בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן ההתנגדות גופה, אשר הוגשה בעניינם של שיקים המשוכים על חשבון המבקשת לפקודת המשיבה (להלן – "השיקים").

המבקשת טוענת, בין היתר, כי איחרה בהגשת ההתנגדות שכן המתינה לסיוע מטעם הלשכה לסיוע משפטי וכי ב"כ שמונה לה לא טיפל בתיק כנדרש; כי היא לא קיבלה תמורה בגין השיקים שכן אלה נמסרו על ידה לאחותה עבור שכ"ט עו"ד רוזנברג על מנת שיטפל בבקשה לביטול פסק דין ובקשה לפשיטת רגל; כי נמסרו 12 שיקים כאשר שניים מתוכם הופקדו וסורבו שכן אחות המבקשת ביקשה ממנה לתת הוראת ביטול לגבי כל השיקים; וכי לאחר חמש שנים הופקדו השיקים הנותרים. כן טוענת המבקשת לשוני בשם המשיבה לבין שם הזוכה, וכי עו"ד רוזנברג לא ביצע את העבודה הנדרשת עבור אחותה ודרש ממנה 2,500 ש"ח נוספים מעבר לשכ"ט שסוכם.

המשיבה טוענת, כי נמסרו 15 שיקים ולא 12 שיקים כנטען ע"י המבקשת וכי שלושת השיקים הראשונים נפרעו; כי בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי כל בקשה שתוגש ע"י אחות המבקשת מותנית בהפקדת סך של 2,500 ₪; כי המשיבה החתימה את אחות המבקשת על יפוי כח ומיד לאחר מכן החלה בהגשת בקשות וטיפול בענייניה; כי אחותה של המבקשת החלה להתחמק מהפקדת הסכום שנקבע ע"י בית המשפט המחוזי כתנאי להגשת בקשות; וכי המבקשת היא בגדר "מיטיבה" החייבת כלפי המשיבה.

דיון והכרעה

החלטתי זו ניתנת בהתאם לסמכות לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות").

הארכת המועד

1. תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") קובעת, כי התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצאה לפועל") תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.
2. תקנה 109(א3) לתקנות קובעת, כי בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.
3. התקנה אינה דורשת טעמים מיוחדים להארכת המועד כפי שנדרש, למשל, בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
4. בשים לב לטענות המבקשת בעניין הפניה לקבלת סיוע משפטי והתנהלות ב"כ שמונה לה מטעם הסיוע כאמור, מוכנה אני להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.

ההתנגדות גופה

1. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

מן הכלל אל הפרט

1. ראשית באשר לטענת המבקשת בעניין החלפת שם הזוכה – מעיון בתעודת שינוי שם שצורפה לתגובת המשיבה עולה, כי המשיבה, המוטבת בשיקים, שינתה את שמה כדין לשם הזוכה הנטען ע"י המבקשת. מכאן, הרי שאין בטענות המבקשת בעניין זה כל ממש.
2. המבקשת לא טענה שהיא בגדר "מיטיב" לפי פקודת השטרות, ועל אף טענות המשיבה, איני סבורה שיש צורך לדון בעניין זה בשלב הדיוני בו מצוי ההליך.
3. המבקשת טענה, כי התבקשה ליתן הוראת ביטול לשיקים ע"י אחותה, שכן "עו"ד רוזנברג לא עבד ולא הגיש לה שום בקשה לביטול פסק הדין וביקש ממנה 2,500 ₪ במזומן בנוסף ל-12,000 ₪ אותם קיבל, בקשה עזאב (האחות – א.ה.) מאת עו"ד רז רוזנברג לבטל את העסקה ולהחזיר לה את כל השיקים" (סעיף 23 לתצהיר המבקשת).
4. המבקשת צירפה תצהיר של אחותה, שאינו חתום ואינו מאומת, וכבר מסיבה זו אין לתת לו כל משקל. אולם, גם מעיון בנרשם שם לגופו ובשים לב למסמכים שצורפו לתגובת המשיבה, עולה כי אין כל ממש בטענות לפיהן המשיבה דרשה סכום נוסף של 2,500 ₪, שכן מדובר בסכום שנקבע ע"י בית המשפט המחוזי כתנאי להגשת בקשות מטעם המבקשת, ולא בדרישה של המשיבה.

עוד עולה מתגובת המשיבה ומהנספחים שצורפו, כי המשיבה פעלה בתיק, שלחה מכתבים לנאמן וכי אכן מלכתחילה נמסרו 15 שיקים ששלושה מהם נפרעו.

1. בנסיבות אלה, שעה שהמשיבה הראתה שביצעה עבודה בעניינה של המבקשת, הרי שלמעשה מדובר בטענת כשלון תמורה חלקי. כידוע, כשלון תמורה חלקי אינו מהווה טענת הגנה טובה, אלא בהיותו קצוב, כלומר - כאשר ניתן לברר ללא חשבון וללא חקירה מורכבת ומסובכת, מהו חלק התמורה אשר לא ניתן, וראה ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' ישעיהו וייסנברג בפשיטת רגל באמצעות הנאמן גד נשיץ, פד"י לז (2) 355.
2. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי טענות המבקשת הן דחוקות וחלשות, עד כי כמעט ואין בהן הגנה. לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשת טענה שנמסרו 12 שיקים בלבד וכי כולם בוטלו, ולא 15 שיקים שחלקם נפרע, כפי שעולה מהמסמכים שצירפה המשיבה, ואת ההשפעה שיש לכך על תום לבה בהגשת הבקשה.
3. עם זאת, ובשים לב לטענות בדבר המועד בו הוגשו השיקים לביצוע, בחלוף כחמש שנים ממועד מסירתם, אני סבורה שיש מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן בפניהם, בכפוף להפקדה בשל חולשת טענותיה לגופן.
4. תקנה 20(ד) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה [ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006)].

סיכום

תנתן למבקשת הרשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 9,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 7 במרץ 2022.

ככל שההפקדה תבוצע במועד, תנתנה הוראות לגבי המשך ניהול ההליך.

ככל שההפקדה לא תבוצע במועד, תדחה ההתנגדות והתיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצועו.

המזכירות תמציא לצדדים ותעלה לעיוני עם ביצוע ההפקדה או ביום 9 במרץ 2022, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ו' אדר א' תשפ"ב, 07 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.