לפניי בקשתו של המבקש, ליתן צו עשה זמני (במעמד צד אחד תחילה), המורה למשיבה, לאפשר למבקש/למומחים/ולבעלי מקצוע מטעמו: "להיכנס לאלתר למושכר, לבדוק לאלתר ליקויי הנזילות הקיימים ולבצע לאלתר תיקונים דחופים של נזילת מים פעילה מהמשוכר לדירות סמוכות אחרות" (להלן:" הבקשה").

לצד הבקשה הוגש גם הליך עיקרי. עניינו, תביעה למתן צו עשה המאפשר לתובע (המבקש) לבדוק את ליקויי הנזילה ולתקנם; ליתן צו האוסר על הנתבעת (המשיבה) להפריע לתובע בביצוע התיקונים.

א. תמצית טענות המבקש:

1. ביום 9 בפברואר 2018, השכיר המבקש (ביחד עם הגב' זולברג אדווה) למשיבה, דירת 5 חדרים, הכוללת שני מחסנים, ושתי חניות, המצויה בקומה השישית של בית המגורים (דירה מספר 17), שברחוב שטרייכמן 16, בצפון תל אביב (להלן: "הדירה"; "המושכר").
2. הסכם השכירות מחודש פברואר 2018 חתום על ידי שני הצדדים (להלן: "הסכם השכירות"); לטענת המבקש קיים הסכם שכירות נוסף מיום 31 ביוני 2019 עליו לא חתמו הצדדים, ואולם הם פועלים על פיו והמשיבה מוסיפה להתגורר בדירה (להלן: "ההסכם הלא חתום").
3. בסמוך לסוף חודש דצמבר 2021 פנתה בעלת דירה מס' 14 (הדירה שמצויה מתחת למשוכר – להלן: "דירה מס' 14") בתלונות לתובע בגין רטיבות חמורה בקירות דירתה ובתקרת חדר האמבטיה של יחידת ההורים. בעלי מקצוע מטעם דירה מס' 14 טענו, כי הבעיה מצויה בקולטן העובר ברצפת המושכר.
4. בחודש ינואר 2022, בוצעה בדיקה על ידי החברה הקבלנית "אשכול" אשר בנתה את הבניין, ותוצאותיה היו, כי מקור הנזילה מדירת המבקש אשר מושכרת למשיבה, לאמור:

"בתאריך 09/01/2021 נכנס צוות בדק של אשכול לדירה 14,

נמצא כי מקור הנזילה מגיע מהדירה למעלה דירה מספר 17 בעל הדירה אורי זולברג.
כרגע טיפלנו לעצור את הנזילה מדירה 14 לדירה 11.
נבקש לתאם כניסה מיידית לדירה 17 לאיתור וטיפול הנזילה".

1. החל מיום 3 בינואר 2022 פנה המבקש למשיבה, על מנת שזו תאפשר לו להיכנס למושכר לצורך תיאום ביקור של מומחה ובעלי מקצוע על מנת לבדוק את תקינות המושכר ואיתור הליקויים, אלא שהמשיבה מסרבת לאפשר כניסת בעלי מקצוע ותיקון הליקוי, לרבות נוכח תחלואת הקורונה.
2. בצר לו ולאחר שמסרונים רבים שנשלחו למשיבה לא זכו למענה ענייני, פנה המבקש לבית המשפט בהליך דנן.

ב. תמצית טענות המשיבה:

