עניינה של החלטה זו , בבקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים, ולפיו יאסר עליהם לבצע פעולות של הקצאת מניות בחברה המשיבה, אלא אם כן יפעלו כדין ולפי החוק.

רקע כללי

1. המבקשת, חברת גבריאל טרבלסי בע"מ, (להלן: "המבקשת"), הינה חברה בשליטתו של מר גבריאל טרבלסי, (להלן: "גבריאל"). המשיב 1, מר אליעזר, (עזר) טרבלסי, (להלן: "אליעזר"), הינו דודו של גבריאל. המשיבה 2, חברת ט. עזר השקעות נדל"ן בע"מ, (להלן: "החברה") הינה חברה שבה יש לגבריאל ואליעזר מניות. המשיב 3, עו"ד עודד זגורי הינו מי שביצע יעוץ משפטי לחברה והוסמך לדווח ברשם החברות אודותיה, כמו גם שנתן יעוץ משפטי לאליעזר. ברקע הדברים, מיזם משותף, שפורט בתוכנית העסקית שצורפה מחודש 8/17, להקמת מפעל רהיטים באזור התעשייה נתיבות. בתוכנית העסקית פורט כי ההשקעות הצפויות הינן כ – 5,400,000 ₪. החזון היה הקמת מפעל לריפוד רהיטים. המשיבים צירפו המלצה של משרד הכלכלה והתעשייה, המופנה לרמ"י, מיום 18.1.18 ולפיו הומלץ לאשר עסקה, הקצאת מגרש באזור התעשייה בנתיבות, להקמת מפעל לייצור וריפוד רהיטים. המגרש שהומלץ הינו מגרש 17 בשטח כ – 3,835 מ"ר, (להלן: "המגרש"). החברה הגישה לרמ"י בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז בקשה שאושרה בידי רמ"י, בהתאם לאישור מיום 7.5.18. חוזה פיתוח בין רמ"י לחברה נחתם ביום 18.6.18. ביום 8.10.18, החברה התקשרה בהסכם תשתית מול עיריית נתיבות והועדה המקומית נתיבות.

2. החברה נוסדה ביום 27.6.17 כאשר הוקצו לאליעזר 100 מניות. אליעזר העביר 50 מניות למבקשת ביום 10.8.17. בשלב זה הפכו כל אחד מהצדדים להיות בעלים של 50 מניות בחברה. גבריאל טוען שתמורת המניות שקיבלה המבקשת, הועברו לחברה זכויות המבקשת במגרש. אליעזר טוען שהעביר את המניות בשל האמון שהיה לו מול גבריאל שהינו אחיינו. טענתו הבסיסית של גבריאל הינה שהוא אינו צריך להשקיע בחברה מאומה, ושהתרומה שלו הינה הכישרון שלו, המוניטין והיכולות לקדם את הקמת הפרויקט ושסוכם שגבריאל הוא המשקיע. גבריאל טוען כי הפרויקט דורש סכום של כ – 5,400,000 ₪ לפי התוכנית העסקית וברור ששני הצדדים צריכים להשקיע כספים לקידום הפרויקט.

אספת הדירקטוריון מיום 11.4.19

3. ביום 25.3.19, זומן גבריאל לאסיפת דירקטוריון שתוכננה להתכנס ביום 11.4.19, כאשר על סדר היום היו, בין היתר פירוט ההשקעות שבוצעו עד כה ע"י החברה לצורך רכישת המגרש, כאשר נקבע כי האסיפה תדון במתווה להקצאת הון מניות, לטובת העמדת הלוואות בעלים. בעיקרם של דברים, נקבע כי תוצע החלטה אודות אישור הקצאת מניות נוספות, תמורת השקעה נוספת. הובהר למבקשת באמצעות גבריאל, כי כבעלת מניות תוכל היא להביע דעתה ביחס להקצאת המניות המתוכננת. גבריאל קיבל את ההודעה על הזימון לאסיפה, אלא שטוען גבריאל כי כתב מכתב, לעו"ד זגורי, עבור אליעזר, באמצעות עו"ד אורית שנק, מכתב מיום 7.4.19 ולפיו ביקש הוא שלא לכנס את האספה, בשל טענה לבוררות המתקיימת בין הצדדים. עו"ד זגורי טען כי לא ידוע לו על קבלת המכתב במשרדו, ומכל מקום, הוא לא ראה את המכתב. לגוף הדברים טוענים המשיבים כי בפועל, גבריאל התעלם מהאסיפה, אשר כונסה ביום 11.4.19, שם התקבלה החלטה אודות הקצאת מניות חדשות תמורת העמדת הלוואת בעלים. גבריאל טוען כי מדובר בדילול מניות שלא כדין.

