותה של הוועדה הרפואית (עב"ל (ארצי) 472/07 משה ביטרן נ' המוסד לביטוח לאומי (18.1.09)).
5. המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון בשל אי קביעת נכות בברך ימין. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה אשר קיבלה את הערר, כלל לא קיימה דיון בשאלה האם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ולא התייחסה לצילומים ולמסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, אליהם התייחסה הוועדה מדרג ראשון ועל בסיסם קבעה כי למשיב מצב רפואי קודם.
6. צודק המשיב בטענתו לפיה הוועדה רשאית לקבל כל החלטה על בסיס הידע המקצועי בו היא אוחזת. ברם, החלטה זו צריכה להתקבל על סמך החומר הרפואי הרלבנטי בעניינו והיא צריכה להיות מנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה ולקיים ביקורת שיפוטית על החלטותיה.
7. לא ניתן להסתפק בטענה לפיה הוועדה הייתה מודעת לכלל החומר אשר הונח בפניה, בהיעדר כל הנמקה המעידה על כך שהיא שקלה את מכלול השיקולים הנוגעים למצבו של המשיב.
8. בנסיבות הללו, יש להשיב את עניינו של המשיב לפתחה של הוועדה בשנית.

סוף דבר

1. הערעור מתקבל.

עניינו של המשיב יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב, על מנת שתשקול את עמדתה בשנית בדבר קיומה של נכות בברך הנובעת מהתאונה. בהחלטתה תתייחס הוועדה לטענה בדבר קיומו של מצב רפואי קודם אשר אינו קשור לתאונה, בהתבסס על המסמכים הרפואיים שהונחו בפניה ובכלל זאת בדיקות הדימות.

המשיב יוזמן להופיע בפני הוועדה.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

1. הואיל ומדובר בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.
2. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ז סיוון תשפ"ב, (16 יוני 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.