1. המשיבה טוענת, כי הדיירת בדירה מס' 14 היא אחותו של המבקש, וכי עובדה זו הוסתרה מפני בית המשפט.
2. המשיבה סבורה, כי אין מצויים אנו ב"עת סבירה" ואין באפשרותה להכניס לדירה אנשים ולו לשעות ספורות, נוכח עתות הקורונה.
3. המשיבה מבהירה, כי מצויים אנו בשיאו של הגל החמישי של מגפת הקורונה; כי היא בת 61 שלוקה בשלל מחלות ועל כן אינה יכולה להתחסן מפני הנגיף; היא מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 77% ובעלת אובדן כושר עבודה בשיעור של 100% והידבקותה בקורונה עלולה לגרום לה לסכנת חיים. המשיבה מציינת, כי מזה כשנתיים היא כמעט שאינה יוצאת מביתה, ועושה כן רק למטרות הקשורות בבריאותה.
4. המשיבה מציינת, כי אין לה מקום מגורים חלופי ובימי החורף אינה יכולה לשהות מחוץ לביתה למשך מספר שעות. משכך, עמדתו של המבקש אשר מכנה את טענותיה של המשיבה כאמתלות מוקשות וחסרות תום לב מהווה זלזול במצבה ו"שיא של קהות חושים ונרקסיזם רכושני מהזן המאוס ביותר".
5. גם לגוף הדברים טוענת המשיבה, כי לא הוצגה ראשית ראייה בדבר נזילה מהדירה; למעשה אחותו תמר זולברג, מדירה מס' 14 מאוימת בתביעה מצד שכנתה בדירה מס' 11 ומשכך מועלות הטענות כנגד המשיבה.
6. המשיבה טוענת עוד, כי בית המגורים ברחוב שטרייכמן 16 הוא בית "מקולל" (כך להגדרתה), וכי החברה הקבלנית שבנתה אותו ביצעה עבודה רשלנית שעה שהניחה מרצפות על גבי חול רטוב וכל דירות הבניין סובלות מרטיבות. אותה חברה קבלנית (אשכול) גם ביצעה לטענת המשיבה עבודות חיפוי חוץ רשלניות. מכאן, שאין מדובר ברטיבות שנובעת מנזילה של מים מדירה אחת לדירה אחרת, אלא בעיה בסיסית בתשתית הבניין.
7. עוד סברה שמעלה המשיבה היא, כי קיימת נזילה בקולטי השמש בגג, ומפנה לעניין זה למסרון שנשלח לדיירי הבניין.
8. המשיבה מציינת עוד, כי צריכת המים שלה ירדה בחודשיים האחרונים כך שלא ברורה לה הטענה לפיה ישנה נזילה בדירה.
9. המשיבה מלינה על כך שהתמונה שצרף המבקש לתביעתו (של דירה 14) אינה מקיר תקרת חדר האמבטיה אלא תמונה של הרצפה ומשכך לא ניתן לקשור את הרטיבות לדירה שבה היא מתגוררת. המשיבה אף מציינת, כי לא צוין בשום מקום, כי הנזילה היא מהקולטן ועל כן אין ממש בטענת המבקש.
10. עוד מבארת המשיבה, כי בעבר בוצעו תיקונים בדירה נוכח ליקויים; המבקש הבטיח לפצותה, אך לא עשה כן עד היום ומשכך מדובר באדם שמפר הבטחות.

ג. תשובת המבקש:

1. לתשובה שהגשה ביום 31 בינואר 2022 צרף המבקש חוות דעת שערכה חברת אינפרטק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (להלן: "חוות הדעת"). המדובר בבדיקה שבוצעה בסיוע מצלמות תרמיות. מעת שהמשיבה סרבה לאפשר כניסה לדירה בוצעה הבדיקה בדירות סמוכות, מעל ומתחת לדירה מושא המחלוקת. חוות הדעת מוכיחה, כי זוהתה רטיבות מדירה מס' 17 מושא המחלוקת, לדירת שמתחתיה.
2. עוד מציין המבקש, כי ביקש לערוך בדיקה בדירה שתיערך לכל היותר כשעתיים, אלא שהמשיבה סרבה.
3. עוד הוסיף המבקש וצרף תמונות מהן עולה, כי המשיבה אשר טענה לחשש מפני נגיף הקורונה נפגשה ביום 20 בינואר 2022 עם צדדים שלישיים משך כ-35 דקות בלובי הבניין.

ד. המסגרת הדיונית:

1. עובר לדיון הוצע לצדדים מנגנונים שונים לפתרון המחלוקת, לרבות פתרון מדורג שבו תעשה בראש ובראשונה בדיקה בדירה על מנת לוודא האם קיימת ממנה נזילה אם לא. דא עקא שההידברות בין הצדדים לא צלחה.
2. דיון במעמד הצדדים התקיים לפניי היום, ביום 31 בינואר 2021. בדיון נחקר המבקש ואף המשיבה. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

ה. דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים סברתי, כי דין הבקשה להתקבל.

