הבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו נהיגה במהירות שמעל המהירות המותרת. לטענת המבקש הוא התכוון להגיש בקשה להישפט, אולם הקנס שולם ללא ידיעתו על ידי אשתו. לגופו של עניין, כפר בביצוע העבירה והעלה מספר טענות הגנה. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות דין ככל שבקשתו תידחה.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה להארכת מועד להישפט לא הוגשה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק, והעובדה שהדו"ח שולם.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.
2. כבר עתה יצוין, מששולם הקנס יש לראות את המבקש כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו - ראה ע"פ 40584/07 ציפורה רייני נ' מ. ישראל - מחוזי ירושלים. יודגש, כי בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, או במסגרת הסדר עם המרכז לגביית קנסות (ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל , וראה גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל ). עוד נפסק ברע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל "בית המשפט אינו מחויב לבחון האם הקנס שולם על ידי המבקש, או על ידי אחר, בהנחייתו של המבקש, על דעתו או בניגוד לדעתו, ואין די בטענה כי אחר שילם את הדו"ח כדי להצדיק מתן רשות ערעור".
3. אשר לטענות ההגנה אותן העלה המבקש, אין בהן להצדיק את הארכת המועד להישפט. הדו"ח עצמו מפורט כנדרש, וכולל את: העובדה שהשוטר שמר עם רכב המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, העובדה שהשוטר הבחין ברכב מגיע לכיוונו בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים ללא שום הפרעה בשדה הראיה, והעובדה שהשוטר כיוון את הנקודה האדומה שבעינית לכיוון מרכז הרכב בחלקו הקדמי ולזר עליו. עובדות אלו מצביעות על כך שהיה זה רכב המבקש שנמדד ולא רכב אחר. כאמור לא הוצגה כל ראיה אחרת לסתור.

גם טענת המבקש לפיה השוטר לא יכול היה לבצע את האכיפה ולעצור אותו במקום, אין בה ממש. השוטר ביצע האכיפה כאשר דלת הניידת פתוחה ורגליו מחוץ לניידת, ומיד עם מדידת המהירות סימן לרכב הנמדד שהיה במרחק של 146 מ' ממנו לעצור. לציין שדובר באור יום מלא (שעת אחה"צ בחודש יולי).

1. לאור כל האמור לעיל , לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.
2. הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ב, 10 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.