1. ראשית דבר:

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בבקשות שבכותרת לעיל.

2. נסיבות המקרה:

כנגד המבקש נרשמו 9 דוחות בגין עבירות מהירות שתועדו במצלמת א-3 בין המועדים 4/3/20 – 24/8/20 ולטענתו נודע לו על דוחות אלו רק לאחרונה באופן אקראי וכי כל העבירות בוצעו לכאורה ע"י קרובי משפחתו. המשיבה מתנגדת לקבלת הבקשות. מותב זה התבקש לדון ב-4 דוחות שפרטיהם צוינו בבקשות לעיל.

3. דיון והכרעה:

מדובר על מערכת עובדתית דומה בכל המקרים – עבירות מהירות שבוצעו לכאורה ונאכפו ע"י מצלמת מהירות א-3 במסגרת זמן של כחודשיים וחצי באותו רכב השייך למבקש. לפיכך, החלטתי תתייחס לארבעת הדוחות כדלקמן:

90516720761 (המ"ש4063-12-21)

90516708220 (המ"ש 4067-12-21)

90516675833 (המ"ש 4057-12-21)

90519139605 (המ"ש 4069-12-21)

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"), קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו". סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי "תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה". דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תידחה.

ומן הכלל אל הפרט:

לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה בכפוף להפקדת פיקדון. עיון באישורי המסירה שצורפו לבקשה מלמד כי מצוין עליהם הסימון "מען בלתי מספיק", שככלל מלמד על מסירה כדין, אולם באישורים נעדרים סימונים מהותיים כגון שמו של המוסר וחתימתו וכן תאריך החזרת דבר הדואר, ועל כן לא ניתן לקבוע כי מדובר במקרה זה במסירה כדין.

משלא ניתן לקבוע כי מסירת דברי הדואר במקרה זה היתה כדין, הרי שגם לא ניתן לייחס למבקש טענת שיהוי מצידו. זאת, מכיוון שמדובר על דוחות שניתנו כולן על-ידי מצלמת א/3, שלא נמסרות למבקש ביד, ואם הוא לא קיבל את דבר הדואר עם פרטי הדוחות, לא היה באפשרותו להגיש בקשה להישפט במועד בכל מקרה.

מלבד זאת, המבקש העלה טענת הגנה שלפיה לא הוא נהג ברכב בעת ביצוע העבירות המתוארות. לשם כך, צירף המבקש תצהירי קרובי משפחתו שטענו במפורש כי הם אלו אשר נהגו ברכב בשעות ביצוע העבירות שיוחסו למבקש. טענת ההגנה של המבקש הינה טענה שמעוררת קושי לוגי הנוגד לכאורה את ניסיון החיים והשכל הישר אולם לא ניתן לשלול אותה על הסף.

מטעמים אלה, אני נעתר לבקשה להארכת המועד להישפט בגין ארבעת הדוחות דלעיל שקיבל המבקש בכפוף להפקדת 4000 ₪ (1000 ₪ בגין כל דו"ח) תוך 30 יום להבטחת תשלום הדוחות במקרה וטענתו בדבר אדם אחר נהג תידחה.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ב, 26 מאי 2022, בהעדר הצדדים.