בקשה לעיון חוזר והגשת תסקיר מעצר עדכני.

הבקשה נסמכת על החלטת בית המשפט העליון מפי כב' השופט י. כשר במסגרת בש"פ 5420/22 מיום 22.8.22. בגדר החלטה זו, נקבע כי המבקש חזר בו מערר שהגיש. עוד נקבע בהחלטה כי: "למותר לציין שדלתו של בית משפט קמא פתוחה לכל בקשה שיגיש העורר לבית המשפט".

לאחר עיון בכלל החומר המונח לפניי, אני מחליט לדחות הבקשה, אף ללא קיום דיון בבקשה.

בא כוח המבקש עותר לראות בהחלטת בית המשפט העליון מה שאין בה. לא נמצאה בהחלטה הנחייה אופרטיבית לקיום דיון אגב קבלת תסקיר המעצר. צוין בהחלטה, המובן מאליו, והוא קיומה של זכות לשוב ולפנות לבית משפט.

רקע

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות: ניסיון רצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ירי מנשק חם, עבירה לפי סעיפים 340א(ב)(1) ו-340א(ב)(2) לחוק, ונשיאת נשק בתחמושת, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק.

נטען בתמצית כי המבקש תכנן לגרום בכוונה למותו של אחר, לשם כך הצטייד מבעוד מועד באקדח חצי אוטומטי שמספרו הסידורי מחוק, ובלפחות שבעה כדורים. במחצית חודש דצמבר 2021 בשעת ערב, הגיע המבקש, כשפניו מכוסות עד לגובה עיניו, כובע מכסה את ראשו, והוא לבוש במעיל שחור גדול, לכתובת הסמוכה למקום עבודת הקורבן. לאחר שהמבקש תצפת על הקורבן, הוא התקרב לחנות כשהוא נושא בידו את האקדח, עטוף בגרב, ובתוכו המחסנית והתחמושת. המבקש נכנס לחנות וירה לכיוון הקורבן באקדח במטרה לגרום למותו, באופן שיש בירי לסכן גם חייהם של עוברי אורח תמימים, ובפרט חייהם של עובדים נוספים אשר שהו בחנות. לאחר שירה פעם אחת, ארעה תקלה באקדח, הקורבן התעשת, קפץ על המבקש, והחל והיאבק בו. במהלך המאבק, הכה המבקש את הקורבן באמצעות האקדח מספר פעמים בראשו. הקורבן המשיך להיאבק במבקש, משך ממנו את המעיל ואת הלבוש אשר כיסה את פניו והסיר אותם ממנו. המבקש השתחרר מאחיזת הקורבן ונמלט מהמקום.

לקורבן נגרמו חבלות בחלק האחורי של ראשו וחתכים בידיו.

בד בבד הוגשה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים.

ביום 23.6.22 נדרש חברי כב' השופט מלמד לנסיבות המקרה, לתסקיר שלילי שהוגש, ולעברו הפלילי והורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

המבקש הגיש בקשה "דחופה" לעיון חוזר אשר נדחתה על ידי חברי כב' השופט מאור ביום 3.8.22.

כך הגענו עד הלום, כאשר בתווך מצויה החלטת בית המשפט העליון כאמור לעיל.

אין לאל ידי לקבל הבקשה ואף לא להורות על קיום דיון בבקשה.

אני מפנה בסוגיה זו להחלטת חברי השופט מלמד אשר התייחס באריכות לנסיבות המקרה ולתסקיר המעצר השלילי אשר הוגש בעניינו של המבקש. קביעת שירות המבחן הייתה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להתנהגות אלימה מצידו של המבקש, כאשר תוצאותיה וחומרותיה צפויות להיות ברמת פגיעה גבוהה.

בנדון זה, של נסיבות האירוע, הפנה חברי לקביעת כב' השופט עמית בבש"פ 1925-05-22 כי "אם יורים לא משתחררים".

לאלה יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד של המבקש, הרשעתו האחרונה הינה משנת 2012 והוא נדון בגינה למאסר בפועל בן 58 חודשים בגין ריבוי עבירות סחיטה ועבירות נשק. יצוין כי הרשעתו האחרונה כללה שבעה אישומים של סחיטה.

על כן, מה לי אם התסקיר המבוקש יהיה חיובי (והצפי לכך קלוש נוכח קביעות שירות המבחן בתסקיר הקודם) כאשר על כלל השיקולים מאפילות הנסיבות החמורות של האירוע ועברו הפלילי המכביד של המבקש. המבקש לא חס על הקורבן ולא על עוברי אורח תמימים אשר שהו במקום והיו יכולים להיקלע לקו האש.

מסוכנות המבקש מצויה ברף העליון ושום חלופה לא תסכון בעניינו ובכלל זה חלופה טיפולית.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.