4. טוען גבריאל כי לראשונה ידע על כי בפועל, הוקצו מניות נוספות לאליעזר, וזאת ביום 22.6.20, אז הוקצו לאליעזר 280 מניות, לאחר שעיין במסרונים שעו"ד זגורי היה שותף להם, מסרונים שנשלחו לאחיו של גבריאל, יקיר בשלהי 11/21. גבריאל כטענתו, הבין שאליעזר ביחד עם עו"ד זגורי, פעלו לדלל את אחזקות המבקשת, ולכן פנה ליעוץ משפטי, לבא כוחו, אשר ביום 22.11.21 העלה את הדברים במכתב שנשלח לעו"ד זגורי. בהמשך, משהדברים לא טופלו כפי שדרש גבריאל, פנה הוא והגיש את התביעה, היינו בקשה לאישור תביעה נגזרת, במסגרתה, הוגשה הבקשה לצו מניעה זמני נשוא בקשה זו. כאן יש להעיר כי הבקשה לסעדים זמניים, כללה סעד נוסף, צו לגילוי מסמכים, אולם המבקשת לא טענה לסעד זה ובפועל חזרה ממנו, וזאת מסיבה מובנת מאליה, שכן שלב גילוי המסמכים אינו בשלב של הסעדים הזמניים ולפיכך ההחלטה מתייחסת לשאלת צו המניעה הזמני שהתבקש.

הבקשה לצו מניעה זמני

5. במסגרת הבקשה, טוענת המבקשת כי על בית המשפט ליתן צו מניעה זמני, ולפיו, יאסר על המשיבים, לבצע כל פעולה של הקצאת מניות בחברה, או דילול מניות בחברה, אלא אם קדמה לכך אספת דירקטוריון של החברה, שזומנה כדין, ושההחלטות בה יתקבלו כחוק.

6. המשיבים ביקשו לדחות את הבקשה על הסף, שכן המבוקש הינו צו ולפיו עליהם לפעול לפי הדין, אלא שאין כל הצדקה לצו שכזה, שהרי חזקה עליהם, שהם יפעלו כדין. מצאתי ממש בטענה זו של המשיבים. המבוקש הינו צופה פני עתיד. המבקשת אינה מתייחסת בבקשה לסעדים זמניים לפעולות שהיו בעבר, אלא מתייחסת לעתיד, טוענת כי אם בעתיד, יעלה שוב על סדר היום של הדירקטוריון נושא של הקצאת מניות, כי בית המשפט יתבקש להורות שהדבר יעשה כדין. כידוע, בית המשפט אינו מעניק סעדים תיאורטיים. ממילא, מדובר בפעולות לקידום פרויקט שיכול להימשך במשך מספר שנים וידרוש השקעות. לפיכך, לא היתה כל הצדקה בהגשת הבקשה שהינה תיאורטית. לפיכך ועל הסף, יש לדחות את הבקשה.

הבקשה לאישור תביעה נגזרת

7. כידוע, סעד זמני יינתן אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה. ראו תקנה 95(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018. ענייננו בבקשה לאישור תביעה נגזרת, היינו בתיק העיקרי, הטענה הינה שמי מהמשיבים גורמים פעולות המזיקות למבקשת. על פני הדברים, אין ענייננו בטענות הראויות להתברר כתביעה נגזרת בשם החברה. יכול להיות שטענות המבקשת, בעלת מניות, כיום בעלת 50 מניות מתוך 380 מניות שהוקצו, מקימות עילת תביעה אחרת, כי ענייני החברה מנוהלים בדרך של קיפוח מי מבעלי המניות, ולכן הדבר יכול אולי להוות עילה לפי סע' 191 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 שעיינו הזכות במקרה של קיפוח. אלא שהתיק העיקרי עוסק באפשרות להגשת תביעה נגזרת בשם החברה. על פני הדברים, הטענות שהמבקשת טוענת, אינן טענות לטובת חברה, אלא טובת המבקשת הטוענת כי בעל המניות האחר, אליעזר, מדלל אותה ובכך מנשל את חלקה. לפיכך, על פני הדברים, ספק רב, אם למבקשת עילת תביעה, היינו סיכוי כי תאושר הבקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד המשיבים.

