1. ערר על החלטות כב' השופטת קלמפנר נבון בתיק מ"ת 67667-10-21.
2. לא אלאה בתיאור הדברים שכן עניינם של העוררים לעיל הובא בפני (למעשה עניינו של העורר 2 ומתוך כך גם עניין העורר 1), בהליך קודם.
3. מסגרת ההליך הקודם נדרשתי למסכת הראייתית וראיתי לקבוע כי קיימת חולשה ראייתית אימננטית באישום המרכזי המיוחס למשיב 2.
4. בין לבין תסקיר שהגיע בעניין העורר 2 לא בא בהמלצה ובית המשפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים.
5. עוד אציין כי בעניין העורר 1 נדון עניינו בשל אישום דומה בבית משפט אחר, וזה הורה, בהסכמת המשיבה, וחרף ידיעתו בדבר ההליך התלוי ועומד כאן, על שחרורו לחלופה.
6. בית המשפט קמא ראה להפנות עניין העורר 1 כאן לתסקיר.
7. אתחיל מהסוף- סבורני כי דין הערר להתקבל; אפרט השיקולים בקצה המזלג, נוכח עומס כתיבה בתיקים אחרים.
8. העוררים לעיל רחוקים מלהיות טליתות שכולן תכלת; לשניהם עבר מכביד, שניהם ריצו מאסרים, וכנגד העורר 1 אף מאסר מותנה התלוי ועומד.
9. בנסיבות אלו, אורח חייהם מביא למסקנה, כי ככל הנראה שירות המבחן ידגיש מסוכנותם, ויקשה לראות פתרון המקהה מסוכנות זו.
10. אלא שעבר והתרשמות השירות אינם בוחן בלעדי לשאלת המעצר.
11. המצע עליו נשענת החלטת המעצר היא במסד הראייתי; חולשה אימננטית מצדיקה העדפת חלופה, גם כאשר קיימת מסוכנות ועבר מכביד; תסקיר לא אחת נועד במקרים של חולשה לשפוך אור על זהות מפקחים, או על טיב החלופה הנדרש.
12. עוד יש להביא בחשבון כי עסקינן באישום מעולם הרכוש (ואף לא דירת מגורים על החומרה המיוחדת שמקימה פגיעה בקניין בה); כאשר קיימת חולשה אימננטית, לעתים אין בה להצדיק שחרור ממעצר (בש"פ אבו סעב) בשל מסוכנות קיצונית, בד"כ כזו המקימה חזקה סטטוטורית וחשש להתממשות אותה מסוכנות קיצונית, חרף החולשה. לא אלו פני הדברים כשהאישום המרכזי ממילא אינו מקים מסוכנות סטטוטורית. במצב דברים זה יש לשאוף להעדפת חלופה, גם במחיר של פשרות מה.
13. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים מקום בו התחוור כי החולשה מתגברת נוכח כתב האישום הנוסף הנדון בעניין העורר 1 (התברר כי השימוש ברכב נעשה מעת לעת ע"י עורר 1), וכאשר חלף פרק זמן לא מבוטל בו העורר מצוי מאחורי סורג ובריח.
14. בנסיבות אלו, העדפת החלופה מובהקת, ביחס לעורר 2.
15. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים מקום בו המפקחים עשו רושם תקין על המשיבה (!!!), וכל חטאם היה כי לא מנעו מעורבות המשיב בפלילים; אציין כי גם מאסרים לא עשו כן.
16. נקודת האיזון היא כזו, שחרף האמור בתסקיר, ונוכח החולשה המהותית, יש להעדיף חלופה; בית המשפט קמא יקבע ערובות כספיות להפקדה וערובות עליהן יחתמו הערבים; בכפוף לכך יומר מעצר העורר 2 למעצר בית מלא, כחלופה ממש, בפיקוח המפקחים שנחקרו ביום 20/12.
17. אשר לעורר 1- עניינו מורכב יותר; אין מחלוקת בדבר קיום תשתית ראייתית לכאורית לגביו; הקושי שנוצר הוא בהחלטת בית המשפט בת"א, אשר ראה חרף קיומו של תיק תלוי ועומד כאן, להורות על העדפת חלופה.
18. אכן, החלטת בית המשפט קמא אינה מחייבת בית המשפט כאן; עם זאת קשה להלום כי תתקבלנה שתי החלטות הופכיות- בעוד ערכאה מודעת לחברתה; בית המשפט בת"א סבר כי תשתית ראייתית לאישום בפניו (הדומה לאישום דנן), בצד תשתית ואישום דומה תלויים כאן- מאפשרים חלופה, חרף העבר; טול מצב בו כעת בית המשפט כאן יורה על מעצר; הכיצד 'יחיו' ההחלטות זו עם זו?
19. צרף לכך העובדה כי החלטת בית המשפט בתל אביב נתקבלה על דעת המדינה (!!!), בהסכמה; הקושי אפוא כפול.
20. ודוק- במצב דברים רגיל, בהינתן העבר המכביד, התשתית המוצקה נגד העורר 1, ורצף האישומים, היה ראוי ונכון לנקוט זהירות ולהמתין לתסקיר; החלטת בית המשפט אפוא ראויה במקורה; אלא שהחלטת בית המשפט בת"א משנה נקודת האיזון ולו על מנת למנוע החלטות סותרות.
21. בהינתן רף האישום, ההחלטה לעיל בדבר העורר 2, ולא בלי התלבטות כאן, סבורני כי ניתן לבצע מעצר באיזוק לצרכי מעצר ביניים (בש"פ גנגנה).
22. התיק יושב אפוא לבית המשפט קמא על מנת לקבוע תנאי מעצר באיזוק לעורר 1; בית המשפט קמא יקבע ערובות והפקדות ותנאי היתכנות, בהינתן כי הערבים ומערך הפיקוח נבחנו פעמיים.
23. הזמנת התסקיר תעמוד על כנה כמובן, לצורך המשך ניהול ההליך.
24. בית המשפט קמא יעשה על מנת להסדיר הנושאים לעיל בהקדם הניתן.
25. בכך מתמצה הערר.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ב, 22 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.