לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 08.05.21, שנאכפה באמצעות מצלמה.

הדו"ח שולם, ובשעה שהקנס בגין הדו"ח שולם, מוחזק המבקש כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה, ונשא את עונשו בגין העבירה כאמור (רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל (נבו 21.11.2021); רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021); רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל (נבו 10.04.2019)); ועל פי הפסיקה, הארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם הינה אפשרית במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר (ראו עפ"ת (מחוזי חיפה) 17433-12-18 קרן מרקו נ' מדינת ישראל 28.12.2018; עפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20; עפ"ת (מחוזי חיפה) 17161-01-21 נהיל נ' מדינת ישראל, 19.1.21; עפ"ת (מחוזי חיפה) 56924-02-21 הרשה נ' מדינת ישראל, 10.3.21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 3972-08-21 עבאס נ' מדינת ישראל, 7.10.21).

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, אינני סבורה שהמבקש הראה שקיימים טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט למרות שהדו"ח שולם, והמבקש לא עמד בנטל המוטל לפתחו.

בענייננו, נטען כי הדו"ח שולם על ידי אמו של המבקש, אשר סברה כי שילמה דו"ח קורונה. אלא שאין בטענה זו כדי להקים עילה למתן ארכה להישפט, ובית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח, ו"בית המשפט אינו מחויב לבחון האם הקנס שולם על ידי המבקש, או על ידי אחר, בהנחייתו של המבקש, על דעתו או בניגוד לדעתו" (רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל )נבו 21.11.2021)). וראו והשוו –

לרע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל )נבו 21.11.2021) שם נדחתה בקשה להארכת מועד להישפט בטענה, אשר נתמכה בתצהיר חתום על ידי בתו של המבקש, כי הרכב היה בשימושה הבלעדי של הבת, והמבקש לא ידע על ביצוע העבירות או על תשלום הקנסות, והבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה בחלוף שבעה חודשים ממועד תשלום הקנס הראשון וארבעה חודשים ממועד תשלום הקנס השני;

לרע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל ורעפ 641/19 ‏אייל מילר נ' מדינת ישראל - מקרים בהם נדחו בקשות להארכת מועד להישפט הגם שבקשה להישפט הוגשה במועד ושולם הקנס ללא ידיעת המבקש;

עפ"ת (מחוזי ב"ש) 39902-11-20 אברהם בסר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.12.2020), כפי שאושר ברע"פ 92/21 (27.1.21) – שם נדחתה טענת המערער כי לא ניתן לראות הודאה בכך שאשתו שילמה את הדו"ח ללא ידיעתו;

וראו גם רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021), שם נדחתה הבקשה במצב דברים בו לא קיים אישור מסירה לדו"ח ונטען שהקנס שולם בהיסח הדעת עקב מבצע להסדרת חובות מבלי שהמבקשת קיבלה את הדוח לידיה ומבלי שהבינה את משמעות התשלום;

ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21, שם נדחתה בקשה בטענה כי שילם את הדוח בזמן ובתום לב לאחר שקיבל דרישת תשלום לפני עיקול מהמרכז לגביית קנסות וסבר כי יוכל להסב את הדו"ח לאחר מכן, ומבלי שהמבקש קיבל את הדוח לידיו.

הוא הדין בענייננו.

לכך יש להוסיף, באשר לטענה כי הדו"ח שולם בסברה שמדובר בדו"ח קורונה, כי לא היתה כל מניעה לברר ולדעת באשר למקור הקנס.

באשר לטענה כי המבקש לא קיבל לידיו את הדו"ח, הרי שעל פי המשיבה ואישור המסירה שצורף לתשובתה הדו"ח נמסר לנמען. אך בעניין זה נפסק, כי מעת שהמבקש שילם את הקנס, אין להיזקק לטענות שהעלה ביחס לאי קבלת הדוח גם בהינתן העובדה כי אין אישור מסירה (וראו רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021); ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21).

הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין, שכן בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הטענה כי אחר נהג ברכב (גם אם צורף תצהיר מטעמו של נהג אחר) כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד להישפט (עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה נ' מדינת ישראל, 2.7.19); ואי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין. ראו לעניין זה למשל רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2013) (סעיף 9 סיפא להחלטה); וכן עפ"ת (מחוזי חי') 32572-02-19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.2019); עפ"ת (מחוזי חיפה) 57139-01-21 שדיד נ' מדינת ישראל, 4.3.21; ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21, בפסקה 7.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ב, 06 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.