1. בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בקשת האישור

1. המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה טענה היא כי המשיבה מתעלמת מהוראות הדין באופן הבא לידי ביטוי בשלושה נדבכי הפרה וכדלקמן:
2. המשיבה מפרה את הוראות סעיף 8.3.1.1 לתקן הישראלי 1145 בכך שהיא נמנעת מפירוט רכיבי המוצרים הנמכרים על ידה; נטען כי לפי הוראות הדין מוטלת על המשיבה החובה לציין בדרך של אחוזים מהו אחוז הרכיב המצוין מפורשות בשם המוצר מבין כלל רכיבי המוצר;

לשם המחשה, צויינה "עוגת הגזר" לגביה טוענת המבקשת כי המשיבה אינה מפרטת את אחוז הגזר במוצר ובכך שוללת מהצרכן את זכותו לאמוד את איכותה וטיבה של עוגת הגזר הנרכשת על ידו.

1. המשיבה מפרה את סעיף 5 לתקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי) התשע"ח-2017 בכך שנמנעת היא מלסמן את המוצרים בסמל מזון אדום וזאת חרף קיומם של ערכי סוכר גבוהים ביותר במוצריה.
2. המשיבה מפרה את צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983 בכך שהיא נמנעת מסימון משקל המוצרים הנמכרים על ידה.
3. לגרסת המבקשת, נדבכי ההפרה - כמפורט לעיל, שוללים את זכותו של הצרכן להיחשף למלוא המידע הרלוונטי ומהווים הטעיה צרכנית המנוגדת להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
4. עילות הבקשה הן הפרת תקנות סימון המזון; עילת ההטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן); הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן וצו סימון טובין; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת הרשלנות וסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979.
5. וכך הוגדרו בבקשה הקבוצות אשר בשמן התבקש לנהל את התובענה כייצוגית:

קבוצה א':

"כלל הצרכנים של המשיבה אשר רכשו ו/או שקלו לרכוש בשבע השנים האחרונות מוצר המכיל רכיב מסוים, כאשר על גבי אריזת המוצר לא צוין אחוז הרכיב, בניגוד להוראות תקן סימון מזון ארוז מראש (ת"י 1145)".

קבוצה ב':

"כלל הצרכנים של המשיבה אשר רכשו מוצרים ו/או שקלו לרכוש מוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי המשיבה, אשר לא צוינו על גבי אריזותיהם סמלי המזון האדומים, בניגוד להוראות תקנות ההגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017"

קבוצה ג':

"כלל הצרכנים של המשיבה אשר רכשו מוצרים ו/או שקלו לרכוש מוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי המשיבה, אשר משקלם לא הוצג כלל ו/או שנמכרו בניגוד להוראות צו סימון טובין, ובניגוד לחובה המוטלת בצו סימון טובין ובחוק הגנת הצרכן".

1. בהתאם לאמור, התבקשו , בין היתר, הסעדים כדלקמן:
2. מתן צו עשה כנגד המשיבה, המורה לה למלא אחר הוראות הדין ככתבן וכלשונן ובתוך כך לסמן על כלל המוצרים הנמכרים ו/או משווקים על ידה את אחוז הרכיבים בהתאם להוראות הסימון כאמור, לסמנם בסמלי המזון האדומים בהתאם להוראות הדין ולסמנם בהתאם להוראות צו סימון טובין;
3. קביעת פיצוי כספי לחברי הקבוצה;
4. פסיקת גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה.

בקשת ההסתלקות:

1. בתאריך 25/05/22, הוגשה בקשה מוסכמת זו להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת ההסתלקות").

לבקשה צורפו תצהיר המבקשת ובא כוחה לפיהם לא קיבלו ולא הובטחה למי מהם טובת הנאה מהמשיבה או מכל גורם אחר בקשר להסתלקות.

1. מבקשת ההסתלקות עולה כי לגבי הנדבך הראשון, טענה המשיבה כי ת"י 1145 אינו חל על המוצרים שהיא אופה במקום ובנוסף נטען על ידה כי הוראות התקן אליהן הפנתה המבקשת אינן בתוקף. עוד, לגרסת המשיבה, מדובר במוצרים שנמכרו בהיקפים מצומצמים (צורף תצהיר המלמד על היקף המכירות של המוצרים);

באשר לנדבך השני, לגרסת המשיבה סומנו מוצריה בהתאם לדרישות תקנות המזון, שונו המדבקות המודבקות על המוצרים כך שהן כוללות את הסימון הנדרש וזאת עוד בטרם הגשת בקשת האישור.

באשר לנדבר השלישי, טענה המשיבה כי הוראות צו סימון טובין לא חל על מזון.

1. כעולה מבקשת ההסתלקות, בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ ובמסגרתו הדגישה המשיבה כי היא משקיעה מאמצים על מנת למלא את חובותיה שבדין. בתוך כך, ובעקבות בקשת האישור פעלה המשיבה על מנת לסמן את העוגות באופן שיכלול את אחוז רכיב המוצר המסומן בשם המזון.
2. בנוסף לאמור לעיל, במסגרת המו"מ ומבלי להודות בטענות כלשהן, התחייבה המשיבה לבצע את הפעולות כדלקמן:
3. הענקת תרומה של מוצרים בשווי של 10,000 ₪ לעמותת בית ספר תיכון "יעדים" לחינוך עיצוב וסיעוד, ע"ר 580145456.
4. מתן התחייבות כי כלל מוצריה יסומנו כדין – הן בהתאם לתקן 1145 והן בדרך של הטמעת סמל המזון האדום.
5. מתן התחייבות לביצוע בדיקות קפדניות של מוצריה בטרם שיווק תוך ווידוא סימון כנדרש.
6. בנוסף להתחייבויות המשיבה דלעיל, הצדדים ממליצים כי המשיבה תשלם למבקשת גמול של 2,500 ₪ ושכ"ט לבא כוחה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ – ישולם כנגד חשבונית מס כדין.

