מבוא

1. בפניי בקשה להורות על פסילת המשיב מהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו אף מעבר ל- 6 חודשים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.

1. בהתאם לכתב האישום, ביום 07.12.21 בשעה 22:27, נהג המשיב ברכב בדרך שאינה עירונית במהירות של 166 קמ"ש העולה על המהירות של 90 קמ"ש הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
2. למשיב נערך שימוע בפני קצין משטרה אשר הורה על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.
3. עתה, עותרת המאשימה, כי בית המשפט יאריך את הפסילה של הקצין בפסילה שיפוטית עד לתום ההליכים נגדו.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת, ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. ב"כ המבקשת הדגיש כי מדובר במהירות גבוהה מאוד של 76 קמ"ש מעל המותר.
2. עוד ציין ב"כ המבקשת את עברו התעבורתי של המשיב אשר הוציא רישיון נהיגה משנת 1992 וצבר לחובתו 52 הרשעות קודמות ביניהן 7 עבירות דומות וכן עבירות נוספות של: נהיגה בשכרות, אי ציות לתמרורים ועוד.
3. על כן מבקשת המאשימה לאור המסוכנות להורות כאמור על המשך פסילתו של המשיב עד לתום ההליכים ואף מעבר ל- 6 חודשים.
4. ב"כ המשיב לעומת זאת ציין כי המשיב טען בפני השוטר כי זה לא מדובר ברכב שלו וכי אין סיכוי שנסע במהירות שכזו. כן טען המשיב כי הוא נסע בנתיב הימני ולא בשמאלי כפי שציין השוטר.
5. עוד ובנוסף, ב"כ המשיב הפנה לדברי המשיב שנאמרו בשימוע בפני הקצין לפיו טען המשיב כי הוא נסע על בקרת שיוט קבועה. בתמיכה לכך הפנה ב"כ המשיב לאישור לפיו במצב בקרת שיוט המהירות מוגבלת ל- 160 קמ"ש.
6. ב"כ המשיב הדגיש כי מדובר במשיב בן 47 נשוי ואב ל- 4 ילדים עוסק ביזמות נדל"ן גר במושב בית נקופה שכמעט ואין תחבורה ציבורית לאותו אזור והוא זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו.

דיון והכרעה

קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב

1. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב.
2. אומנם בשלב זה אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות הקיימות נגד המשיב, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן כדי לבסס את אשמתו של המשיב. יחד עם זאת, אומר כבר כעת כי קיימות ראיות אף מעבר לראיות לכאורה שיש בכוחן כדי להביא להרשעתו של המשיב כפי שיפורט להלן.
3. השוטר פירט בנסיבות המקרה כיצד נמדד רכבו של המשיב וכן את אופן עצירת הרכב "אני מפעיל ממל"ז מניידת ...סטטי מונעת בשולי ימין חזית ...דרך מושב הנהג עם דלת נהג פתוחה לעבר תנועה מתקרבת, לפני ההפעלה בדקתי את קטע האכיפה ראות טובה מזג אוייר נאה תאורת כביש תקינה ..., תנועה דלילה, האופנוע הנ"ל רכוב על ידי הרוכב הנ"ל נוסע לכיווני בנתיב שמאלי מתוך 3 נתיבים, ... בודד בעינית הכיוון האדומה של הממל"ז ללא שום רכב מאחורה או מהצדדים, כיוונתי את נקודת הכיוון האדומה של הממל"ז למרכז האופנוע הנ"ל ולחצתי על ההדק נשמע צליל כפול תקין,.... ליוויתי במבט את האופנוע הנ"ל שחלף אותי תוך זיהוי סוג וצבע ויצאתי בנסיעה אחריו, כאשר לא נכנס ולא הגיע ולא נעקפתי ע"י שום רכב, אני בזמן נסיעה אחריו, תוך שמירה על קשר עין רציף מרגע זיהוי העבירה עד עצירת האופנוע המוחלטת בק"מ 42, ......".

כמו כן, מהנספח שצורף לדו"ח עולה כי השוטר ביצע את הבדיקות הנדרשות בהפעלת הממל"ז, הקפיד על כלל הפעולות הנדרשות לצורך אמינות ההפעלה ובשים לב שמדובר ברכב דו גלגלי הוא וידא כי קטע האכיפה מואר וכי לא היה כלי רכב הנע בכיוון תנועתו מצדדיו או מאחוריו.

1. לאמור, מתוך עיון בתיק החקירה, עולה כי קיימות ראיות לכאורה, אשר די בהן לצורך שלב זה של הדיון בבקשה להורות על פסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
2. טענתו העיקרית של המשיב הינה כי קיימת טעות בזיהוי וכי הוא כלל לא נסע במהירות הנטענת. שמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיות ואף צפיתי בסרטון מצלמת הגוף אשר מתעדת מפגש השוטר עם המשיב ואני סבור כי טענות המשיב לעניין טעות בזיהוי דינן להתברר בהליך העיקרי ולא מצאתי בשלב זה כי קיים כרסום בראיות המוביל לביטול הפסילה המנהלית.
3. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.

מסוכנות

1. מדובר במהירות מופרזת של 171 קמ"ש (לפני הפחתה) המעידה כשלעצמה על מסוכנות.
2. המשיב הוציא רישיון נהיגה בשנת 1992 צבר לחובתו 52 הרשעות קודמות ביניהן עבירות דומות של מהירות, וכן עבירה של נהיגה בשכרות וכדו'
3. בנסיבות אלה, אני קובע כי קיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של המשיב. המסוכנות נלמדת מעברו, מעצם העבירה ויחסו של המשיב לאותה עבירה.
4. על מנת למנוע מצב של עיוות דין ובשים לב לטענות המשיב והמועד שבו נקבע התיק העיקרי מצאתי להגביל את הפסילה ולהעמידה על 3 חודשים מתום הפסילה המנהלית דהיינו מיום 03.02.22.

לסיכום

1. כללו של דבר, הגעתי למסקנה כי קיימת הצדקה להורות על פסילת המשיב מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, אולם נוכח טענות המשיב ובאיזון הראוי אני מעמיד את תקופת הפסילה למשך 3 חודשים אשר ימנו מיום 03.02.22.

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ב, 12 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.