1. לפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לטענתה במסגרת מכירת רכב ללא אמצעי בטיחותי וחיוני כנדרש.
2. בכתב התביעה ובעדותה לפניי תיארה התובעת מסכת שלמה של אירועים שארעה לאחר שהתגלה תקר בגלגל הרכב שרכשה מהנתבעת, הנעוצה באשמתה של הנתבעת עת סיפקה רכב חדש – ללא הספקה של מתאם לפתיחת בורג האוחז את הגלגל הרזרבי ומחברו לרכב.
3. התובעת תיארה כיצד, 4 חודשים בלבד לאחר קבלת הרכב החדש, לא עלה בידה להחליף גלגל פגום (תקר) וזאת מאחר שהגלגל הרזרבי חובר בבורג ייחודי אשר לא סופק על ידי הנתבעת מתאם לפתיחתו. התובעת פירטה שיחות שונות שערכה עם נציגים שונים של הנתבעת במהלכן דרשה מהנתבעת מתן סיוע בשחרור הגלגל ממקומו וכן בהספקת מתאם. כן תיארה כיצד הנתבעת, בחוסר צדק, הטילה את האחריות לפתחה, תוך שהיא מתנה את מתן הסיוע בכך שהתובעת תישא בעלויות עבור ניידת שירות גרירה וכדומה.

התובעת הדגישה את עוגמת הנפש שנגרמה לה עד שניתן לה סיוע והוסיפה כי המענה אף לקה בחסר משלא עלה בידי הנתבעת לספק מתאם לפתיחת הבורג ולכן נאלצה לשבור את הבורג ולהחליפו בבורג רגיל. עוד הדגישה התובעת, כי בשל מסכת האירועים נמנע ממנה לעשות שימוש ברכב משך שלושה ימים.

1. הנתבעת מצידה תיארה מסכת עובדתית תמציתית בהרבה. לטענתה הנתבעת סיפקה מענה מותאם לנסיבות. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה נזק וכי אינה זכאית לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש.
2. לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי לקבל התביעה בחלקה.
3. אין מחלוקת שהנתבעת סיפקה בסופו של יום את השירות אשר אפשר את המשך השימוש התקין ברכב.

בצד האמור, לא ניתן להתעלם מהנסיבות שהתרחשו ממועד רכישת הרכב עובר במועד קבלת התלונה ועד למועד בו הושלם מתן השירות, לרבות: הספקת הרכב ללא מתאם המאפשר פתיחת הבורג המחבר את הגלגל הרזרבי לרכב, והעובדה שהרכב "עמד" ללא אפשרות שימוש משך 3 ימים מהמועד בו פנתה התובעת לקבלת שירות שיחות הטלפון המו"מ שהתנהל בין הצדדים וכו.

כאמור, מדובר ברכב חדש ולכן הציפייה שהחברה שמכרה אותו תספק אותו כשמצויים בו חלקים בסיסיים המאפשרים לכל אדם, החלפת גלגל, ללא הערכות מראש או קניית כלים מתאימים.

אם סברה הנתבעת שאינה מחויבת לספק מתאם, היה עליה לעדכן את התובעת בדבר וליידעה מפורשות לגבי המחסור בחלק חיוני זה, שהרי חוסר שכזה עלול להוות סיכון של ממש.

בנסיבות תיק זה, התגלה התקר בעת שהרכב חנה ליד ביתה של התובעת והנתבעת היא שנשאה בכל העלויות לשם החזרת הרכב לשימוש עתידי בבטחה.

בנסיבות אלה, בהתחשב במסכת האירועים העובדתית שפירטה התובעת וכן בכך שמדובר ברכב חדש ממש, באתי לכלל מסקנה, כי התובעת זכאית לפיצוי בגין אי השימוש ברכב וכן בשל עוגמת הנפש.

לפיכך, מצאתי לקבוע כי הנתבעת תשלם לתובעת 3000 ₪ בגין עוגמת הנפש ובנוסף 500 ₪ בגין הוצאות הדיון.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.