בנוסף, הוסכם, כי המשיבה תשפה את המבקשת בגין מחצית האגרה ששולמה בסך של 3,093 ₪.

סוכם בין הצדדים כי סכומים אלו ישולמו על ידי המשיבה בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין.

1. נוכח האמור, ובשים לב לכך שבעקבות פניית המבקשת ובא כוחה נעשה התיקון ובוצעו השינויים – הגיעו הצדדים למסקנה כי הדרך הראויה לסיום המחלוקת היא הסתלקות המבקש מבקשת האישור.

דיון והכרעה :

1. על פי סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק") הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית טעונה את אישורו של בית המשפט.
2. לאחר עיון בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, אני קובעת כי אין תועלת ממשית בהמשך ניהול ההליך כנגד המשיבה, ויש לאשר למבקש להסתלק מהבקשה.

על פי המתואר בבקשת ההסתלקות, המשיבה הפסיקה את הפעילות המפרה לכאורה.

ודוק - הסתלקות אינה יוצרת מעשה בי- דין כלפי כלל חברי הקבוצה, ובשים לב לאופיו ולטיבו של הנזק ולאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט - אזי יצא האינטרס הציבורי נשכר באם התובענה לא תתברר במסגרת הליך משפטי.

1. זאת ועוד - סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט בקשה להסתלקות, הוא רשאי לקבוע, כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע כמייצג או בא כוח מייצג אחרים, ולהורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור.

בנסיבות העניין דידן, נוכח המפורט בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות המוסכמת שבפניי, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך ושעה שסבורה אני כי לא טמונים יתרון ותועלת ממשיים בהמשך ניהול ההליך – אינני מוצאת להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים ואף לא על פרסום הודעה בדבר הסתלקות.

1. באשר לבקשה לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו –

ככלל, משאושרה בקשת הסתלקות, אין לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו ואולם לכלל זה ישנם חריגים.

לשם הכרעה בענין זה, מורה סעיף 16(א) לחוק לבחון עמידה בשני תנאים:

1. במקרה שבקשת ההסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית (כמו במקרה דנן) אם התביעה גילתה עילת תביעה;
2. אם בקשת האישור הביאה תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה (ראה ע"א 8114/14 מרקיט שירותי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פסקאות 31-26 (מיום 05/08/2018)) (להלן: "עניין מרקיט").

בנוסף לשני תנאים אלו, יש לבחון את אינטרס הציבור בכללותו בשים לב לתכליותיו של הליך התובענה הייצוגית (ראו: ת"צ 27976-07-19 ליובוב ספקטור נ' אל כל סחר אלקטרוני בע"מ (מיום 13/04/2020); ת"צ 48665-07-19 טלי אלנקרי מנשה נ' חניוני אשמורת בע"מ (מיום 21/09/2021).

1. אשר לתנאי הראשון, עילה לכאורה: סבורה אני כי בקשת האישור אכן מגלה עילה לכאורה.

בהינתן שהיו הפרות של הדין אשר תוקנו על ידי המשיבה, הרי שדי בכך כדי לקבוע שתנאי זה מתקיים ברמה הנדרשת לצורך אישור בקשת הסתלקות מתוגמלת.

1. אשר לתנאי השני, תועלת לחברי הקבוצה: בהינתן שהמשיבה תיקנה את ההפרה הלכאורית, אזי הביאה הבקשה תועלת לציבור ותרמה ליישום החוק וקידום תכליתו.

בזיקה לאמור, וביישום האמור על נסיבות המקרה שלפניי, מצאתי לאשר את סכום הגמול ושכר הטרחה שהומלץ על ידי הצדדים.

כך, לאור השיקולים הקבועים בהוראות הדין הרלוונטיות ואלו שהותוו בפסיקה; בשים לב לשלב בו הוגשה בקשת ההסתלקות ובשל הצעדים בהם נקטה המשיבה בעקבות בקשת האישור, אשר יש בהם כדי להסב תועלת לחברי הקבוצה ולציבור הצרכנים.

הסכומים המוצעים סבירים הם, מידתיים והולמים בנסיבות העניין.

התוצאה:

1. ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות אשר עוגנו בבקשה המוסכמת להסתלקות.
2. בקשת ההסתלקות מתקבלת; בקשת האישור נמחקת; התביעה האישית של המבקשת נדחית.
3. באשר למחציתה השנייה של האגרה - לאחר שנתתי דעתי לכל האמור ובתוך כך, למועד הגשת הסדר ההסתלקות, לעילת התביעה ולתועלת הציבורית שצמחה, אזי בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- )2007 , יש הצדקה למתן פטור מתשלום האגרה השנייה וכך אני מורה.
4. המשיבה תשלם למבקשת סך של 2,500 ₪ ש"ח כגמול מיוחד וכן תשפה את המבקש בסך של 3,093 ₪ בגין חלקה הראשון של אגרת בית המשפט.

בנוסף, תשלם המשיבה לב"כ המבקשת שכר טרחה בסך של 10,000 ₪ (בתוספת מע"מ – כנגד המצאת חשבונית מס כדין).

1. האמור יבוצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין כפי שנקבע בין הצדדים.

5129

37המזכירות תמציא את פסק הדין למנהל בתי המשפט וכן ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

ניתן היום, כ"ה אייר תשפ"ב, 26 מאי 2022, בהעדר הצדדים.