לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע מהנימוקים הניתנים בתמצית בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז -1976.

בכתב ההגנה הנתבע הכחיש שבפגע ברכב התובעת בעת שנסע לאחור. כן טען שהוא מתקשה להאמין שרכבו פגע ברכב התובעת. גרסה זו לא יכולה לעמוד משני טעמים: ראשית, בדיון הוצגו שני סרטונים שתומכים באופן מלא בגרסת התובעת לגבי נסיבות התרחשות התאונה. תועדה פגיעה של ממש ברכב התובעת. שנית, לאחר הצגת הסרטון הראשון הנתבע אמר שיכול להיות שהרכב שלו נשק לרכב התובעת ב- 9 קמ"ש והזיזו מעט (ע' 4 ש' 4-5). ביהמ"ש קובע, כי רכב הנתבע נסע לאחור ופגע ברכב התובעת מאחור ומדובר בפגיעה שהיא מעבר לנשיקה. מדובר בפגיעה של ממש.

מהראיות עולה, שהנתבע נסע לאחור בחושך. לדבריו, לא שמע ולא הרגיש פגיעה (כתב הגנה; ע' 3 ש' 34; ע' 4 ש' 3). לטענה שלא שמע, הנתבע הודה שיש לו בעיית שמיעה. הנתבע טען שהוא משתדל לציית לחיישנים (ע' 3 ש' 23-24) אך לא טען שהוא תמיד מציית לחיישנים או שעשה כן במקרה זה. הסרטון הראשון שהוצג העיד על פגיעה של ממש. רכב התובעת נראה נפגע מרכב הנתבע ואף זז מעוצמת הפגיעה.

אשר לנזק, טענת הנתבע שהטמבון הרכב של התובעת היה פגוע מכל צדדיו לא הוכחה (ע' 4 ש' 6). תמונות צבע של רכב התובעת שהוצגו בדיון לא תמכו בגרסת הנתבע לגבי נזק קודם בכלל או נזק משמעותי קודם.

אין ראיות לתמיכה בגרסת הנתבע לגבי שיחה נטענת עם בן זוגה של התובעת והתובעת. השיחה ותוכנה הוכחשו. טענות הנתבע בעניין זה נדחות.

הנתבע טען כי לרכבו לא נגרמה אף לא שריטה (כתב ההגנה). הנתבע לא הציג תמונה התומכת בדבריו שצילם את רכבו מיד כשהוא נקי וללא פגיעה (ע' 4 ש' 6-7). התמונות שהוצגו צולמו חודשים לאחר האירוע. מעבר לנדרש, גם אם לא ארע לרכב הנתבע כל נזק אין הדבר שולל בהכרח נזק לרכב התובעת. ביהמ"ש מאמין לגרסת התובעת שהנזק נגרם בתאונה מושא תיק זה. עדותה הייתה קוהרנטית ומשכנעת.

טענת הנתבע שרק וו גרירה יכול היה לגרום את הנזק הנטען (ע' 3 ש' 26) היא טענת מומחיות שלא הוכחה והיא נדחית.

התובעת זכאית לפיצוי בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה. התובעת הקטינה את הנזק בכך שהזמינה חוות דעת שמאי במחיר נמוך. התובעת הוכיחה טרחה רבה בכל הנוגע לתאונה ובכלל זה איתור 2 סרטונים ו- 3 ביקורים בתחנת המשטרה, בין היתר, לצורך קבלת פרטי הנתבע (ע' 20 בכתב התביעה).

הנתבע 2 לא התייצב לדיון. הטענה שמדובר בבעל צרכים מיוחדים לא עלתה בכתב ההגנה. הטענה גם לא הוכחה.

התביעה מתקבלת באופן מלא.

הנתבעים ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: 4,342 ₪ בגין הנזק, השמאות והטרחה הכרוכים בהגשת התביעה. בנוסף 50 ₪ בגין אגרת פתיחת תיק ובגין הוצאות הדיון היום סכום נוסף של 250 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לכב' ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' תמוז תשפ"ב, 03 יולי 2022, בהעדר הצדדים.