1. בטיפולי מצויים שני הליכים שבהם נקט המבקש – המערער בעניין החלטות / פסק דין שניתנו בת.א. (מחוזי ת"א) 13095-03-21 על ידי כב' הרשמת רחל ערקובי.

בכל הליך בחר המבקש – המערער להיות מיוצג על ידי עורך דין אחר.

2. המבקש (להלן גם: "שרבט") הגיש בחודש מרץ 2021 תביעה נגד המשיבים בתיק 13095-03-21 שהוגדרה על ידו "פסק דין הצהרתי ביחס לזכויות התובע".

התביעה הוגשה באמצעות בא כוחו עו"ד יניב כהן.

בהחלטות שונות קבעה כב' הרשמת, כי עליו לכמת את סכום התביעה ולשלם אגרה בהתאם.

ביום 16.12.21 נקבע כי לאור אי תשלום האגרה, נמחקת התובענה.

לא הוכרע נושא פסיקת הוצאות בהליך שכן נקבע כי החלטה תינתן לאחר שיכריע בית משפט לערעורים בערעורו של התובע.

3. רע"א 50458-01-22:

ביום 24.1.22 הגיש שרבט באמצעות עו"ד יניב כהן בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 22.11.21 במסגרתה נקבע כי התביעה כספית במהותה ולא הצהרתית. על כן עליו לכמת הסכום ולשלם אגרה.

בקשת רשות הערעור הוגשה גם על ההחלטה מיום 16.12.21 במסגרתה נמחקה התובענה.

במסגרת בקשת רשות הערעור ביקשו המשיבים למחקה על הסף הן בשל אי הפקדת ערבון במועד והן בשל כך שאין תוחלת לבקשת רשות ערעור.

ההחלטה מיום 16.12.21 כמוה כפסק דין, אשר "בולע" את כל החלטות הביניים שניתנו קודם לכן. על החלטה מסיימת תיק יש להגיש ערעור לבית המשפט העליון, הגם שניתן על ידי רשמת (סעיף 96 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

במסגרת הערעור ניתן יהיה להשיג על החלטת הביניים.

בינתיים הופקד הערבון ובית משפט האריך המועד להגשתו אך לא הכריע בנושא תוחלת הליך בבית המשפט המחוזי.

4. ע"ר 35875-02-22:

בינתיים הגיש שרבט ביום 16.2.22. הפעם באמצעות עו"ד בן פורת אלברט, ערעור רשם לבית המשפט המחוזי על החלטת הרשמת ערקובי מיום 16.11.21 וכן על החלטתה מיום 22.12.21 בנוגע להוצאות וכן על ההחלטה מיום 22.11.21 (עליה כאמור גם הוגשה בקשת רשות הערעור) וההחלטה מיום 9.9.21.

המשיבים הגישו בקשה לסילוקו על הסף של הערעור.

עו"ד בן פורת לא הגיש תגובה לבקשה לסילוק על הסף אלא בקשה לקונית "למחוק הערעור ללא צו להוצאות".

ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשתו זו. אלו התנגדו למחיקת הערעור ללא צו להוצאות.

ציינו, כי לא היה תוחלת להליכים בהם נקט שרבט ולא ניתן לפטור את המחדלים על ידי בקשה למחיקת הערעור. יש לפסוק לטובתם הוצאות ריאליות.

5. דין הערעור ודין בקשת רשות הערעור להימחק, כפי שביקשו המשיבים.

החלטת כב' הרשמת ערקובי מיום 16.12.21 בדבר מחיקת התובענה היא אינה החלטת ביניים אלא פסק דין, שהוביל לסגירת התיק (הגם שנושא פסיקת ההוצאות טרם מוצה כיוון שכב' הרשמת ביקשה לדון בעניין רק לאחר שינתן פסק דין בערעור על החלטתה/ פסק דינה).

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה צריך להגיש ערעור לבית משפט העליון.

ניתן היה להשיג (בזכות) במסגרת ערעור על פסק הדין, גם על החלטות הביניים.

ראה לעניין זה: רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (21.9.10) סעיף 7.

ההליכים שבפני הם הליכים שגויים ודומה כי בפועל אין מחלוקת אמיתית על כך.

6. לפיכך, ימחקו הן הערעור והן בקשת רשות הערעור.

שרבט יישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד (עבור שני ההליכים) בסך 7,500 ₪.

הערבון שהופקד בבקשת רשות הערעור יחולט ויועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.

אין מקום להשבת האגרות.

7. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את שני התיקים שבכותרת.

ניתנה היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.