חדל"פ 63840-12-21 קאשי נ' לוי ואח'

בפני כב' השופט רונן אילן

העתק החלטת בית משפט מיום ט' ניסן תשפ"ב 10 אפריל 2022

לפני בקשה לצו המתיר למבקש (הבנק) להמשיך בהליכי הוצל"פ למימוש משכנתא על נכס של היחידה ולמרות שניתן בעניינה צו פתיחת הליכים.בתיק זה מתנהלים הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק") ובגין היקלעות משיבה 1, היחידה, למצב של חדלות פירעון. בהחלטה מיום 27.1.22 ניתן צו לפתיחת הליכים ליחידה ומונה הנאמן.
היחידה הינה בעלת הזכויות בדירה 14 בבניין שברחוב נורדאו 5, בני ברק (גוש 6195, חלקה 93, תת חלקה 14; להלן: "הדירה"). על זכויות היחידה בדירה רשומה משכנתא לטובת הבנק.
היחידה לא עמדה בהתחייבויותיה לפירעון חוב לבנק, ולפיכך החל הבנק בהליכים למימוש המשכנתא על הדירה (הוצל"פ 538778-06-20). במסגרת הליכים אלו מונה ביום 4.1.21 ב"כ הבנק ככונס. הליכי הכינוס התקדמו, ונוכח מתן הצו עותר הבנק להיתר להמשיך בהליכי המימוש בתיק ההוצל"פ. הנאמן מתנגד לבקשה ואילו היחידה לא הגישה כל התייחסות מטעמה, אף שהמועד שהוקצב לה לכך חלף זה כבר (החלטה מיום 1.3.22).
המתח בין זכותו של נושה מובטח למימוש בטוחה שניתנה לו, לזכותם של יתר הנושים לניהול ההליכים למימוש נכסי היחידה תחת קורת גג אחת בהליכי חדלות הפירעון, מוסדר בסעיף 248 (א) בחוק. לפי הוראה זו, במצב בו שווי הנכס המשועבד "גבוה באופן מובהק" מהחוב המובטח, ימומש השעבוד על ידי הנאמן, ומשמע – יעוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ למימוש השעבוד ואלו ימשכו בתיק חדלות הפירעון ובפקוח הנאמן. הוראה זו מבטאת פתרון לאותו חשש שהכונס מטעמו של הנושה המובטח יממש את הבטוחה, ימכור את אותה בטוחה באופן שיבטיח את פירעון החוב לאותו נושה מובטח, אך בהפקרת זכויותיהם של הנושים האחרים. הלא מובטחים.
כעולה מהבקשה, גובה החוב למבקש עומד על 942,342 ₪ ואילו שווי הדירה לפי שמאות מיום 1.9.21 מגיע כדי 2,000,000 ₪. במצב זה, ברי הדבר כי שווי הדירה עולה "במובהק" על גובה חוב המובטח וברי הדבר כי מן הראוי לפקח על הליכי מכירת הדירה באופן אשר יביא לקבלת התמורה המקסימלית בגינה, לטובת קופת הנשייה בהליך חדלות הפירעון. פיקוח זה, כאשר המכירה תיעשה על ידי הנאמן, יבטיח את זכותו של המבקש, הנושה המובטח, להיפרע מהדירה, אך גם את הטבת קופת הנשייה ביתרה שתיוותר ממימוש הדירה לאחר פירעון החוב למבקשת.
לטענת הבנק, הליכי המימוש בתיק ההוצל"פ כבר התקדמו מאד, נעשו פרסומים ואף התקבלו הצעות מרוכשים אפשריים. טענה זו מובנת, אך איננה שקולה לנזק האפשרי נוכח הפער הגדול כל כך בין שווי הדירה להיקף החוב לבנק. ודוק, בבקשה מצוין פער של כ- 300,000 ₪ בין הערכת שווי הדירה (2,000,000 ₪) לבין שווי הדירה "במימוש מהיר" (1,700,000 ₪). דווקא ההתייחסות לנתון זה מחדדת את אי ההגיון בהמשך המימוש על ידי הבנק. לבנק הרי אינטרס ברור שהדירה תמומש במחיר שהוא חופף להערכת "מימוש מהיר", בעוד האינטרס של כלל הנושים מבכר במובהק מכירה לפי שווי מלא, ואפילו לא יהא זה "מימוש מהיר". למעשה, בנסיבות אלו אזכור שווי "במימוש מהיר" עושה שירות דוב לבנק. ולפיכך, אני דוחה את הבקשה ומורה כי ההליכים נגד היחידה בתיק הוצל"פ 538778-06-20 יעוכבו. מימוש השעבוד על הדירה ייעשה על ידי הנאמן במסגרת תיק זה. הנאמן ימסור בתוך 60 יום דיווח על התקדמות הליכי המימוש.