מבוא

1. בקשת התובע לפטור אותו מתשלום חלקו בשכר טרחת המומחים הרפואיים אשר בכוונת בית המשפט למנות לשם בחינת מצבו הרפואי, וכפועל יוצא בקשתו להשית את שכרם של המומחים במלואו על כתפי הנתבעת.
2. התובע, יליד 1990, הגיש את תביעתו לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- "פקודת הנזיקין"), בשל נזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 30.11.2015.
3. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר גד גלן, אשר העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות בשיעור 30% על פי פרט 37(7)(ג) בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן- "התוספת לתקנות") בגין הגבלה קשה בתנועות הגב התחתון. עוד העריך המומחה כי לתובע נותרה בעקבות התאונה גם נכות בשיעור של 10%, על פי פרט 32(1)(א) בתוספת לתקנות, בגין פציעת שורש S1 מימין. לכתב התביעה צירף התובע גם חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר ארטאשז פשיניאן, אשר העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות נפשית בשיעור של 40%, על פי פרט 34(ב)4- 5 בתוספת לתקנות, בגין תסמינים בולטים של הפרעת הסתגלותית המשפיעים באופן משמעותי על תפקודו ואורח החיים.
4. הנתבעת הגישה מנגד חוות דעת של מומחים מטעמה. ד"ר לוריא טל, המומחה בתחום האורתופדיה, העריך בחוות דעתו כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20%, על פי פרט 37 (7) ב בתוספת לתקנות, בגין הגבלה בינונית בתנועות עמו"ש מותני וכאבים. המומחה לא מצא בבדיקה שערך עדות לחולשה שרירית או הפרעה תחושתית לפי שורש S1. מומחית מטעם הנתבעת בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר יעל דמבינסקי, העריכה כי לתובע נכות נפשית בשיעור של 25% על פי פרט 34 ב (3- 4) בתוספת לתקנות, מתוכם 10% בלבד בגין התאונה, ו-15% בגין גורמים שאינם קשורים לתאונה. המומחית ציינה כי לא התרשמה ממצב אפקטיבי או PTSD, ניכר הקושי להתמודד עם השלכות התאונה על רקע קווים אישיותיים בולטים, ונראה כי עיקר הפגיעה התפקודית, בתחום התעסוקתי לפחות, מקורה בפציעה בתאונה ב-2017, שפגעה בתפקוד יד ימין הדומיננטית של התובע, והשפעתה על עבודתו כרתך.
5. נוכח הפערים בין הערכת המומחים מטעם הצדדים, בחן בית המשפט את עמדת הצדדים באשר למינוי מומחים מטעמו. התובע עתר למינוי מומחים מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, ביקש מבית המשפט "להשית את שכר המומחים על הנתבעת בשל מצבו הכלכלי כפי שפורט בהרחבה בבקשה לפטור מאגרה, ובנוסף בשל הודאות לנכותו של התובע"
6. הנתבעת התנגדה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, וטענה כי ככל שיחקרו מומחי הצדדים, יהיה בכך כדי להפריך את חוות הדעת הרפואיות מטעם התובע. אשר להשתת שכר הטרחה של המומחים על כתפיה, טענה כי לא זו בלבד שקיימת מחלוקת באשר לאחריות, נוכח זכאותו של התובע לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, גם אם תתקבל התביעה, אין להוציא מכלל אפשרות שהתביעה תדחה בשל כך שהפיצוי נבלע בגמלאות המל"ל. הנתבעת הפנתה לכך שלתובע הכנסה חודשית מגמלאות וממשכורת כאחד, וכן כי על פי בקשתו לאגרה אין לו חובות, קיימת יתרת זכות משמעותית בחשבון הבנק, והוא כלל לא פירט את הוצאותיו.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שיש למנות מומחים מטעם בית המשפט, נוכח הפערים בין חוות הדעת של מומחי הצדדים. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את בקשתו של התובע להשתת שכר הטרחה במלואו על כתפי הנתבעת.
2. תקנה 92(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת-

"בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם".

1. התקנה האמורה מקנה אפוא לבית המשפט את הסמכות להטיל את שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט על אחד מהצדדים.
2. הטעם לכך שבתביעה המוגשת על פי פקודת הנזיקין מושת, בדרך כלל, שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט על הצדדים בחלקים שווים, כמימון ביניים, נעוץ בקיומה של מחלוקת כפולה בין הצדדים, הן באשר לאחריות והן באשר לנזק. נוכח קיומה של מחלוקת שכזו, נוטה הכף להשתת שכר הטרחה על כלל הצדדים, כמימון ביניים.
3. אף שבענייננו קיימת לתובע נכות גם על פי חוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעת, סוגיית האחריות שנויה במחלוקת ועל התובע להוכיח את אחריותה של הנתבעת לשאת בנזקיו. לא זו אף זו. כפי שציינה הנתבעת בטיעוניה, גם אם תוכח אחריותה של הנתבעת, הואיל ומדובר בתאונת עבודה, אין להוציא מכלל אפשרות שהתביעה נגד הנתבעת תדחה בשל "בליעת" הפיצוי בתגמולי המל"ל.
4. פטור מהגשת חוות דעת, או השתת שכר הטרחה במלואו על כתפי הנתבע, יינתן במקרים חריגים, ועל התובע "להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר." (ראו למשל כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון אייזנבך, פיסקאות 9-8 (מיום 8.5.12), והאסמכתאות הנזכרות שם. בהלכה הפסוקה הוכר הטעם של חיסרון כיס כמצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת בנסיבות מסוימות וחריגות (ראו למשל רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה, פיסקה 10 בהחלטת כבוד השופט צ' זילברטל (מיום 23.10.12), וכן כב' השופט י' עמית, בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה (בבר"ע 1775/07 חיים ענבל נגד דאנס- בר/ צוות בראבו ואח' (מיום 6.7.07)) יחד עם זאת, אין די בהעלאת הטענה בדבר חיסרון כיס באופן כללי, כפי שנעשה בענייננו, ויש להתכבד ולתמוך אותה בתצהיר ובאסמכתאות מתאימות. מהנתונים החלקיים המצויים בפני בית המשפט, לתובע הכנסה חודשית מגמלאות המל"ל וכן משכר. התובע לא פירט מהן הוצאותיו, לא הצביע על חובות, אף לא הצביע על נסיבות של ממש המונעות מבעדו לשאת בחלקו בשכר הטרחה, נסיבות שאין באפשרותו להתגבר עליהן.
5. בנסיבות הקיימות, בעיקר נוכח המחלוקת בשאלת האחריות, אין מקום לסטות מהכלל שלפיו נושאים הצדדים באופן שווה במימון שכר המומחה שימונה מטעם בית המשפט, כמינוי ביניים.
6. לאור הפערים בין מומחי הצדדים ימונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, אשר שכרו יהיה 5,500 ₪ בצירוף מע"מ, וכן מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, ששכרו יעמוד על 7,000 ₪ בצירוף מע"מ.
7. הצדדים יישאו כאמור בשכרם של המומחים הרפואיים בשני חלקים שווים, כמימון ביניים. לשם הבטחת שכר המומחים יפקידו הצדדים בקופת בית המשפט את חלקם בשכר הטרחה בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.