לפניי בקשת התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 15.6.22 בהיעדר התייצבותו, במסגרתו נדחתה התביעה שהגיש והוא חוייב לשלם את סכום התביעה שכנגד.

התובע טוען כי לא קיבל זימון לדיון ולא ידע על המועד שנקבע. בהתייחס לסטטוס המסירה המעודכן לפיו סירב לקבל את המסירה מציין התובע כי הוא מודע לכך שסירוב לקבל דבר דואר נחשב למסירה וכי לא סירב לקבל את המסירה.
בהתייחס למסירה של ההחלטה במסגרתה נקבע מועד הדיון באמצעות הדואר האלקטרוני טוען התובע כי לא הוצגה אסמכתא לכך שהדואר האלקטרוני התקבל ונצפה.

גם אם אקבל את טענת התובע כי לא סירב לקבל את דבר הדואר, הרי שמלבד משלוח ההחלטה בדואר, ההחלטה נשלחה גם בדואר אלקטרוני לכתובת שצויינה בכתב התביעה ויש בכך כדי להוות מסירה כדין בהתאם לתקנה 161 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
בנסיבות העניין, כאשר בוצעה מסירה כדין, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת התובע תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההליך.

התרשמתי כי אי ההתייצבות, אף אם מהווה רשלנות מסוימת, אינה עולה כדי התעלמות מדעת מההליך ומחובתו של התובע כלפי בעל הדין שכנגד.

אשר לסיכויי ההליך, טענות התובע הינן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהליך חסר סיכויים.

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות התובע לפיה המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים של טענות הצדדים, וזכות הצד שכנגד שלא לסבול ממחדלים דיוניים של התובע, יבוטל פסק-הדין בכפוף לתשלום הוצאות לטובת הצד שכנגד בסך של 350 ש"ח אשר יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 10 ימים מקבלת ההחלטה.

עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מתאימה.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.