ה.1. המסגרת הנורמטיבית:

1. ההכרעה בשאלה אם יש לתת סעד זמני אם לאו, מורכבת מאיזון ושקלול בין סיכויי התביעה לבין מאזן הנוחות.
2. המדובר ב"מקבילית כוחות" (ר' רע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסנו לי (10.8.2015)). למאזן הנוחות ישנו משקל מכריע במסגרת אותה "מקבילית כוחות" (ראו רע"א (ת"א) 24081-09-21  נילי וינברג נ' שמואל וילוז'ני, 19.9.2021).
3. בנוסף, יש לבחון גם בנוסף שיקולים של יושר. היינו, אם הוגשה הבקשה בתום לב ואם מבקש הסעד לא השתהה יתר על המידה. ראו, תקנה 95 לתקנות סדרי הדין האזרחי התשע"ט - 2018.

ה.2. אשר לסיכויי התביעה:

1. הערכת סיכויי התביעה נעשית כידוע באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט בשלב מקדמי זה של ההליך ואין בהערכה זו כדי לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי ההליך העיקרי. לעת הזו ניתן לומר, ותוך שהדברים מובאים באופן לכאורי, הרי שסיכויי התביעה טובים.
2. סעיף 17 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 (להלן: "החוק") מסדיר את חיובו של השוכר לאפשר למשכיר להיכנס למושכר לצורך בדיקות וביצוע תיקונים, כדלקמן:

"השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר".

1. גם בסעיף 13.1 להסכם השכירות הלא חתום (שאין מחלוקת, כי הצדדים פעלו על פיו) נקבעה הוראה דומה, לאמור:

"השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים ובלבד שהמשכיר יודיע לשוכר על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר, לאחר תיאום מראש ובשעות מקובלות".

1. בניגוד לטענת המשיבה, אשר מציעה הסברים אפשריים לנזילה מבלי שהיא מצרפת חוות דעת כלשהי מטעמה, הרי שהמבקש הניח לפני בית המשפט אינדיקציה מספקת לעת הזו לפיה קיימת נזילת מים מהדירה לדירה מס' 14. המדובר במכתבה של החברה הקבלנית אשכול פרויקטים (אשר על פי הנטען בנתה את הבניין) שבו צוין, כי: "נמצא כי מקור הנזילה מגיע מהדירה למעלה דירה מספר 17 בעל הדירה אורי זולברג". היינו, הקבלן אשר בנה את הבנין ומכיר את מערכותיו קובע, כי מקור הנזילה הוא בדירת המבקש.
2. גם חוות הדעת של חברת אינפרטק מספקת אינדיקציה נוספת לכך, כי בדירת המבקש קיים ליקוי של הימלטות מים אשר יוצר רטיבות/נזילה, לאמור:

משמע- מצלמה תרמית איתרה בעת הביקורת בקומה החמישית בדירה מס' 14, רטיבות בתקרה, שמגיעה מדירת המבקש.

עוד נקבע בחוות הדעת, כי בקומה מס' 8 לא אותרו סימני נזילה (ללמדך על חשש כי מקור הנזילה מקומה 6, דירת המבקש- שעה שגם בקומה 7 לא אותרה נזילה):

