03 ינואר 2023

לפני:

כב' הרשמת סימה קרמר

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת לגילוי ועיון ספציפישל המסמכים שלהלן:
2. חשבוניות אשר שולמו במסגרת ההתקשרות בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 בתקופת התביעה, לרבות התמורה לשעת עבודה (להלן: "החשבוניות");
3. דוחות בודק שכר במסגרת ההתקשרות בין הנתבעת 1 לנתבעת 2.
4. הנתבעת 1 מתנגדת, בין השאר בטענה, כי התובעת לא הצביעה על הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים. כמו כן, לטענת הנתבעת 1, חשיפת החשבוניות תהווה פגיעה פגיעה בפרטיותה וחשיפת סודות מסחריים.

אשר לדוח בודק שכר – הנתבעת 1 הבהירה כי זה אינו קיים.

1. בתשובת התובעת נטען, כי הנתבעת 1 כבר הציגה הסכם התקשרות משנת 2013, מועד הקודם לקביעת החובה לתשלום היטל עובדים זרים ולצו ההרחבה בענף הניקיון, הרי שנדרשים מסמכים עדכניים לצורך בירור הטענות ביחס לתקופת התביעה. לדידה, הסוד המסחרי במקרה זה הוא קיומה של התקשרות בחוזה הפסד ואין לתת לכך יד ומכל מקום, החשבוניות נחוצות לבדיקה האם ההתקשרות בין הנתבעות הייתה התקשרות אותנטית או למראית עין בלבד. התובעת טוענת כי הנתבעת 1 לא פירטה מהו הסוד המסחרי הגלום בחשבוניות והצהירה, כי בא-כוחה מתחייב לשמור על החשבוניות במשרדו וכי לא ייעשה בהן שימוש אלא לצורך הליך זה.

דיון והכרעה

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

נפסק לא אחת, כי נקודת המוצא של הדיון הינו גילוי רחב ככל האפשר, בכפוף לשאלת הרלבנטיות, כאשר לשאלה זו היבט צר והיבט רחב. במסגרת ההיבט הצר, בוחן בית הדין האם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת ההיבט הרחב, על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים (וראו לעניין זה: ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ביום 22.12.05), ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' (ניתן ביום 7.5.06) וכן ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.2007)).

1. לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, מצאתי לקבל את הבקשה ביחס לחשבוניות. אשר לדוח בודק – התובעת לא חזרה על בקשתה במסגרת תשובה כך שנראה, כי היא מסתפקת בתגובת הנתבעת 1 כי הוא אינו קיים.
2. בסעיף 28 לכתב התביעה הועלתה טענה לפיה הנתבעות התקשרות ביניהן בחוזה הפסד. משעה שהנתבעת 1 הציגה אך הסכם התקשורת משנת 2013, כשש שנים קודם לתקופת התביעה, לא ניתן להניח כי הרשום בו הוא אשר בוצע בפועל בתקופת התביעה, לאור שינוי הנורמות הכלכליות והמשפטיות בענף. הנתבעת 1 הצהירה בתצהיר גילוי ועיון מטעמה מיום 21.7.22, כי אין לה עוד מסמכים ועל כן, ככל שישנן חשבוניות ברשותה בגין תקופת התביעה, ניתן יהיה ללמוד מהן על תנאי התהקשרות בין הנתבעות 1 ו – 2. מכאן הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים
3. מנגד, הנתבעת 1 לא מנתה את הסודות המסחריים הגלומים בחשבוניות ומדוע הרשום בהן עשוי לפגוע בפרטיותה. יודגש, כי התובעת סיימה העסקתה לפני למעלה משנה כאשר התובעת טוענת כי הנתבעת 2 אינה פעילה, כך שגם מטעמים אלה לא שוכנעתי שקיימת פגיעה בזכויות או אינטרסים מצדיקים דחיית הבקשה.
4. לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת 1 לפיה אף אם תיקבע תחולה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"), הרי שרק נתבעו רכיבים אשר חובה לשלמם בתום תקופת ההעסקה, לאור מעמדה של התובעת בישראל (הפרשות לפנסיה, פיצויים ולקרן השתלמות וכן פידיון ימי חופשה). מכאן, לשיטת הנתבעת 1, כי כך או כך לא ניתן יהיה לחייבה בגין רכיבי התביעה. עם זאת, הנתבעת 1 לא הצביעה על מקור בדין לפיו הרלבנטיות של מסמך לבירור התביעה נגזרת מסיכויי התביעה, לכל שכן לא באופן בלעדי. כמו כן, הרלבנטיות של החשובניות עולה מתוך טענה זו, שכן היא נחוצה בשלב ראשוני, לצורך בחינת תחולת החוק. זאת ועוד, קבלת טענת הנגה זו של הנתבעת 1 מצריכה בירור עובדתי ומשפטי אשר לא אפשרי בשלב דיוני זה.
5. סוף דבר – הבקשה מתקבלת ביחס לחשבוניות.

הנתבעת 1 תמסור לתובעת העתקים של החשבוניות עד ליום 1.2.23 וככל שאינן ברשותה, תצהיר על כך, בנוסח בדבר חקירה ודרישה, כמקובל. כמו כן, ניתן בזה תוקף של החלטה להתחייבות ב"כ התובעת בסעיף 16 לתשובתו לתגובת הנתבעת 1 בדבר היעדר שימוש בחשבוניות שלא במסגרת הליך זה.

1. הוצאות קבלת הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, (03 ינואר 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.