1. מאחר ומדובר בהליך המתנהל בסדר דין מהיר, פסק הדין יינתן בתמציתיות.
2. עסקינן בתביעה לפיצוי התובע על נזקים שנגרמו, לטענתו, לאופנוע שבבעלותו בתאריך 30/11/2021, מפגיעת משאית אשר הייתה מעורבת בתאונה, משאית של הנתבעת מס' 2, ושהייתה נהוגה ע''י הנתבע מס' 1.
3. על פי כתב התביעה, במועד הנ''ל, בשעות הבוקר המוקדמות, נהג התובע באופנוע בשולי הכביש, בכביש 574, בשל עומס תנועה, כאשר התנועה מתנהלת באיטיות מכיוון אום אל- פחם לכיוון נתניה, ובנתיב הנסיעה הנמצא משמאל לאופנוע, הוא נתיב הנסיעה הימני בכביש, נסעה המשאית, ולפתע, המשאית אשר נסעה בדרך, כאמור לעיל, סטתה לשוליים סמוך למפעל גלעם ופגעה באופנוע. זאת הגרסה אשר פורטה בכתב התביעה.
4. לפי גרסת הנתבעים, מנגד, האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע, אשר אף בגרסתו מציין כי הוא נסע בשוליים, בניגוד לחוק, כאשר לשיטת הנתבעים, התובע נסע עם האופנוע בשולי הכביש, תוך ניסיון לעקוף את הפקק שנוצר במקום, סטה לעבר נתיב נסיעת המשאית, בניסיון לעקוף את הפקק ולהשתלב בתנועה , שוב, וכך ארעה התאונה.
5. לפניי העידו שני הנהגים שהיו מעורבים בתאונה, הוצגו תמונות אשר צולמו במקום התאונה, הנהגים הדגימו בעזרת אמצעי המחשה, את אופן קרות התאונה, והצדדים סיכמו טענותיהם.
6. בתמונות שהוגשו לתיק ניתן לראות את מיקום האופנוע, זרוק בצד הכביש, בשול הדרך, במיקום שאחרי הפניה לאותו שביל כורכר, שביל אשר על פי טענת התובע, בעדות לפניי בדיון, המשאית פנתה לאותו שביל כורכר, וכך היא פגעה באופנוע.
7. על פי עדות התובע, עת פנתה המשאית לכיוון אותו שביל כורכר, היא פגעה באופנוע בחלקו האחורי, ע''י הצד הימני קדמי שלה, הדפה את האופנוע קדימה, והתובע עף מהאופנוע אל מעבר לבטונדה שלצד הכביש.
8. כפי שצויין, לפי התובע, האופנוע, אחרי פגיעת המשאית, המשיך בנסיעה קדימה, וכך הוא מסביר, לשיטתו, את מיקום האופנוע אחרי התאונה, וכפי שהדבר נראה בתמונות שהוצגו במהלך הדיון.
9. התובע נשאל בחקירתו הנגדית, כיצד יתכן שהמשאית היא זאת אשר פגעה באופנוע, כאשר, אם אכן נהג המשאית התכוון לפנות אל אותו שביל כורכר, הפניה ימינה מהכביש אל שביל הכורכר הייתה אמורה להיות פניה חדה , ולא ירידה לשול.
10. תשובת התובע בנקודה זו לא הייתה משכנעת, ולא נמצאה, למעשה, תשובה בפיו, כיצד ארעה התאונה, בהתחשב במיקום הפגיעות בשני כלי הרכב, אם אכן המשאית התכוונה או פנתה ימינה אל שביל הכורכר.
11. נהג המשאית, לעומת זאת, טען כי הוא היה בדרכו למקום עבודתו באזור עמק חפר, בכביש הראשי, לא פנה, ולא התכוון לפנות אל אותו שביל כורכר, כפי טענת התובע.
12. לא הונחה לפניי תשתית כלשהי ממנה ניתן להסיק, כפי טענת התובע, כי אכן, המשאית סטתה מנתיב הנסיעה בכביש הראשי וירדה או התכוונה לרדת לשביל הכורכר.
13. עדות הנתבע הייתה עדות בהירה, ברורה, עקבית והגיונית, ולא היה בחקירתו הנגדית כדי לפגוע באמינותו.
14. גם מיקום ואופי הפגיעות בשני כלי הרכב, ומיקום האופנוע אחרי התאונה, אינם תומכים בגרסת התובע.
15. בחנתי את גרסאות הנהגים, עיינתי בתמונות אשר צולמו במקום התאונה, מיד לאחר קרות התאונה, בחנתי את גרסאות הצדדים, במבחן הגיונם הפשוט של דברים, ולאחר התרשמות בלתי אמצעית מעדויות הנהגים, והגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.
16. השוליים לא נועדו לנסיעת כלי רכב, ועת התובע מודה בעצמו כי הוא עשה כן, עניין זה נוגד את הוראות תקנות התעבורה, ויש בנהיגה על השוליים, ועקיפת כלי הרכב מימין, ועוד בשוליים, משום יצירת סיכון תחבורתי, שגם התממש, ומכאן שהתובע תרם תרומה רבה , שלא לומר מלאה, לקרות התאונה.
17. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה דחיה, וכך אני מורה.
18. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בגין הליך זה, ביחד, בסך 2,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.