1.התובעת עורכת דין – הנתבע רופא.

2.התובעת עברה אצל הנתבע טיפול קוסמטי של הזרקת חומצה לפנים. לטענתה – הטיפול שתמורתו שילמה לנתבע סך של 4,050 ₪ היה כושל , גרם לה נפיחות רבה בפנים , עקב כך נאלצה לעבור טיפול מתקן של המסה שעלה לה סך של 1,400 ₪.

3.עוד טענה התובעת כי הנתבע לא החתים אותה על טופס הסכמה מדעת לפני ביצוע הטיפול, מסמך שאמור לכלול הודעה על הסיכונים הכרוכים בטיפול.

4.הנתבע טען כי התובעת מקבלת הזרקות הרבה שנים. ההזרקה מושא התביעה בוצעה על ידו בצורה מקצועית ולא היה שום דבר חריג בהליך. תהליך ההחלמה לוקח זמן. לא נגרמה לתובעת נפיחות שמצריכה פעולת המסה; הוא עצמו לא הסכים לביצוע ההמסה שעשתה התובעת על דעת עצמה אצל רופא אחר.

5.הנתבע אישר כי לא החתים את התובעת על הסכמה מדעת אך טען כי הדבר נבע מתקלת מחשב.

6.לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים – באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה באופן חלקי.

7.ראש וראשון – התמונות שצורפו לכתב התביעה מצביעות על נפיחות קיצונית שמכערת את מראה הפנים. לא ניתן לצפות מאדם לצאת מהבית במצב זה. ראו תמונה נספח 2 לכתב ההגנה והשוו מול תמונה נספח 3 לכתב ההגנה.

גם השוואת התמונות מול מראה פניה הטבעי של התובעת בהופעתה לפני המחיש לי עד כמה קיצונית הנפיחות שהייתה.

8.א.הטענה בדבר טיפול לא מקצועי היא טענה שבמומחיות אשר יש לתמוך אותה בחוות דעת מומחה.

8.ב.אומנם נכון הוא שבית המשפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיה שאינה קבילה במשפט רגיל. בכלל זה מוסמך הוא להכריע בעניין שבמומחיות שלא על יסוד חוות דעת של מומחה. אך השימוש בסמכות זו צריך שייעשה במשורה ובזהירות יתירה. כשלעצמי עשיתי בה שימוש רק במקרים שהם בבחינת "הדבר מדבר בעד עצמו".

8.ב.במקרה שלפני אין בחומר הראיות כדי לשלול את האפשרות כי נפיחות קיצונית כפי שחוותה התובעת היא תופעה לוואי מסתברת ( ולו בחלק קטן של המקרים) מביצוע הזרקה של החומר המדובר.

9.הטענה כי הנפיחות הקיצונית נגרמה עקב רשלנות מקצועית של הנתבע – נדחית אפוא.

10.אני מקבל את הטענה של התובעת לפיה הטיפול לא צלח. הנפיחות הקיצונית בפניה כפי שעולה הדבר בצורה ברורה מהתמונות, הבהלה שאחזה בה למראה הנפיחות והפניה שלה למטפל אחר לצורך המסת החומר שהוזרק לתוך הפנים – כל אלה מהווים יסוד לקביעתי זו.

11.האם עצם כישלון הטיפול מזכה את התובעת בהחזר.

התובעת לא טענה כי הנתבע הבטיח לה הצלחת הטיפול – ולא טענה כי התשלום עבור הטיפול הותנה בתוצאה. מכאן שעצם כישלון הטיפול אינו מהווה עילה להחזר תשלום.

12.מהאמור עד כאן – הייתי צריך לדחות את התביעה. מה שהטה את הכף בסופו של יום הוא אי החתמת התובעת על טופס הסכמה , וביתר פירוט:

12.א.כידוע – לפני שמטופל עובר ניתוח, על המטפל להחתים אותו על מסמך שבו מאשר המטופל כי הובאו לידיעתו הסכנות הכרוכות בטיפול. מסמך זה הוא מסמך מכונן – טענת הנתבע לפיה אי החתמת התובעת עליו נבעה מתקלת מחשב ( גם אם היא נכונה) אין בה כדי להושיעו. ניתן לנסח את ההסכמה בכתב יד ולהחתים את המטופל.

12.ב.מסמך זה אמור לכלול הבהרה למטופל לגבי הסיכויים ובעיקר כל הסיכונים הכרוכים בטיפול.

אין להשלים עם מצב בו מבוצע בגופו של אדם טיפול פולשני שטומן בחובו סיכונים מבלי שייתן הסכמתו המפורשת המבוססת על ידיעת הסיכונים והמוכנות להסתכן.

12.ג.העובדה שמדובר בטיפול קוסמטי אינה מפחיתה את חשיבותה של ההסכמה הנ"ל.

13.הנה כי כן, בעוד שאין מחלקות כי התובעת לא חתמה על מסמך הסכמה מדעת – הנתבע לא הוכיח כי הבהיר לתובעת לפני הטיפול כי קיימת סכנה של נפיחות קיצונית כמופיע בתמונות. הסכמה זו הייתה נותנת בידי התובעת את הבררה אם לוותר על הטיפול.

14.אני קובע אפוא כי משלא ניתנה הסכמה מלאה המבוססת על הרצון לקחת את הסיכון למען התוצאה המיוחלת – ולאחר שבמקום התוצאה המיוחלת התממש דווקא הסיכון של נפיחות קיצונית אשר מפניו לא הוזהרה התובעת כדין – אין מנוס אלא לחייב את הנתבע להחזיר לתובעת את אשר שילמה לו ואת הסכום ששילמה לצורך ביטול הנפיחות.

לאור האמור – אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,450 ₪ בגין עלות ההזרקה וההמסה וסך של 1,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.