לפניי בקשה לביטול שלושה פסקי דין שניתנו כנגד המבקש בתאריך 10.05.22 בהעדר התייצבות, מכוח סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

1. כנגד המבקש הוגשו שלושה כתבי אישום כדלהלן:
2. בח"נ 42363-12-21 – כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי סעיף 10(ד) לחוק עזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו) התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"), בכך שביום 03.12.21 בשעה 18:08 העמיד את רכבו במקום בו נאסרה החניה.
3. בח"נ 42336-12-21 - כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי סעיף 9(2) לחוק, בכך שביום 01.07.21 בשעה 20:06 העמיד את רכבו במקום חניה המיועד לדיירי הרחוב בלבד.
4. ח"נ 42317-12-21 - כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי סעיף 9(2) לחוק, בכך שביום 08.07.21 בשעה 20:16 העמיד את רכבו במקום חניה המיועד לדיירי הרחוב בלבד.

עסקינן בעבירות של ברירת קנס, וכתבי האישום הוגשו לנוכח בקשת המבקש להישפט.

1. ביום 10.05.22 הורשע ונגזר דינו של המבקש בהעדרו, לאחר שזומן כדין לדיון שנקבע למועד זה, אך לא התייצב, והושתו עליו הקנסות הבאים:
2. בח"נ 42363-12-21 קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו;
3. בח"נ 42336-12-21 קנס בסך 490 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו;
4. בח"נ 42317-12-21 קנס בסך 490 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו.
5. על פי אישורי המסירה המצויים בתיק בית המשפט, המבקש זומן לדיון כדין לאחר שההזמנה נמסרה לידו בכתובתו.
6. ביום 17.05.22 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין משום ששכח את מועד הדיון. המבקש התבקש להבהיר טענותיו כנגד כל אחד מדוחות החניה שנרשמו לחובתו. בהבהרתו מסר את הדברים הבאים:
7. בנוגע לח"נ 42317-12-21 ו- ח"נ 42336-12-21 שניתנו בגין אותה העבירה ובאותו הרחוב נטען, כי באותה העת היה המבקש בסדנא במסגרת תיק לענייני משפחה ולא רצה לאחר. על כן החנה את רכבו לצד מדרכה שנראתה לו בצבע אפור ולא שם לב לשילוט שאכן קיים במקום. המבקש ציין, כי אם היה שם לב לשילוט לא היה חוזר על ביצוע העבירה בשנית, וכי רק לאחר קבלת הדוח השני התברר לו, שקיים דוח נוסף בגין עבירה זהה.
8. בנוגע לח"נ 42363-12-21 נטען, כי מדובר בשכונת מגורים ולא ברחוב ראשי. הדוח ניתן בשישי בערב ו "כל שישי חונים שם בפתח הכניסה לחניון ללא הפרעה לרכבים". עוד נטען, כי בסמוך אליו חנו שלושה רכבים נוספים שלפי הידוע לו לא קיבלו דוח ועל כן נטען לאכיפה בררנית. בהבהרה נוספת שהגיש ציין, כי ידוע לו שהמשטרה הודיעה לבעלי הרכבים האחרים להזיז את רכבם, אולם אליו לא התקשרו. בנסיבות אלה, עתר המבקש להתחשבות משום שלא נגרמה הפרעה לרכבים, אין שם מקום חניה ומאחר ומדובר בתוך מתחם סגור של שכונת מגורים.
9. המשיבה התנגדה לבקשה משאין בסיס להעדר התייצבות המבקש לדיון אליו הוזמן כדין ומשאין הגנה בפיו כנגד הדוחות שנרשמו לחובתו ומשלא צורפו מסמכים לאימות הטענות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.
2. אין מחלוקת, כי המבקש זומן כדין לדיון שהתקיים בעניינו בשלושת כתבי האישום. בהתאם לאישורי המסירה המצויים בתיק בית המשפט, הרי שהמבקש זומן כדין לדיון לאחר שההזמנה נמסרה לידו לגבי כל אחד מהתיקים. תקנה 44ג' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד – 1974, שכותרתה: "דין הזמנה", קובעת "הזמנה למשפט, לפי סימן זה, דינה כהזמנה למשפט וככתב אישום שהומצא לנאשם כדין ודין העתק ממנה, משהוגש לבית המשפט, כדין כתב אישום שהוגש לבית המשפט כדין".
3. בהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בעבירות קנס כמו בענייננו, יראו נאשם שזומן כדין ולא התייצב, כמי שמודה במיוחס לו וניתן לדון בעניינו שלא בנוכחותו ולגזור את דינו (ראו רע"פ 6543/16 נווה נ' מדינת ישראל (31.8.16)).
4. המבקש לא הכחיש שידע על הדיון אולם מסר, כי שכח להתייצב אליו. כמפורט לעיל, כתבי האישום הוגשו נוכח רצונו של המבקש להישפט בגין דוחות שנרשמו לחובתו. המבקש זומן כדין לדיון, ביחס לכל אחד מהתיקים, בהתאם לכך הורשע ונגזר דינו בהעדרו, כך שלא נפל כל פגם בהליך עצמו.
5. חרף האמור לעיל, על בית המשפט, לבחון האם ישנה הצדקה לביטול פסק הדין מטעמים שאינם פגם בהליך עצמו, אלא באפשרות שטענותיו של המבקש לגופן עשויות להביא לשינוי התוצאה בתיק. הלכה היא, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ראו רע"פ 2474/18 יואל גולדנברג נ' מדינת ישראל (26.7.18) וההפניות בפסקה 9).
6. כמפורט לעיל בנוגע לדוחות בח"נ 42336-12-21 ו- ח"נ 42317-12-21 אישר המבקש, כי במקום מוצב שילוט המורה על איסור חניה משכך ניתן לקבוע, כי אין הגנה בפיו שיש בה להביא לשינוי התוצאה. טענת המבקש, כי לא רצה לאחר לסדנא אליה הופנה או שלא שם לב לשילוט אינן מהוות הגנה.
7. בנוגע לדוח בח"נ 42363-12-21 העובדה שהדוח נרשם בשישי בערב, העדר הפרעה או מצוקת חניה אינן יכולות הגנה כלשהי כנגד הדוח שיש בה להביא לשינוי התוצאה.

אשר לטענה בדבר אכיפה בררנית, עיון בנספח שצירפה המשיבה לתגובתה מעלה, כי מלבד רכבו של המבקש נרשם באותה הכתובת דוח לרכב נוסף, כך שמעבר לשני רכבים אלו לא נמצאו רכבים אחרים שביצעו את העבירה. טענה לאכיפה בררנית יש לתמוך בראשית ראיה שיהיה בה לשנות את התוצאה. נוכח התיעוד אליו הפנתה המשיבה ומשטענות המבקש נטענו בעלמא ומבלי שיש בידו ראשית ראיה לכך, לא שוכנעתי שיש בידו לבסס טענה זו.

1. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסקי דין נדחית.

המזכירות תסרוק ההחלטה בשלושת התיקים ותעביר לצדדים.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"ב, 31 מאי 2022, בהעדר הצדדים.