לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה, פיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: הועדה) שניתנה ביום 28.11.2021 ואשר דחתה את הערר שהוגש על ידי המערער ואימצה את חוות דעתה של השמאית המכריעה.

לטענת המערער שגתה הועדה בשלושת אלה: בכך שלא החילה בעניינו את ההחלטה שהתקבלה במסגרת ערר אחר המתייחס לאותם מגרשים; בכך שקבעה לצורך קביעת שווי המגרשים מקדם הפחתה המשקף תקופת דחיה של 5 שנים למגרשים הנדונים בשל קווי מתח חשמל עיליים, וזאת מבלי להתחשב בעובדה כי עד היום, כעבור 12 שנים, קווי המתח עדיין מצויים במקום; בכך שלא קיבלה את טענת המערער באשר לריבית הפיגורים.

לאחר שעיינתי בהחלטת הוועדה ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, סבורני כי דין הערעור להידחות.

החלטת הועדה מפורטת ומנומקת כדבעי ויש בה מענה לכל טענותיו של המערער.

אשר לטענת האפליה קבעה הועדה כי עינינו של המערער שונה מהמקרה שנדון בערר האחר בשל כך שבאותו מקרה נפל פגם משפטי-מנהלי בהתנהלות הועדה המקומית, באופן שהביא להסדר פשרה הכולל הפחתה מהשווי שנקבע על ידי אותה שמאית מכריעה. בנסיבות אלה אין לומר כי מדובר בהפליה אסורה. הטענה כי נדחתה בקשת המערער להחלת הסדר הפשרה גם בעניינו, מאחר ש"הם לא אוהבים את המערער והרצון שלהם היה להפלות אותו מלכתחילה מבעלי זכויות אחרים" (עמ' 2 ש' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.2022), בוודאי שאין בה כדי לסייע למערער.

אשר לטענה הנוגעת למקדם ההפחתה הסבירה הועדה היטב כי השווי נקבע למועד הקובע לצורך היטל ההשבחה ולפיכך העובדה כי קווי המתח העיליים טרם הוסרו, אינה רלוונטית. יתר על כן, סוגיית מקדם ההפחתה עומדת בליבו של שיקול הדעת המקצועי של השמאי המכריע ושל הועדה. כידוע בית המשפט המנהלי אינו נוטה להתערב בכך אלא בנסיבות חריגות. הועדה אף הסבירה בהחלטתה את השיקולים העומדים ביסוד הערכת השווי, ועל פניהם מדובר בשיקולים סבירים בהחלט.

הוא הדין בכל הנוגע לריבית הפיגורים. צדקה הועדה שקבעה כי מאחר שהמערער פיגר בדיווח ובתשלום היטל ההשבחה ממילא שכדין הוטלה הריבית. אוסיף כי ההחלטה בעניין עמ"נ 31428-06-21 ועדה מקומית לתכנון ובניה חולון נ' דוד ביבי ואחרים (23.12.2021), עליה ביקש המערער להסתמך, אינה רלוונטית מאחר שהיא עוסקת בשאלת הסמכות לדרוש ערובה בסכום ההיטל השנוי במחלוקת.

סוף דבר - לאחר שמצאתי כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הוועדה, כי ממצאים אלה תומכים במסקנתה המשפטית וכי אין לגלות בה טעות שבחוק – דין הערעור להידחות וזאת בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 ותקנה 28 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000.

המערער יישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 7,500 ₪ שישולם למשיבה מתוך סכום הפיקדון שהפקיד המערער לצורך הליך זה. יתרת הסכום תוחזר למערער.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.