לפני בקשת המבקשת, היא המערערת בע"א 14219-01-22, לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, כבוד סג"נ השופטת אפרת אור-אליאס, בתיקים המאוחדים ת"א 371-11-14 ו- תא"מ 30793-04-17, מיום 7.11.2021, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה 1 (להלן: המשיבה), באופן חלקי, בגין נזקים שנגרמו לביתה ורכושה בעקבות דליפה מדוד שמש שהותקן בביתה, ונקבע בין היתר, כי על המבקשת לשלם למשיבה סך של 139,580 ₪ וכן הוצאות בסך של 20,000 ₪.

1. ביום 4.5.22, כ-4 חודשים לאחר הגשת הערעור, הגישה המבקשת את הבקשה מושא החלטה זאת לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, לא היה מקום לקביעתו של בית המשפט קמא בדבר אחריותה המלאה של המבקשת בתשלום סכום הפיצוי למשיבה, והיה על בית המשפט לבחון את שאלת חלוקת האחריות בין המבקשת למשיבה ויתר המשיבים; לא הוכח הקשר הסיבתי והעובדתי ועל כן לא היה מקום להטלת אחריות על המבקשת. עוד נטען לנזק ראייתי בשל התנהלותה של המשיבה. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי טעה בית המשפט קמא אף בסוגיית סכום הנזק, שלא זו בלבד שלא הוכח, אלא שהסכום שנפסק הוא שגוי.
2. באשר למאזן הנוחות נטען כי המשיבה היא אישה קשת יום וכפי שנלמד מעדותה בבית משפט קמא לפיה "הייתה קצרה בכסף" וכי הם אינם אנשים עשירים ובמשך השנים רכשו את הדברים שנהרסו.
3. לטענת המבקשת הדיון בערעור קבוע לעוד כחצי שנה על כן לא יהיה בעיכוב הביצוע כדי לפגוע במשיבה, אשר פתחה את תיק ההוצל"פ רק אפריל 2022, דבר המעיד על העדר דחיפות מטעמה.
4. המשיבה הגישה תשובתה לבקשה וטענה יש לדחותה, כמפורט בתשובתה.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים אני מורה על דחיית הבקשה.
2. בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו ע"א 5333/14 ‏‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, להלן: עניין נאות חן). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
3. באשר לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, על מבקש העיכוב, לשכנע כי קיים חשש ממשי שהוא לא יוכל לגבות בחזרה את הכספים שישולמו על ידו מכוח פסק הדין, באם ערעורו יתקבל. לעניין זה אין די בהעלאת טענות בעלמא, אלא יש לפרט באופן ממצה, תוך הנחת תשתית עובדתית מספקת, מהו הבסיס ממנו ניתן ללמוד על היעדר היכולת הכלכלית להשיב את הכסף (ראו ההחלטה בעניין נאות חן).
4. בענייננו, די בבחינת רכיב מאזן הנוחות כדי להורות על דחיית הבקשה.
5. בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין נסמכת על חלקים מעדותה של המשיבה בבית המשפט השלום, תוך הצגת חלקי משפטים. המבקשת מפנה למשפט בו תשובת המשיבה הייתה כי "הייתה מאוד קצרה בכסף", בעוד שהשאלה ותשובתה המלאה היו:

"ש. למרות שאבא שלך סוכן ביטוח ותיק ולמרות שהעברת את התכולה לבית שלא גרו שם, בחרת מלהימנע מלעשות ביטוח תכולה. נכון?

ת. אני חייבת להגיד שפשוט מהעומס של בניית בית כזה פשוט שכחתי. עשינו חלק בגלל שעוד לא היתה משכנתא והכל היה מהכסף שלי, הייתי מאוד קצרה בכסף, עשיתי ביטוח חלקי ואת החלק הנוסף פשוט שכחתי. "

1. העובדה כי במועד בו רכשה המשיבה את ביתה, וטרם קבלת משכנתא, לא עשתה ביטוח תכולה אין בה להעיד על מצבה הכלכלי של המשיבה. הדברים יפים אף לכך שהשלמת הרכוש שנהרס נעשתה על ידי המשיבה בצורה הדרגתית.
2. אוסיף, כי בכל טיעונה של המבקשת היא מתעלמת מכך כי למשיבה בית פרטי באורנית, הוא הבית בגינו הוגשה התביעה לבית משפט השלום. בית, אשר לא צריכה להיות מחלוקת כי הוא עולה על סכום הפיצוי שנפסק לטובת המשיבה בפסק הדין, ואשר ממנו ניתן יהיה להיפרע ככל שהערעור יתקבל.
3. באשר לטענה בדבר "העיכוב" של המשיבה בפתיחת תיק ההוצאה לפועל, כמעידה על העדר דחיפות מטעם המשיבה בתשלום סכום פסק הדין. אזי, המדובר בטענה שראוי כי לא הייתה מועלית על ידי המבקשת, אשר על פי פסק הדין היה עליה לשלם למשיבה את הסכום שנפסק לחובתה תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה. ואילו התנהלותה, ואי תשלום סכום פסק הדין, היא שהביאה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה.
4. באשר לסיכויי הערעור, אזי ומבלי לקבוע מסמרות, ומעיון בפסק הדין בע"א 13342-10-18 מיום 14.7.20, ובטענות המבקשת העותרת להתערבות בממצאי עובדה אשר נקבעו על ידי בית המשפט, כמו גם הטענה לחלוקת האחריות בין המבקשת ליתר המשיבים, עולה לכאורה כי אין המדובר בערעור המצדיק עיכוב ביצוע פסק דין .
5. על כן הבקשה נדחית.
6. המבקשת תשלם הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.