לעניין בקשה לפסילה עד תום ההליכים לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה שהוגשה בקשר עם דו"ח המייחס למשיב נהיגה במהירות 169 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

המשיב נפסל בהחלטת קצין משטרה למשך 30 יום, במהלכה הוגשה הבקשה להארכת הפסילה עד תום ההליכים.

שמעתי את טיעוני הצדדים שטענו הן לעניין הראיות והן לעניין מסוכנות.

לעניין הראיות טוען הסנגור לכשלים משמעותיים הפוגעים לטענתו בעוצמת הראיות ברמה שמצדיקה לדחות את הבקשה. הסנגור פרט הכשלים לשיטתו בהרחבה בפרוטוקול והגיש בנוסף רשימת כשלים מודפסת (הוגשה וסומנה נ/1).

התביעה לשיטתה טוענת כי קיימות בתיק החקירה שהוגש לעיוני די ראיות לכאוריות להוכחת הנהיגה במהירות המיוחסת, ברמה המספיקה לצורך הדיון בבקשה.

לשיטת התביעה דיון בראיות צריך להתקיים במסגרת התיק העיקרי, די בתשתית הלכאורית המונחת בפני בית המשפט כאמור, ויש לדון בשאלת המסוכנות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני מוצא כי אכן בעבודת המשטרה כפי שעולה מחומר הראיות חוסרים וכשלים לכאורה במילוי הטפסים ובהקפדה על הנהלים, כפי שתואר בהרחבה כאמור בפני (נ/1).

אמנם בשלב זה איני דן בראיות דיון מהותי, שהתקיים בוודאי במסגרת ההליך העיקרי, אולם התרשמתי כי במכלול הנסיבות אכן קיים כרסום בעוצמת הראיות שיש לקחת אותו בחשבון בין לגבי סיכוי הרשעה ובמיוחד לגבי הערכת המסוכנות.

רשימת הכשלים ארוכה אולם אפנה בעיקר לעובדה כי בדו"ח הזמנה לדין לא נרשם כלל סוג המכשיר, או מספר המכשיר וכן מהירות הנמדדת, מהירות לאחר הפחתה וכן המהירות שהוצגה במכשיר ומרחק המדידה כפי שהוצג במכשיר.

בנוסף, במקום המיועד לרישום הבדיקות בגב הדו"ח לא נרשם באופן תקין תוצאות בדיקות המכשיר בבדיקת תיאום כוונות, ולא תועדה כלל תוצאת בדיקת התיאום בתחילה ובסיום משמרת.

זאת ועוד, השוטר לא רשם קיומם של תמרורים בטרם האכיפה, מדובר באכיפת לילה שמחויבת להתבצע עם אתת, ולא כך היה.

גם בנסיבות המקרה שרשם השוטר קיים ספק אם ביצע את הבדיקה בסדר המתאים, נוכח העובדה כי רשם ששמע "צפצופים" מהמכשיר והתרשומת אינה תואמת את סדר ההפעלה הידוע.

אופן מילוי המסמכים על ידי השוטר חסר כמתואר ואף כפי שהובא בהרחבה בנ/1. בנוסף, עבודת האכיפה בוצעה לכאורה שלא לפי נוהל המשטרה באכיפת לילה (סעיפים י' עד יח' למסמך נ/1).

נוכח האמור, אני קובע כי בהחלט קיים כרסום בעוצמת הראיות.

לשאלת המסוכנות המאשימה מפנה להרשעותיו הקודמות של המשיב, שנוהג משנת 1988 וצבר לחובתו 51 הרשעות קודמות בהם מספר רב של הרשעות בעבירות מהירות. לעניין זה עיינתי בגיליון הרשעות קודמות, מצאתי כי הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2018 בעבירת מהירות וכן עבירות המהירות אליהם מתייחסת המבקשת הינן עבירות ישנות יחסית משנת 2005, 2007, 2008 ו-2009.

המבקשת תומכת בקשתה במידה רבה על טענתה (סעיף 8 לבקשה) כי כנגד המשיב תלויים ועומדים 8 תיקי תעבורה הממתינים לבירור דין, מתוכם 7 בעבירות מהירות. כנגד זה הפנה ב"כ המשיב לעובדה כי 7 מתוך 8 התיקים אינם תלויים ועומדים יותר, בחלקם נמחק כתב האישום, חלק מהאישומים בוטלו ו-2 מתוכם הסתיימו בתשלום קנס זה מכבר. ב"כ המשיב הפנה למכתב מתאריך 9/1/22 המופנה למרכז לפניות נהגים של משטרת ישראל ובו בקשה לתיקון רישום משטרתי מב"ד המפרט את מצב כל אחד מהתיקים כאמור.

כפועל יוצא אדגיש כי כנגד המשיב לא תלויים בעת הזו תיקים נוספים הממתינים לבירור דין.

לגבי הערכת המסוכנות הרי שזו נקבעת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי של המשיב.

לגבי נסיבות ביצוע העבירה קבעתי כבר כי קיים כרסום בעוצמת הראיות.

לגבי העבר התעבורתי, אכן לנאשם הרשעות מרובות, כולל בעבירות מהירות, אולם מצאתי כי הרשעותיו בעבירות מהירות הינן ברובן ישנות. בנוסף הסתמכות המבקשת על תיקי מב"ד הוכחה בפני כשגויה מאחר והסנגור המכובד הצהיר והפנה למכתב קודם שהפנה למרכז פניות נהגים ובו הובא כי התיקים כאמור הסתיימו.

סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את הבקשה ואת טיעוני הצדדים, אני מוצא כי במקרה שבפני לאחר שמצאתי כרסום בעוצמת הראיות וכן מצאתי כי בשנים האחרונות אופן נהיגתו של המשיב אינו מעיד על מסוכנות חריגה, אני מוצא כי ניתן להסתפק בתקופת הפסילה המנהלית למשך 30 יום כפי שקבע קצין המשטרה בצדק.

אני סבור כי אין מקום בנסיבות כמתואר להורות על הארכת הפסילה עד תום ההליכים מעבר לכך.

יש לזכור כי מדובר בהליך שמטרתו מניעת מסוכנות מנהיגה, אין מדובר במקדמה על חשבון העונש מצאתי לדחות את הבקשה להארכת הפסילה עד תום ההליכים.

החלטה תועבר לעיון הצדדים בנט המשפט.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ב, 19 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.