בספרות ובפסיקה נשמעה זה מכבר הדעה כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד צריכה להיחשב כזכות חוקתית, שכן נאמר כי "הדעה הרווחת היום היא, שהזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד צריכה להיכלל במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט, שהפכה לזכות חוקתית" (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב). כמו כן, ידועה אמרתו של כב' הנשיא שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ ולפיה :

" נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על-מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט".

בענייננו כיוון שלא ראיתי זלזול מכוון מורה לבטל את פסה"ד ובתנאי שהמבקש ישלם לצד שכנגד סך של 500 ש"ח תוך 20 יום. ככל שלא יופקד הסכום יישאר פסק דין בתוקפו.

ניתנה היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.