הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר נגד ההחלטה להגביל את הקשר הטלפוני שלו.

העותר הינו עצור פלילי עד תום ההליכים, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה הקשורות לשימוש באמצעי תשלום שאינם שייכים לו (ריבוי עבירות בשל "עקיצת" קורבנות, תוך שימוש בכרטיסי אשראי שלהם ושימוש באפליקציות). העותר מוגדר טעון הגנה. הוא מוגבל שיחות טלפון החל מתאריך 03.08.21, למעט עם עורכי דינו שאושרו ועם אמו, בהתאם לעמדת גורמי המודיעין אצל המשיב. בתאריך 28.10.21 הוחלט להיעתר חלקית לבקשת העותר ואושרו שיחות טלפון לאביו פעמיים בשבוע למשך 10 דקות. העותר מוחזק באגף למניעת פשיעה באמצעות הטלפון, אשר משמש להחזקת אסירים/עצורים שבעניינם קיים בסיס נתונים המצדיק הטלת מגבלות על הקשר הטלפוני.

לטענת העותר, מדובר בהחלטה בלתי מידתית שפוגעת ביכולתו לקיים קשר תקין עם משפחתו המורחבת, בת הזוג שלו לשעבר וילדיו הקטינים וחבריו. העותר מכחיש את העבירות אותן נטען שביצע מהכלא, והוא טוען כי אם הייתה תשתית ראייתית ממשית, היה מוגש נגדו כתב אישום לצד בקשת מעצר עד תום ההליכים. נטען כי אין טענה כי משפחתו המורחבת קשורה לחשד האמור ולכן לא יכולה להיות מחלוקת כי בין העותר למשפחתו לא התקיים כל קשר פלילי ולא התקיימו שיחות אסורות המעלות חשד לפלילים. נטען כי חלפה כחצי שנה מאז ההגבלה ולכן יש לשוב ולאשר לעותר לערוך שיחות ללא הגבלה. נטען כי יש אמצעים שפגיעתם בעותר פחותה וניתן להשתמש בהם, כדוגמת "הודעה מתפרצת" המתריעה בפני אזרחים כי מי שמשוחח עמם שוהה בכלא, האזנה לשיחות וכיוצ"ב. העותר מעלה גם טענות לעניין תקינות הנוהל שמכוחו מוחזק העותר באגף מיוחד למנועי שיחות טלפון, כפי שפורט בפרוטוקול הדיון שהתקיים לפני. במהלך הדיון העלה העותר טענה נוספת לפיה מכיוון שהוא נמצא באגף מנועי שיחות טלפון הוא אינו יכול לקבל טיפול ולכן זכויות נוספות שלו נפגעות.

המשיב טוען כי אין מדובר בעצור שנמנע ממנו קיום קשר טלפוני לחלוטין, אלא במי שמתאפשר לו לקיים קשר טלפוני תחת מגבלות שונות, זאת בהתבסס על מכלול התשתית הראייתית שהונחה בפני מקבל ההחלטה בעניינו. נטען כי גם לאחר מעצרו לא חדל העותר ממעשיו והמשיך לבצע עבירות תוך שימוש בטלפון הציבורי ככלי למימוש כוונותיו. כן נטען כי העותר אינו מוגבל ביקורים ובני משפחתו רשאים לבקרו ללא הגבלה. משטרת ישראל מתנגדת להסרת המגבלות הטלפוניות, זאת נוכח היות העותר עצור שמיוחסות לו עבירות מרמה והמשיך בפעילות פלילית גם מתוך כתלי הכלא באמצעות שיחות טלפון. לכן נטען כי יש חשש ממשי שהסרת ההגבלות תהווה לעותר פלטפורמה לחידוש פעילותו הפלילית. נטען כי ההגבלות שהוטלו על העותר הוכיחו את עצמן ולכן עד כה לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. כן נטען כי במהלך תקופת החזקתו באגף מנועי טל"צ נבחנו בקשותיו לגופן ונפתחו לו שיחות עם הוריו ובשלב זה משטרת ישראל אינה מתנגדת לפתיחת שיחות טלפון לזוגתו של העותר בתנאים שייקבעו על ידי שב"ס. נטען כי עמדתם המפורטת של גורמי המודיעין והחמ"ן הרב שצבר העותר לחובתו מבססים את ההחלטה המנהלית להגביל את הקשר הטלפוני. לכן מדובר בהחלטה סבירה שאין להתערב בה.