8. זאת ועוד, כידוע, סע' 198 לחוק החברות דורש כי התביעה תאושר אם שוכנע בית המשפט, כי התביעה הינה לטובת החברה ושהמבקש פועל בתום לב. לכאורה, אם מתעלמים לרגע מטובת המבקשת, הרי מה לחברה, האם בעל המניות הינה המבקשת, גבריאל, אליעזר או צד אחד? בנוסף, מה הסעד המבוקש? להימנע מקבלת החלטות לפיהן תהיה הקצאת מניות בתמורה להכנסת הון לחברה. האם באמת, טובת החברה שלא יוכנס לה הון? האם טובת החברה להסתכן בכך שהיא תפר את הסכם הפתוח מול רמ"י? שהבעלים לא ישקיעו בה כספים? לפיכך, סיכויי המבקשת להצלחה בתיק העיקרי נמוכים, ואינם מגיעים לנדרש לפי סע' 95(ב)לתקנות החדשות, לאותם ראיות מספקות לקיומה של עילת תביעה.

הזכות לכאורה של המבקשת

9. טוען גבריאל בבקשתו, כי הקצאת המגרש היתה עבורו בלבד, בשלב ראשון. כי הוא קיבל את ההקצאה בפועל, ואז העביר את ההקצאה של המגרש למבקשת וזה היה שלב שני בהעברת הזכויות. לאחר מכן, בשלב שלישי המבקשת סיחרה את הזכות שקיבלה לחברה, וכך הזכות הגיעה לחברה. טוען גבריאל כי כיוון שבעבר, הוקצה לאליעזר מגרש הוא אישית לא יכול היה לקבל הקצאה נוספת. במהלך חקירתו הנגדית, הכחיש את השלב הראשון, וטען כי ההקצאה היתה למבקשת שהיא העבירה את הזכות להקצאה לחברה. טוען גבריאל כי המניות שקיבלה המבקשת בחברה, היו תמורת העברת הזכויות שהמבקשת קיבלה. אלא שאין לטענות אלו של המבקשת או גבריאל כל אסמכתאות בכתב. יתרה מכך, המסמכים בכתב שצורפו, תומכים בטענות המשיבים. החברה הכינה תוכנית עסקית לה היו שותפים גבריאל ואליעזר. היתה המלצה של משרד התמ"ת לרמ"י עבור החברה. רמ"י אישרה את בקשת החברה ונחתם הסכם פיתוח מול רמ"י. לפיכך, טענת המבקשת כי היא זו שקיבלה מלכתחילה את ההקצאה אינה מתיישבת עם מה שהוגש לבית המשפט ומכאן קושי בטענת המבקשת לזכות לכאורה לקבל סעדים זמניים.

10. במהלך הדיון, טען גבריאל טענה חדשה שלא נטענה מלכתחילה. טען גבריאל, כי לא הוא, ולא המבקשת, היו צריכים להשקיע בקידום הפרויקט של החברה, שהינו הפרויקט היחיד שלה. גבריאל ואליעזר חתומים על התוכנית העסקית של החברה, שם פורט כי היקף, ההשקעות הינו כ – 5,400,000 ₪. טענת גבריאל הינה שלא הוא ולא המבקשת צריכים להשקיע בחברה, כאשר כל סכום שיידרש, מי שצריך לשאת בו הינו אליעזר, והחלק של המבקשת, הוא הכישרון שמביא גבריאל לפרויקט והמוניטין לקדם את הפרויקט. מדובר בטענה לא סבירה, ולא שוכנעתי בה. גבריאל העיד כי מטרתו הינה "להעביר" 7 שנים בקידום הפרויקט ולאחר מכן ניתן יהיה לקדם יעוד אחר במקום המפעל לריפוד רהיטים. אף כאן, מדובר בטענה לא משכנעת, כי המטרה הינה להשקיע כספים בהקמת מפעל, אבל לא באמת זו הכוונה אלא כוונה נדלני"ת. כאן המקום לציין כי בתוכנית העסקית פורט הניסיון הרב של אליעזר בתחום המפעל שאותו הכוונה להקים. אף מכאן, הטענה כי גבריאל מביא את הכישרון ואילו תפקידו של אליעזר לדאוג למימון הכספי בלבד אינה סבירה ומכל מקום לא שוכנעתי לצורך שלב הסעדים הזמניים בטענתו זו של גבריאל.

