.

ביום 21.3.22 ניתנה החלטתי לאחד את התיקים שפרטיהם רשומים לעיל.

לפני בקשות התנגדות לביצוע שטר בעניין ת"ט 47987-12-21 מליק נ' גלולה, וכן בעניין ת"ט 55281-01-22 מליק נ' גלילה.

לטענת הנתבע, האזהרה בתיק דנן לא הומצאה לו. לטענתו נודע לו על קיום התיק לאחר שהוטל עיקול על חשבונו בבנק. בהקשר זה הגיש המבקש בקשה, לקבוע כי האזהרה לא הומצאה לו כדין וכן כי יש להאריך את המועד להגשת התנגדות.

לטענתו של הנתבע, לא הומצאה לו האזהרה באמצעות השליח וזאת בניגוד לנטען באישור המסירה.

לטענת הנתבע, הוא הכיר את התובע לפני החתימה על הסכמי המכר, לאחר שהתובע הציג עצמו כבעל זכות לרכוש שלוש דירות בבית משותף במקרקעין ברח' נהלל 22 בחיפה. התובע טען בפני הנתבע, כי הוא נמצא לפני חתימה על הסכמים לרכישת שלוש דירות במבנה. לטענתו, התובע טען, כי יוכל לשכנע את המוכרים למכור את הדירות לנתבע, או למי מטעמו, בתמורה לסכום כולל של 5,000,000 ₪.

התובע טען בפני הנתבע, כי מדובר בעסקה כדאית מבחינה כלכלית, שכן שווי הדירות בשוק הוא יותר גבוה מהמחיר המבוקש.

ביום 15.8.19 סוכם זיכרון דברים מול המוכרים וזאת בעקבות לחץ מצד התובע שטען כי העסקה חייבת להיעשות בטווח הזמן המידי וללא דיחוי. ביום 21.8.19 נחתמו שלוש הסכמים לרכישת שלוש דירות. אלא שההסכמים בוטלו. לטענת הנתבע, בהסכמי המכר צוין במפורש כי הממכר הינו דירה ולא כל סוג אחר של ממכר, אולם לאחר החתימה על הסכמי המכר, התברר ללנתבע, כי שתי דירות מבין שלוש הדירות שנרכשו, לא מוגדרות כדירות אלא מוסך, ומחסן שמכונה מאפיה.

לטענת הנתבע, ההסכם מול התובע היה מותנה בכך שיימכרו לו שלוש דירות, ובפועל נמכרו לנתבע מחסן שמוגדר כמאפיה, מוסך, ודירה אחת. אשר על כן לא התקיים התנאי המתלה וההסכם לא נכנס לתוקף. כתוצאה מכך על התובע להשיב לנתבע את כל השיקים שנמסרו לו.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדויות להתקבל;

סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב, או תביעה בסכום קצוב, המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

"הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

יחד עם זאת על מנת "להראות הגנה אפשרית אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

הכלל הוא, כי בדונו בהתנגדות, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש נכונות, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. הנה כי כן, הנדרש במסגרת התנגדות מוגבל לשאלה האם הראה המבקש הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של התובע. לנוכח האמור, בהתאם לסמכותי, והואיל וטענות המבקש עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

באשר להארכת מועד, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (ראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (פורסם בנבו, 28.5.2002)). לגופם של דברים, אני סבור כי טענות הגנתו של הנתבע בצירוף נסיבות ההליך המתוארות, מהווים הצדקה להארכת המועד.

דין ההתנגדויות להתקבל. לפנים משורת הדין לא אחייב בהוצאות.

התיקים יועברו לטיפול כבוד השופטת עינב נהרי סנדלר.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשפ"ג, 12 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.