1. מונחת לפני בקשת המבקשת לביטול עיקול, שהוטל על חשבונה אצל המחזיק טרם מתן אזהרה בתיק ההוצאה לפועל. העיקול נרשם לפני הגשתה של ההתנגדות ובטרם ניתנה החלטה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

טענות הצדדים בתמצית

2. לטענת המבקשת, העיקול שהוטל בבנק מכביד עליה שלא בצדק, שכן למבקשת התחייבויות רבות והלוואות בחשבון, ואילו הותרת העיקול על כנו יגרום לכך שהמבקשת לא תצליח לעמוד בהתחייבויות אחרות שלה וייגרמו לה נזקים כספיים נוספים, בעוד שלמשיבה לא ייגרם נזק מביטול העיקול, שהרי, חשבון הבנק נמצא ביתרת חובה ולא ניתן לממש כספים בחשבון זה.

3. לטענת המשיבה, חשבון המבקשת בבנק מצוי ביתרת זכות של 5,000 ₪ שנתפסו בעיקול שנרשם, וכי העיקול ממשיך לעמוד ולתפוס נכסים וכספים במשך 3 חודשים ממועד הטלתו. העיקולים שהוטלו נגד המבקשת לא תפסו נכסים ממשיים שיש בהם לפרוע את החוב – עובדות המקימות חשש כבד להכבדה על המשיבה בגביית החוב מאת המבקשת.

דיון והכרעה

4. משהוגשה התנגדות המבקשת לבקשה לביצוע שטרות, ההוראות החלות על הבקשה הן הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כאשר מטרת העיקול הזמני, בהתאם לתקנה 94 לתקנות, היא "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". התנאים להטלת העיקול הזמני הם שניים: ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה (תקנה 95(ב)), והכבדה באופן ממשי על ביצוע פסק הדין (תקנה 103 (א)). השיקולים אותם יש לבחון במסגרת הבקשה לעיקול זמני הם: מאזן הנוחות שבין הצדדים, סעד אחר המשיג את התכלית, תום לב ושיהוי (תקנה 95(ד)).

5. על בקשה זו יחולו תקנות אלו שלעיל לעניין בחינת ההצדקה מחדש להטלת העיקול הזמני שהוטל במסגרת תיק ההוצאה לפועל, או לפי הזכות לעיון מחדש בסעד הזמני שניתן, לפי בקשת בעל הדין, לפי נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הסעד הזמני (תקנה 98). תחילה באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה. המדובר בתביעה שטרית הנסובה סביב חילולם של שני שיקים שנמסרו לידי המשיבה, בסך כולל של 175,500 ₪. נקודת המוצא היא כי אחיזתה של המשיבה בשיקים אלו שנמשכו ע"י המבקשת, מצביעה על ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה. בנסיבות אלו, ובשל אי תפיסתם של נכסים ממשיים לפרעון החוב, קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, ככל שינתן כנגד המבקשת לטובת המשיבה.

6. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, העיקול שהוטל על חשבון העו"ש של המבקשת, פוגע בה באופן ניכר, לאור הטענה כי הוא חוסם אותה מלנהל את עסקיה וכי יש בו עוד לגרום לנזקים כלפי צדדים נוספים, המסתמכים על פעילותה של החברה. עיון בתדפיס החשבון שצורף לבקשה, מצביע על כך כי חשבון העו"ש של המבקשת מצוי ביתרת חובה בסך של 49,827 ₪, נכון ליום 30.1.22. משכך, אין העיקול מביא תועלת למשיבה משלא נתפסו כספים במסגרתו, למעט חשבון הפיקדונות/חסכונות, בו קיים פיקדון/חסכון ע"ש המבקשת בסך של 5,000 ₪. לפיכך, מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת בביטול העיקול על חשבון העו"ש, שהרי הנזק שיגרם לה מהטלת העיקול על חשבון העו"ש, המצוי ביתרת חובה, גדול יותר מהנזק שבביטול העיקול, שכאמור לא "תפס" דבר.

7. יתר על כן, בית המשפט העליון שלל את האפשרות להטיל עיקול על הזכות לקבלת אשראי לפי הסכם מסגרת שבין הבנק ללקוח, בשל השיבוש ללא תקנה שיש בדבר והסיכון לקריסה כלכלית ועסקית, בטרם ניתן פסק דין הקובע את זכותו של התובע - המעקל לקבלת סכום כלשהו מאת הנתבע - הלקוח. לא זו בלבד, אף נקבע כי זכותו של הבנק לקיזוז היתרות בחשבון עדיפה על העיקול שהוטל ואינה כפופה לביצוע הקיזוז בפועל (ראו: ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' משה אלבס, פורסם בנבו). מכאן, שאין מקום להטלת העיקול על האשראי הנתון למבקשת בבנק ואף הכספים שנתפסו במסגרת חשבון הפקדונות כפוף לזכות הקיזוז של הבנק.

סיכום

8. אשר על כן, ולאור העובדות החדשות שהתגלו מאז הטלת העיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מצאתי לקבל את בקשת המבקשת ולהורות על ביטולו של העיקול על חשבון העו"ש אצל המחזיק.

9. מנגד, צו העיקול יעמוד בתוקפו ביחס לכספים המצויים בחשבון הפיקדונות של המבקשת, בכפוף לכל זכות קיזוז הנתונה לבנק המחזיק.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה אדר א' תשפ"ב, 26 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.