1. ואזכיר, כי המשיבה היא זו המחויבת לאפשר למבקש בכל עת סבירה לבדוק את המשוכר ולבצע תיקונים. עילת בדיקה נוכח המתואר לעיל בוודאי שקמה; ככל שלאחריה יסתבר שיש מקום לתקן, הרי שגם עילת תיקונים קמה.
2. המשיבה מנגד, למעט הטחת האשמות והעלאת ספקולציות לא סתרה את הדברים בחוות דעת נגדית, והלכה למעשה היא אף מסרבת לאפשר לאיש מקצוע מטעם המבקש להיכנס לדירה, ולו על מנת לבצע את הבדיקות המקדמיות על מנת לוודא האם מקור הנזילה בדירה אם לאו. גם העובדה, כי מדובר בדירה השייכת לאחותו של המבקש אינה מעלה ואינה מורידה.
3. טענות המשיבה בסיכומיה על כך שמכתבה של חברת אשכול איננו מספק וכי מדובר בחובבנות הן טענות סתמיות ואף מקוממות. על מנת להיכנס לדירתו שלו, כדי לבצע בדיקה לצורך תיקון בעל דירה אינו נדרש לחוות דעת סדורות.
4. די לטעמי באינדיקציות האמורות, כדי לאפשר כניסה לדירה על ידי מומחה מטעם המבקש על מנת לבדוק בראש ובראשונה האם קיימות נזילות מהדירה אם לאו שכן לעת הזו קיים חשש לכאורי מבוסס, כי קיימת נזילה מהמושכר אשר גורמת לנזק בדירה אשר ממוקמת בקומה שמתחתיה.
5. על אלה אוסיף, כי גם אלמלא היו בידי המבקש אינדיקציות לנזילה, הרי שהחוק וההסכם (משנת 2019 שאין מחלוקת כי מחייב את הצדדים), מאפשר את כניסתו של המבקש לדירה לצורך ביצוע בדיקה ותיקונים בכל עת סבירה וכל שנדרש ממנו הוא להודיע למשיבה תוך זמן סביר ולהמעיט בהפרעה למשיבה. מכאן שסירובה בהקשר זה, אינו אפשרי.
6. אשר "לעתות הקורונה"-

המשיבה אינה כופרת בזכותו של המבקש להיכנס לדירה, אלא שלטעמה, אין מדובר ב"עת סבירה" נוכח עתות הקורונה. דין טענות המשיבה להידחות בהקשר זה.

מצב דברים שבו שוכר מתגורר בדירה ומזיק לכאורה לשכנו (שעה שמים נוזלים מדירתו לדירת שכנו), והוא מסרב לאפשר לבעל הבית להיכנס לדירה לבדוק ולתקן במידת הצורך, הינו בלתי סביר, בלתי מידתי ולא ניתן לאפשר אותו.

"קורונה" איננה מילת קסמים אשר מכשירה גרימת נזקים לאחרים; היא אינה מאפשרת לצדדים להתעלם מהוראות הדין; היא אינה מאפשרת לצדדים להתעלם מהוראות חוזים תקפים ומחייבים, וממילא שאין בה כדי להכשיר התנהגויות שבהן אדם פוגע באחר ורואה את צרכיו שלו בלבד.

הדברים יפים על אחת כמה וכמה בבית משותף, שבו מרקם החיים המשותף מחייב את בעלי הדירות לראות גם את טובתם של השכנים ולבצע פעולות אקטיביות בקשר לכך. כך למשל, סעיף 3(ב) לתקנון המצוי של בעלי דירות בבית משותף (סעיף 64 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969) קובע, כי: "בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון."

בענייננו, אינדיקציה מספקת לשלב זה של ההליך, בדבר נזילה מהמשוכר -קיימת, ומכאן שהמבקש, וכך גם השוכרת-המשיבה, מחויבים לפעול על מנת לוודא תחילה, אם יש ממש בטענות אם לאו. ככל שיסתבר, כי אכן יש ממש בטענות הרי שקמה גם חובת תיקון.

אשר לטענות בדבר חשש המשיבה מפני נגיף הקורונה, הרי שטענות אלה הן טענות מוקשות שעה שבוחנים את הדברים לגופם:

• מדובר במושכר בן 5 חדרים; המשיבה לא הצביעה על טעם ענייני, מדוע אינה יכולה לשהות בחדר סגור ומאוורר בקצה השני של הדירה בעת שיכנסו לדירה מומחים לצורך בדיקת הליקוי הנטען או לצורך תיקון בשלב מאוחר יותר.
• המשיבה צרפה לתגובתה חשבון מים תקופתי ממנו עולה, כי בדירתה מתגוררים 4 דיירים. לאותם בני משפחה נוספים אין למעשה זכר בתגובתה. דומני, כי היה מקום להתייחס לאותם בני משפחה נוספים, וזאת על מנת שניתן יהיה להבין מדוע בני משפחה אלה אינם יכולים ללוות את אנשי המקצוע בשעה שהמשיבה תהיה ספונה בחדר אחר בדירה. לטעמי בחירתה של המשיבה שלא להתייחס לדברים הללו עומדת לחובתה.

