בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן ההתנגדות גופה.

החלטתי זו ניתנת לאחר שהתקבלה תגובת המשיב ובהתאם לסמכות לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי").

טענות הצדדים

המבקש טוען, בין היתר, כי מסירת האזהרה לא בוצעה כדין; כי אינו מכיר את המשיב, לא עשה איתו עסקים ולא רכש ממנו סחורה, אלא שההתקשרות העסקית של המבקש הייתה עם אחד בשם איתמר (להלן – "איתמר"); איתמר מכר למבקש סחורה והמבקש מסר לו את השיק נשוא ההליך כאן כשיק בטחון. השיק ניתן לאיתמר בתנאים ובהרשאה ברורה לפיה השיק הוא רק לאיתמר ולפקודתו בלבד ועל מנת שישלים בשטר את סכום החוב בגין הסחורה שנרכשה; הסחורה שקיבל המבקש מאיתמר הוחזרה לידיו במלואה לאחר שהתברר למבקש שאינו יכול לשלם בגינה; המבקש צירף תעודת משלוח בגין סחורה ללא ציון סכום וכן חשבונית זיכוי על סך של 6,012 ₪ כולל מע"מ; איתמר לא החזיר למבקש את השיקים שכן לא הצליח לקבלם חזרה מהמשיב, לו מסר אותם ללא רשות המבקש; המבקש לא חייב דבר לא לאיתמר ולא למשיב.

המשיב טוען, בין היתר, כי ההתנגדות הוגשה באיחור של שש שנים, כאשר האזהרה נמסרה כדין ותוך שבתיק ההוצאה לפועל היו עשרות בקשות, תגובות, הודעות ואף בקשה לאיחוד תיקים שהגיש המבקש, תוך שהוא עצמו ביקש לצרף את התיק כאן לתיק האיחוד; המבקש שילם לזוכה 300 ₪ מדי חודש בחודשו ולא טען כי אינו חייב בתיק; איתמר היה איש הקשר בין הצדדים, והמבקש רכש סחורה מהמשיב ושילם תמורתה בהמחאות דחויות, מבלי שניתן כל שיק לבטחון; רק לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל, החזיר המבקש חלק מהסחורה בהתאם לתעודת הזיכוי שצירף וסירב להחזיר את יתר הסחורה.

דיון והכרעה

הבקשה להארכת מועד

1. תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") קובעת, כי התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצאה לפועל") תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.
2. תקנה 109(א3) לתקנות קובעת, כי בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.
3. התקנה אינה דורשת טעמים מיוחדים להארכת המועד כפי שנדרש, למשל, בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי.
4. עם זאת, טענותיו של המבקש בעניין זה הן כלליות וסתמיות. המבקש לא ציין מתי נודע לו קיומו של תיק ההוצאה לפועל ולא ציין כי התיק היה חלק מתיק איחוד וכי שילם כספים במסגרתו, כפי שניתן לראות מדוח התנועות הכלליות שצורף.
5. לכאורה, כבר מסיבה זו ובשים לב לכלליות וסתמיות הטענות, דין הבקשה להידחות.

עם זאת, גם מבחינת ההתנגדות לגופה, עולה שאין בכך כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי.

ההתנגדות גופה

1. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אולם, בבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, חובה על המבקש גם להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתו, ולפרט סכומים ומועדים.  

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית.....איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ראה ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה אחת עשרה, עמ' 221).

1. כל טענותיו של המבקש הן כלליות וסתמיות. כך למשל, המבקש לא פירט מי הוא אותו איתמר, איזה עסק ניהל ואיזו סחורה נרכשה, לא הציג הסכם בין הצדדים ולא ציין מהי הסחורה בגינה ניתן השיק. כל שצורף הוא תעודת משלוח שהופקה ע"י עסק שמנוהל ע"י המשיב עם מספר העוסק מורשה שלו וכך גם תעודת הזיכוי. כמו כן, המבקש לא נתן כל הסבר מדוע השיק משוך לפקודת המשיב ולא לפקודת איתמר, ומדוע לא מצוין עליו כי הוא לבטחון בלבד.
2. מעיון במסמכים שצורפו ע"י המבקש עולה, כי המסמכים תומכים דווקא בטענות המשיב לפיהן מערכת היחסים העסקית הייתה בינו לבין המבקש - השיק משוך לפקודת המשיב, תעודת המשלוח הופקה על ידו וכך גם תעודת הזיכוי. כן אין להתעלם מגילו של התיק, מהתנועות שהיו בו ומכך שהיה חלק מתיק איחוד וכי המבקש שילם בו כספים.
3. לאור כל האמור, ובשים לב לכלליות וסתמיות הטענות ולכך שכל המסמכים מעידים על מערכת יחסים עסקית בין המבקש למשיב, גם אם הייתה זו באמצעות איש קשר כזה או אחר, איני סבורה שיש בטענות המבקש משום הגנה בפני השיק.

סיכום

ההתנגדות נדחית, הן מפאת האיחור בהגשתה והן לגופה, והתיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצועו. המשיב יוודא כי ככל שיש בכך צורך, יופחת גובה הקרן בהתאם לזיכוי שבוצע.

הוצאות ההליך בסך של 1,000 ₪ יתווספו לסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל וייגבו במסגרת ההליך שם.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.