במהלך הדיון שהתקיים לפני הובהר כי הגבלת שיחות הטלפון הוארכה לחצי שנה נוספת עד ל-30.08.22, אך ניתנה הקלה נוספת לאפשר לעותר שיחות טלפון עם זוגתו, לאחר שימציא מספר טלפון שיאושר על ידי המשטרה. לאחר שהעותר העלה טענה חדשה במסגרת הדיון בעתירה, לפיה בשל סיווגו כמנוע טלפון והחזקתו באגף נפרד, נשללות ממנו גם זכויות אחרות ואפשרות להשתלב בהליכי טיפול, ניתנה למשיב זכות להשלים תגובתו לעניין זה. המשיב טען במסגרת תשובה משלימה שהוגשה לעניין זה כי העותר הינו עצור עד תום ההליכים ולכן לא ניתן לשלבו בקבוצות טיפול שמיועדות רק לאסירים שפוטים ולא ניתן לשלב בהן עצורים. בכל הנוגע לעצורים, הם משולבים אך בטיפול הסתגלות למעצר וגיוס לטיפול, נושאים שיכולים להיעשות בכל אגף, גם באגף מנועי טל"צ במסגרת שיחות פרטניות. כן נטען כי מהתייחסות גורמי הטיפול עלה כי העותר כלל לא הביע מוטיבציה ועניין זה עלה לראשונה רק במסגרת הדיון בעתירה, אך בניגוד לטענת העותר אין פגיעה בזכויותיו ועליו לפנות לגורמי הטיפול בכלא.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הכוללים חומר חסוי, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין המגבלות שהוטלו על שיחות הטלפון של העותר, שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות בית המשפט.

על פי המידע שהוצג על ידי המשיב, כנגד העותר חמ"ן שלילי חמור שנצבר במהלך מעצרו הנוכחי, המבסס את ההחלטה להגביל את הקשר הטלפוני. אפנה, בין היתר, לעמדת משטרת ישראל שהוגשה לביהמ"ש ולדו"חות ידיעה 3803260, 3794484, 3794460, המפרטים מעורבותו של העותר בפלילים בזמן היותו בתוך כתלי הכלא. על כן, לאור המידע שהוצג בעניינו של העותר, סבורני כי ההחלטה להגביל את שיחות הטלפון של העותר הינה החלטה סבירה שניתנה בהתאם לסמכותו של המשיב. יצוין כי המידעים לגבי פעילות פלילית בין כתלי הכלא הינם מיולי 2021 ולא קיימים מידעים מאוגוסט 2021 ואילך, עובדה המעידה על יעילות סיווגו של העותר כמנוע טל"צ, כפי שטען המשיב.

יצוין עוד לעניין זה כי הקשר הטלפוני לאסיר מהווה טובת הנאה וניתן לשלול אותו אם תפקודו שלילי או שהוא מפר הוראות הפקודות או הכללים. ניתן למנוע לחלוטין קשר טלפוני מאסיר לאור מידע ביטחוני ומודיעיני.

בענייננו, כאמור, כנגד העותר קיים חמ"ן שלילי חמור המצביע על מעורבות שלילית בזמן היותו בין כתלי הכלא. על כן, סבורני כי לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטת המשיב או כי יש מקום להתערב בהחלטתו. ההחלטה ניתנה במסגרת תפקידו של המשיב ואחריותו להגנה על שלום הציבור מפני אסירים ושמירה על האינטרס הציבורי והסדר, במטרה לאזן בין הצרכים ההומאניים של העותר ובין שלום הציבור ושמירה על ביטחונו. על כן, כאמור, לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטת המשיב. כמו כן, המשיב בחן החלטתו וניתנו לעותר הקלות בהגבלה, כך שכעת הוא יכול להתקשר גם לשני הוריו וגם לבת זוגתו וחזקה על המשיב כי יבחן את החלטתו מעת לעת ועל פי הנהלים ואם ניתן יהיה, בהתאם למידע שיהיה בידיו, ישחרר את המגבלות.

בכל הנוגע לטענות העותר בדבר פגיעה בזכויות נוספות, כגון קבלת טיפול, כפי שהובהר על ידי המשיב, העותר אינו יכול להשתלב בקבוצות טיפוליות פרט לאלה המיועדות לעצורים, שכן איננו אסיר אלא עצור עד תום ההליכים. בכל מקרה, נראה כי העותר לא פנה לגורמים המטפלים אצל המשיב ולא ביקש להשתלב בטיפול ועליו לעשות כן אם הינו מעוניין בכך. לכן גם טענות העותר בעניין זה נדחות לאור הנימוקים המפורטים בתגובה המשלימה מטעם המשיב.

בכל הנוגע לטענות העותר לפיהן אין נוהל מוסדר לעניין עצורים/אסירים המוחזקים באגף הפרדה למנועי שיחות טלפון ולא ניתנה לו זכות השימוע, כפי שהבהיר בימ"ש זה בעבר, מן הראוי שיהיה בנושא זה נוהל מוסדר שיפורסם ויהיה גלוי וברור ויש להקדים ולעשות כן, על מנת לשמור על זכויות האסירים.

לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב בעניינו של העותר. העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתן היום, ו' אדר ב' תשפ"ב, 09 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.