1. לפני בקשה לביטול גזר דין (רכיב עונשי בלבד) שניתן ביום 25.1.22 בהעדר התייצבות המבקש.

2. על פי כתב האישום נהג המבקש ברכב ביום 7.11.21 בהיותו נהג חדש כשתוקף רשיון הנהיגה שלו פקע למעלה משישה חודשים מיום פקיעתו (פקיעה ביום 7.2.17 – היינו 4 שנים בקירוב), בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

3. ביום 25.1.22 התקיימה הקראה. המבקש, אשר זומן כדין לא התייצב. משכך, הורשע המבקש בכל העובדות אשר נטענו בכתב האישום ונגזרו עליו העונשים הבאים:

פסילה בפועל למשך 4 חודשים, פסילה מותנית לתקופה של 3 חודשים למשך 3שנים ותשלום קנס בסך 1,500 ₪ עד לתאריך 28.4.22

4. ביום 3.7.22 הגיש המבקש "בקשה בהולה לביטול גז"ד והשארת הכרעת הדין על כנה". לטענת המבקש, לא התייצב לדיון שכן עבר תקופה לא קלה בשל נסיבות אישיות וכן כי איבד את הזימונים לבית המשפט. עוד טען המבקש כי עבר להתגורר בבית הוריו. באשר לסיכויי הגנה טובים, לא טען המבקש דבר. המבקש עותר אם כן להותרת הכרעת הדין על כנה ולמתן הזדמנות לטעון לעונש בעניינו.

5. בהחלטתי מיום 5.7.22 הוריתי להעביר את הבקשה לתגובת המשיבה עד ליום 15.8.22. עד למועד כתיבת שורות אלה (18.8.22) לא נתקבלה עמדת המשיבה לבקשה והחלטתי ניתנת בהעדר תגובה.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, החלטתי כי דין הבקשה להידחות.

אי התייצבות למשפט:

7. סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982 (להלן: " החוק") קובע, כדלקמן:

"נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו".

סעיף 130(ח) לחוק קובע, כי:

"נגזרו דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט על פי בקשה הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, תק- על 2009(1) 137,141, (2009) נפסק על ידי כב' הנשיאה בייניש, כי:

"סעיף 130(ח) מאפשר, איפוא, לנאשם שהורשע בעבירת חטא או עוון ונגזר דינו שלא בפניו (לרבות בעבירות שנדונו בהתאם להוראות סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי) לבקש את ביטול הכרעת הדין וגזר הדין שנתנו בעניינו. זאת, בהתקיים אחד משני תנאים: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש לדיון שנערך בעניינו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי ביטול פסק הדין."

ברע"פ 9174/09 יעקב בן יששכר נ' מדינת ישראל נקבע, כי הוראות החוק לעניין מתן פסק דין בהיעדר אינן בעלות גוון טכני, אלא בבסיסם עומדים שיקולים מהותיים ביותר. הם נועדו למנוע "מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו בתחילת המשפט או בהמשכו".

8. אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין.

עיוות דין:

9. לא מצאתי כי באי ביטול הרכיב העונשי בגזר הדין יגרם למבקש עיוות דין.

10. המבקש לא טען כי יש לו טענות טובות וחזקות לגופו של עניין וככל שינתן לו יומו לפני בית המשפט, סיכוייו טובים מאוד. המבקש אף לא טען לחפות אלא מבקש הזדמנות לטעון בשנית לעונש.

11. בחינת העונש אשר הוטל על המבקש מלמדת, כי אינו חורג ממתחם הענישה בגין העבירה בה הורשע המבקש.

12. בנסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה, כי הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו של הנאשם ניתנו כדין. לא מצאתי כי יגרם למבקש עיוות דין בענישה שהוטלה, (ענישה אשר תואמת בנסיבותיה את פסיקת בית המשפט העליון), וזאת נוכח העבירה המיוחסת לו, נהג חדש אשר השתהה ארבע שנים בקירוב מחידוש רישיונו.

12. לאור כל האמור לעיל, פסק הדין אשר ניתן בהעדר המבקש ביום 25.1.22, יוותר על כנו.

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ב, 18 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.