בהקשר זו יוער, כי רק בדיון הסתבר מפי המשיבה ובא כוחה, כי ישנם בני משפחה נוספים שגרים בדירה; כך בעמ' 4 ש' 14 -15 צוין, כי עם המבקשת מתגוררת בתה הגדולה שגרה איתה; בעמ' 6 ש' 17-18 ציינה המשיבה, כי מי שמתגורר עמה הם בנה וכלתה.

משמע- אין על פני הדברים כל מניעה לכך, כי בני משפחה נוספים הם אלה שיעמדו בקשר עם מבצעי הבדיקה/תיקון בעוד שהמשיבה תמצא במקום אחר בדירה.

• ממילא שעל הפרק עומדת גם חלופה נוספת והיא שהמשיבה לא תימצא בדירה בעת ביצוע הבדיקות/התיקונים. תחת מתן מענה ענייני, בחרה המשיבה לטעון בסעיף 3 לתגובתה, כי היא אינה יכולה "לשהות בחוץ" משך מספר שעות בימי החורף הקרים. טיעון זה שאוחז בגישת קצה, לפיו החלופה האחרת היחידה העומדת כביכול לרשות המשיבה היא לעמוד בחוץ בקור ולהמתין לסיום העבודות הינו מוקשה.

שהרי, המשיבה יכולה לשהות אצל בני משפחה או אצל חברים למשך מספר שעות, והרי אין מדובר במי שמוגבלת בניידות (האישור הרפואי שצורף לתגובת המשיבה הוא אישור רפואי מרופא שמקום מושבו באריאל, בעוד המשיבה מתגוררת בעיר תל-אביב).

מצופה היה אפוא מהמשיבה לספק הסבר מניח את הדעת מדוע חלופות ביניים אלה אינן אפשריות מבחינתה. בחירתה של המשיבה בטיעון של אי אפשר לעמוד בחוץ בקור, משליך על רצינות הטענות ועל המשקל שיש לייחס להן.

• על אלה באו אותן תמונות מיום 20 בינואר 2022 וסרטון שהוצג לבית המשפט ממנו עולה, כי המשיבה נפגשה עם חמישה צדדים שלישיים בלובי הבניין למפגש שהסתבר להיות מפגש לחתימת הסכם (כך לדבריה שלה, בעמודים 6-7 לפרוטוקול). משמע, בניגוד לטענותיה שלה בסעיף 3 לתגובתה על כך שהיא יוצאת את ביתה רק למטרות הקשורות בבריאותה הסתבר, כי אין בדברים אלה ממש וגרסתה בהקשר זה קרסה. מי שבוחר להמשיך ולנהל את עסקיו לרבות להתקשר בחוזה במפגש מרובה משתתפים (שלא באמצעות מיופה כוח –חלופה אפשרית למי שחושש ממגע נוכח נגיף הקורונה) אינו יכול לטעון באותה נשימה, כי הוא יוצא מביתו רק לענייני בריאות ועל כן חושש ממגע עם אנשים.

אין צורך להכביר במילים, כי גם הצגת מצג פוזיטיבי לבית המשפט על יציאה מהבית רק למטרות בריאות בעוד שהדברים אינם כך, יוצרת אף היא קושי עבור המשיבה.

1. למעלה מן הצורך אציין, כי החשש מפני נגיף הקורונה הוא מובן, וודאי שעה שהמשיבה מציינת, כי נוכח מצבה הבריאותי החשש גובר. דא עקא שבענייננו הסתבר כאמור, כי גרסתה לוקה בחסר וממילא שלא נמצא טעם ענייני מדוע לא ניתן להפיג את אותו חשש, בפעולות פשוטות שיכולות להינקט על ידי המשיבה בהקשר זה.
2. הנה כי כן, לא מצאתי כל ממש בטענות המשיבה; מעיון בחלופת המסרונים בין הצדדים עולה, כי המשיבה בחרה שלא ליתן תחילה תשובות ענייניות לפניות המבקש ולאחר מכן נאחזה בטענות בדבר נגיף הקורונה, זאת שעה שלגופו של עניין אין בטענות כל ממש, ואת החשש ניתן להפיג בשלל דרכים אשר יכולות להגן על בריאותה, אם רק תחפוץ בכך.