11. לדברים יש להוסיף, כי אליעזר בחקירתו הנגדית, אישר כי בכוונתו לעתיד, לפעול לפי הדין, לכנס אסיפה אם יהיה צורך, להזמין את המבקשת באמצעות גבריאל כדין. אף מכאן, לא ברור מה התועלת שיינתן צו המניעה המבוקש.

הטענות נגד עו"ד זגורי

12. למבקשת טענות כנגד עו"ד זגורי. טוענת המבקשת כי אם הוא ייצג את אליעזר, לא יכול היה לעשות פעולות משפטיות בשם החברה, כמו דיווחים לרשם החברות, או לתת ייעוץ משפטי לחברה ביחס להקצאת מניות ודיווחים לרשם החברות. בנוסף, עולות טענות כי עו"ד זגורי התעלם מפניית עו"ד שנק ערב כינוס אסיפת הדירקטוריון כמו גם שלא עדכן את המבקשת או את גבריאל בתוצאות האספה ולא העביר מידע נדרש. לא ברור מה עילת התביעה בתיק העיקרי נגד עו"ד זגורי. אין מדובר בתיק העיקרי, בטענות כך למשל, לנזקים שגרם עו"ד זגורי למבקשת, לגרם הפרת חוזה, וכיו"ב. הסעדים בתביעה הנגזרת שמבוקש לאשר, נוגעים למניות החברה: לבטל את הקצאת המניות שהיתה בעקבות האספה מיום 11.4.19, לדווח על כך לרשם החברות, ושלא לבצע הקצאת מניות נוספת, ראו סע' 12 לתביעה הנגזרת, הנספח לבקשה לאישור תביעה נגזרת. מה מבוקש נגד עו"ד זגורי? הרי אם יינתן צו האוסר על הקצאת המניות או המחזיר את המצב לקדמותו במניות, מה יואיל או יוסיף צירופו של עו"ד זגורי לתביעה שכזו העוסקת במניות החברה וכיו"ב? לפיכך ולכאורה, יש קושי בעילת התביעה נגד עו"ד זגורי, גם אם תעבור המבקשת את "המשוכות" שפורטו לעיל.

13. קושי גדול יותר, הינו בשאלת הסעדים הזמניים כנגד עו"ד זגורי. אם המבוקש הינו, כי לעתיד, יש לתת צו מניעה כמבוקש, שהחברה או המשיבים ימנעו מלפעול שלא כדין, אם יבקשו להקצות מניות נוספות, מה הטעם בהוספת עו"ד זגורי אישית? והרי עו"ד זגורי מונה להיות המוסמך בשם החברה לדווח לרשם החברות. האם אין די בהוראות לבעל המניות השני, לאליעזר? כפי שפורט, לכאורה, ספק רב בצירוף עו"ד זגורי אישית לתיק העיקרי, כאשר לא מצאתי שהיתה הצדקה לצירוף עו"ד זגורי לבקשה לצו מניעה, כגורם שיש ליתן כנגדו סעדים באופן אישי.

סיכום

14. סיכומם של דברים, מצאתי קושי בעילת התביעה בתיק העיקרי, מצאתי קושי בצורך שבמתן הצו הזמני ולאור האפשרות התיאורטית עליה הצביעה המבקשת, מצאתי קושי בקיומה של זכות לכאורה למבקשת כמו גם שלא מצאתי שיגרם איזה נזק למבקשת, אם מצב הדברים יוותר כפי שהוא לעת הזו, וכאשר לעתיד, שמורות לה זכויותיה כדין.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשת, תישא בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ₪, (מחצית למשיבים 1-2, ומחצית למשיב 3).

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ב, 19 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.