עניינה של תובענה זו תאונת דרכים מיום 20.4.2021.

לטענת תובע הוא נסע ישר בשיירת רכבים בנתיב נסיעתו וכאשר חלף על פני רכב הנתבעים שחנה בצד הדרך לפתע נפתחה דלת הנהג על רכבו פגעה בו וגרמה לנזקים כפי שפורטו בחוות דעת השמאי שצורפה לכתבת התביעה.

נהג הנתבעים הכחיש מצדו את המיוחס לו וטען כי בעת התאונה ישב ברכב כאשר דלת הנהג פתוחה מעט אלא שאז הגיח במהירות מופרזת רכב התובעת נצמד לרכבו פגע בדלת ומשך אותה תוך כדי נסיעה קדימה וממילא שהתובע הוא שאחראי לקרות התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הנהגים כמו גם את עדות עדת התובע שישבה ברכב התובע מאחור אני מוצאת כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבעים וממילא כי דין התביעה להתקבל.

התרשמתי לחיוב באופן בלתי אמצעי הן מעדות התובע והן מעדות העדה מטעמו ואני מקבלת את גרסתם כי דלת רכב הנתבעים נפתחה אל עבר רכבם תוך כדי נסיעה בנתיבם וגרמה לתאונה.

אני מקבלת את טענת התובע כי הנסיעה הייתה מותאמת לתנאי הדרך וכי לא היה כל גורם משמאל אשר הפריע לנסיעה בנתיב, כפי שניסה נהג הנתבעים לטעון.

לטענת עדת התובע שישבה מאחור היא הבחינה בדלת רכב הנתבעים נפתחת על רכבם וממילא על המראה של דלת הנוסע ואני מוצאת לקבל את עדותה.

עיון בתמונות הנזק תומך בגרסת התובע והעדה מטעמו ונראית מכה ברורה, היא מכת פתיחת הדלת בדופן הרכב בין הכנף למראה ובהמשך סימנים נוספים על גבי רכב התובע, הם אותם סימנים שנגרמו עד שנעצר רכב התובע בסמוך למקום התאונה.

ככל שלשיטת עד הנתבעים הדלת הייתה פתוחה, הדעת נותנת כי חזית רכב התובע היא שהייתה פוגעת בדלת ולא דופן הרכב. זאת ועוד, ככל שהייתה נגררת דלת רכב הנתבעים כפי שניסה עד הנתבעים לטעון הרי שצריך היה לראות כיפוף ופגיעה משמעותית בדלת הנתבעים ולא סימן קל ביותר אשר לשיטתו של עד הנתבעים הסתיים בתיקון של 200 ₪.

יצוין כי גם אם הייתי מקבלת את גרסת עד הנתבעים כי ישב במשך לפחות 7 דקות ברכבו עם הדלת מעט פתוחה, הרי שלא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע הדלת פתוחה ומהווה מכשול למשתמשים בדרך, וודאי כשלטענת העד היא הייתה "כמעט סגורה" מה שמהווה מכשול מוגבר על האפשרות להבחין מלכתחילה בפתיחה כזו.

עד הנתבעים לא הוכיח כי היה מנוף או כל גורם אחר אשר הפריע לשיטתו לרכב התובע בנסיעתו והוא נדרש להיצמד לימין ומכל מקום, כאמור, הפגיעה ברכב התובע היא בדופן ולא בחזית על כל המשתמע מכך.

בנסיבות אלה, אני מוצאת כאמור, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבעים.

באשר לנזק, התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי, לא הוגשה חוות דעת נגדית, וממילא חוות דעת זו לא נסתרה.

בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 8,718 ₪ נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, סך של 377 ₪ אגרת בית משפט וכן הוצאות בסך 500 ₪.

סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.

ניתן היום, ב' טבת תשפ"ג, 26 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.