1. זו היא החלטה בשתי בקשות אשר הוגשו ע"י המבקשת ואשר הדיון בהן בפניי אוחד. בכל אחת מהבקשות עתרה לסעד אחר; האחד – לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליה בגין חשד לנהיגה בשכרות והשני – במסגרת בא"ש 13487-01-22 לביטול הודעת איסור השימוש המנהלי ברכב מספר 3942530 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 22.1.22.

2. על פי הנטען, המבקשת נהגה ברכב בהיותה שיכורה בכך שסירבה ליתן דגימת אויר נשוף לפי דרישת שוטר.

3. המבקשת טענה, באמצעות ב"כ, להיעדר ראיות לכאורה. טענה כי היא אם חד הורית וזקוקה לרישיונה ולרכבה לצרכי עבודה, על מנת להסיע את ילדיה למסגרות החינוכיות ולמטרות חיוניות אחרות. טענה כי לאור המצב הכלכלי במשק היא נאלצת לעבוד במספר מקומות עבודה מרוחקים. טענה כי קצין המשטרה לא נימק החלטתו להשתמש באמצעים הפוגעים ביותר בנסיבות העניין. טענה כי אין לה הרשעות קודמות וכי אין בהמשך נהיגתה משום סיכון לציבור ולכן ביקשה להחזיר לה את רישיון הנהיגה ואת הרכב לאלתר.

4. ב"כ המשיבה התנגד לכל אחת מהבקשות וטען כי מדובר באחת העבירות המסוכנות שבפקודת התעבורה. טען כי החלטת הקצין סבירה וכי הוא נימק החלטתו ותיאר כי הנהגת הופיעה לפניו שיכורה. טען כי כפי שהשוטר והקצין תיארו את התנהגותה של המבקשת, מדובר במי שנהגה בשכרות, סירבה לדרישת השוטר לבדיקת ינשוף ולא שיתפה פעולה לביצוע בדיקת מאפיינים בשום שלב. הפנה לאופן נהיגתה של המבקשת, שנהגה בנתיב המטרונית, תוך שנסעה במהירות איטית מאוד ואף נעצרה באמצע הצומת. טען כי בנסיבות אלה ונוכח וותק הנהיגה הקצר של המבקשת, מדובר ברף מסוכנות גבוה.

5. לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ומכלול הנסיבות החלטתי לדחות את הבקשה על שני ראשיה.

6. מעיון בחומר הראיות שהונח בפניי אני סבורה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקשת נהגה ברכב כשהיא שיכורה, בכך שסירבה ליתן דגימת אויר נשוף לפי דרישת שוטר. הכוונה בין היתר לטופס הזמנה לדין וכתב אישום, דו"ח פעולה, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות ויתר חומר הראיות המצוי בתיק.

מחומר הראיות עולה כי הנאשמת סירבה לבצע בדיקת ינשוף, סירבה לבצע בדיקת מאפיינים, סירבה לחתום על הדו"חות ולא שיתפה פעולה עם השוטרים. כמו כן תוארו אצל המבקשת, בין היתר, המאפיינים הבאים: ריח אלכוהול חזק מהפה, הופעה מרושלת, עיניים אדומות, התנהגות רדומה.

בנוסף, בדו"ח פעולה שערך השוטר אסי אשור תיאר כי המבקשת בפנייתה שמאלה נכנסה לכיוון נתיב המטרונית בנסיעה איטית מאד ואף נעצרה באמצע הצומת, לאחר מכן התדרדרה באופן איטי עם רכבה ועלתה בתוך כך על המדרכה הימנית (יצויין כאן כי ביחס לדו"ח הפעולה הוגש רק העתק העמוד הראשון שבו). עוד יש לציין כי מחומר הראיות עולה כי נשמר עימה קשר עין רצוף מרגע העיכוב ועד רישום הדו"חות.

7. באשר לתקינותם של הליכי השימוע הרי שמהטפסים שהונחו בפניי עולה כי למבקשת ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיה בכל אחד מהליכי השימוע אך היא בחרה שלא להגיב. עוד עולה מהטפסים כי הקצין נימק החלטותיו בצורה מפורטת.

כך, בטופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה, נכתב כי לאחר שהקצין הסביר לנהגת כי באפשרותה להעלות את טענותיה בפניו, הנהגת לא הייתה מעוניינת לדבר, ולאחר שהקצין הסביר לה את חובתה למסירת בדיקת שכרות הנהגת צחקה וסירבה. הקצין נימק בטופס את החלטתו לפסול את רישיון הנהיגה של המבקשת לתקופה של 30 יום כדלקמן: "נהגת נעצרה בעקבות עבירת תנועה, הנהגת הופיעה בפניי שיכורה מדברת לא לעניין עיניים אדומות ריח אלכוהול חזק מהפה, לבוש מרושל. הנהגת מסרבת לבדיקת שכרות. קיימת מסוכנות רבה בהתנהגות הנהגת והעבירה פוסל 30 יום."

בטופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, נכתב בדברי הנהגת לאחר שהקצין הסביר לה כי באפשרותה להעלות את טענותיה בפניו, "אין תגובה." הקצין נימק בטופס את החלטתו לאסור השימוש ברכב לתקופה של 30 יום כדלקמן:

"הנהגת נעצרה בעקבות ביצוע עבירת תנועה, הנהגת הופיעה בפניי שיכורה לגמרי (ריח אלכוהול חזק מהפה, לבוש מרושל, עיניים אדומות, מתנדנדת, מדברת לא לעניין, לא מגיבה לשאלות). הנהגת נוהגת משנת 2020, קיימת מסוכנות רבה מעצם ביצוע העבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת שכרות. הרכב שייך לנהגת להשבית 30 יום."

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם בהליכי השימוע.

8. מעבר לראיות לכאורה על בית המשפט לתת דעתו גם למסוכנות אשר נשקפת מהנהג שבפניו וזאת ניתן ללמוד הן מביצוע העבירה עצמה והן מעברו התעבורתי של המבקש.

עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון הן לנהג עצמו והן למשתמשי הדרך האחרים ויש לעשות כדי להרחיק נהגים מסוכנים כאלה מהכביש.

9. המבקשת נוהגת משנת 2020 ואין לה הרשעות קודמות. עם זאת, מסוכנותה של המבקשת נלמדת מעצם ביצוע העבירה החמורה כאן וביתר שאת נוכח וותק הנהיגה הקצר שלה. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על ביטול הפסילה המנהלית או על קיצורה ו"תקופת הצינון" שנקבעה בהחלטה המנהלית ראויה בעיניי.

10. לא מצאתי טעם או נסיבות מיוחדות אף לביטולה או קיצורה של תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב. המבקשת היא הבעלים של הרכב ונוכח החלטת הפסילה המנהלית ודחיית בקשתה לביטול הפסילה היא פסולה מנהיגה ומכל מקום בנסיבות העניין, אני סבורה כי מדובר בפגיעה מידתית ובהחלטה סבירה של הקצין.

512937111. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות כאמור את שתי הבקשות בדיון המאוחד.

54678313

12. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים ותסגור גם את תיק בא"ש 13487-01-22 לאור איחוד הדיון בשתי הבקשות כאן.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב, 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.