ה.3. אשר למאזן הנוחות:

1. מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש.
2. יש בנמצא אינדיקציות לנזק רטיבות בדירה מס' 14- הדירה שמתחת לדירת המבקש ומכאן שהמבקש עמד לטעמי בהוכחת התנאי לפיו אי מתן הצו יגרום לו לנזקים (שהרי, ככל שיש נזילה שאינה מתוקנת מסב הדבר נזק הן לדירת המבקש והן לדירה שנמצאת בקומה שמתחת, דירה מס' 14).
3. בנוסף, הצליח המבקש להצביע על הטעם הנוסף הנדרש (ראו, רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנ' דיסקונט לישראל בע"מ, 3.12.2018), לפיו בשים לב לסיכויי התביעה, הנזקים שיגרמו לו משמעותיים יותר מאלה של המשיבה.
4. ככל שלא יבוצעו בדיקות ותיקונים בהתאם יגרמו למבקש נזקים לדירתו ולדירת צד ג'-מדובר בנזקי מים אשר עשוים להביא לנזקים לדירות נוספת בבניין ולתביעות עתידיות נוספות כנגדו. מנגד, למשיבה לא ייגרם כל נזק אם תאפשר את ביצוע העבודות. החשש מפני נגיף הקורונה הסתבר להיות טיעון לוקה בחסר ולא מדויק. ממילא שגם אם היה בו ממש, ניתן להפיג את החשש באמצעים שאינם מצריכים פעולות חריגות.

משחשש זה הופרך, מצויים אנו עם התנהלות של משיבה אשר מסרבת לאפשר ביצוע עבודות בדירתה מסיבות לא ענייניות, באופן העולה לכאורה כדי הפרת חוזה השכירות שלה, כמו גם הפרת הוראות הדין.

1. דומה, כי ברקע הדברים עומד כעסה של המשיבה על המבקש על שלא פיצה אותה בעבר בגין עבודות שבוצעו בדירה או נוכח אי נוחות שצפויה לה. טענות אלה בכל הכבוד אינן יכולות להוות טעם ענייני לסירובה דכאן.
2. הגם שהמשיבה לא טענה זאת, אני ער להלכה הנוהגת המחייבת את בית המשפט לבחון במשנה זהירות מתן צווי עשה אשר זהים לצו העיקרי ואולם אין ספק, כי המקרה שלפנינו הינו מקרה חריג אשר משקף סירוב לא מוצדק של המשיבה, בניגוד לדין ולהסכם; סירוב שעשוי לגרום לנזקים מיידים וקשים לצדדים שלישיים ומכאן הצורך בהתערבות בית המשפט.
3. על אלה אוסיף, כי יש והעבודות בדירה יגרמו למשיבה לאובדן הנאה כזה או אחר ואולי אף יקימו לה עילת תביעה כנגד המבקש, ככל שזה יגבה ממנה את מלוא דמי השכירות (ואינני מחווה דעה לכאן או לכאן). יחד עם זאת, אין באלה כדי לעכב את ביצוע העבודות וככל שתקום עילת תביעה כאמור, הרי שזו תהיה עילת תביעה נפרדת ועצמאית.
4. זאת ועוד; על מנת לאזן את הדברים ועל מנת שלא לפגוע יתר על המידה במשיבה, ייקבע להלן מנגנון מדורג- היינו, תחילה אאפשר ביצוע בדיקה בדירה על מנת לברר האם יש בנמצא נזילה אם לאו; רק לאחר מכן אאפשר, במידת הצורך, ביצוע תיקונים.

ה.4. התנהלות המשיבה וסגנון בוטה שלא לצורך:

1. התנהלותה של המשיבה מול המבקש לוקה לטעמי בחסר.
2. מעיון במסרונים אשר הוחלפו עולה, כי המבקש שב ופונה אליה בצורה ראויה, מכובדת ומכבדת על מנת שזו תיאות ותאפשר לו להיכנס לדירה באמצעות אנשי מקצוע ותשובתיה אליו לאורך כל הדרך הינן תשובות מתחמקות, תקיפות ובוטות.
3. התנהלות כוחנית זו חזרה על עצמה גם במסגרת ההליך המשפטי דכאן. תחת מתן מענה ענייני הגישה המשיבה תגובה שבה סגנון מתלהם ולא מקובל. כך בס' 3 לתגובה: "מהווה שיא של קהות חושים ונרקסיזם רכושני מהזן המאוס ביותר".
4. המדובר באמירות בוטות ובסגנון לא ראוי שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הקובעת, כי: "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". ממילא שבטענות אלה אין כל ממש.
5. על אלה אוסיף את העובדה, כי לא שוכנעתי, כי התנגדותה של המשיבה לבצע את הבדיקה/תיקונים בדירתה נעשתה בתום לב; דומה, כי שיקולים אחרים, לרבות שיקולי נוחות או חשבונות עבר עם המבקש הביאו אותה להתנגד לבקשת המבקש, זאת תוך שהיא עומדת על התנגדותה גם במהלך בירור הליך זה.
6. כמובא לעיל, גם גרסתה של המשיבה לפיה היא יוצאת את הבית רק למטרות בריאותיות הסתברה להיות גרסה מוקשית ואין אלא להצר על כך, כי בפני בית המשפט הוצגה תמונה חלקית בלבד.

ה.5. התוצאה האופרטיבית:

1. דין הבקשה להתקבל.
2. סדר הדברים הנכון שיש לילך בו הינו בדיקה ולאחריה תיקון במידת הצורך. על מנת שלא להקדים את המאוחר, הרי שיש לפנות תחילה לשלב הבדיקה.
3. עד ליום 2 בפברואר 2022, ימסור המבקש למשיבה שלושה מועדים מוצעים לביקור נציגי החברה הקבלנית, חברת אשכול או כל נציג אחר מוסמך מטעמו בדירה, לצורך בדיקת הנזילה הנטענת. עד ליום 3 בפברואר 2022 תודיע המשיבה למבקש מהו המועד שנבחר על ידה ותאפשר את קיום הבדיקה, אשר לא תעלה על שלוש שעות.

על מנת למנוע אי הבנות או טענות בעתיד בדבר נפקות הבדיקה של חברת אשכול אציע, כי במועד האמור תבוצע על ידי המבקש בדירה גם בדיקה תרמית מתאימה (שתשלים את חוות הדעת שנערכה).

1. ככל שלאחר הבדיקה יקבע גורם מקצועי, כי יש לבצע עבודות תיקונים בדירה בשל הימלטות מים, יגיש המבקש הודעה לתיק אליה יצרף לוח זמנים מתוכנן לביצוע העבודות, דו"ח מקצועי ומסמכים נוספים אשר יש בהם לאשש את הצורך בביצוע העובדות ואת מהלכם המתוכנן לרבות את הפעולות שיבוצעו על ידי אנשי המקצוע כדי לצמצם את ההפרעה לחיי השגרה של המשיבה ואת ההפרעה אשר תגרם מביצוע התיקונים. לאחר קבלת מסמכים אלה יינתנו על ידי הוראות נוספות בדבר אופן ביצוע התיקונים.
2. אשר להוצאות ההליך- התנגדות המשיבה למבוקש התחוורה להיות התנגדות סרק, ללא כל טעם ענייני. אין ספק, כי המשיבה גררה את המבקש להליך משפטי מיותר, ללא כל הצדקה, תוך שהיא מפרה לכאורה את הוראות ההסכם עליו היא חתומה ופועלת שלא בהתאם להוראות הדין. גם הסגנון המתלהם מחייב נקיטת עמדה ברורה על מנת שלא יישנה.
   בנסיבות אלה יש מקום לפסוק שכר טרחה ריאלי למבקש, שנאלץ לשכור עורכי דין ולנהל הליך משפטי של בירור צו מניעה זמני בסד זמנים הדוק, ומכאן שאני מחייב את המשיבה לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורכי דינו בסך של 23,400 ₪ אשר ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זאת בתוך 30 יום ממועד זה.
3. מובהר, כי ככל שתסרב המשיבה לשתף פעולה ולקיים אחר החלטת בית המשפט, יהיה רשאי המבקש להסתייע בלשכת ההוצל"פ, ובכלל זה לעתור למינוי כונס נכסים לביצוע הבדיקה.

המזכירות תדוור לצדדים ותקבע תזכורת פנימית ליומני ליום 1 במרץ 2022 לצורך קבלת עדכון מהצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ב, 31 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.