14 אפריל 2022

1. לפנינו בקשתה של חברת טופ-וור בע"מ (להלן - הנתבעת) לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדה על ידי מר האדי צוף (להלן - התובע).
2. ביום 6.2.22 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבעת, במסגרתה עתר לקבלת פיצוי בגין זכויות להן הוא זכאי לטענתו בגין תקופת העסקתו אצל הנתבעת וסיומה במועדים 25.6.16 ועד ליום 1.4.20.
3. בתביעה חדשה זו, התובע לא הזכיר כלל הליך קודם שהתנהל בגין אותה תקופת העסקה והסתיים בהסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין.
4. ביום 23.2.22 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית הדין ובשל קיומו של פסק דין החוסם הגשת תביעות בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת. הנתבעת פירטה את פרטי התביעה הקודמת שהוגשה על ידי התובע במסגרת הליך סע"ש 46047-03-21, במסגרתו הצדדים הגיעו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על ידי חברתי, סגנית הנשיא, השופטת ברוינר ישרזדה, במסגרתו נקבע כדלהלן:

"לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא, לגבי תקופת עבודתו של התובע וסיומה אצל הנתבעת, ומבלי להודות בכל חבות ובכל טענה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,000 ₪ (ובמילים: "אלף שקלים")...".

(נספח 2 לבקשה).

1. עוד צירפה הנתבעת העתק אישור על ביצוע העברה בהתאם לפסק הדין (ר' נספח 3 לבקשה). כן צוין על ידי בא כוח הנתבעת כי הוא פנה לבא כוח התובע על מנת לחסוך בהוצאות לצדדים באמצעות דואר אלקטרוני וכן בשיחה טלפונית, תוך שהפנה את תשומת ליבו להליך קודם שהסתיים בפשרה לה ניתן תוקף של פסק דין. בהתאם לכך פנה הוא לב"כ התובע בבקשה כי יגיש בקשה מתאימה לדחיית התביעה. עם זאת, נטען, כי בא כוח התובע החל להאשימו בהאשמות לא ראויות לפיכך, בלית ברירה נאלץ להגיש בקשה זו.
2. בית הדין הורה לבא כוח התובע להגיש תגובתו לבקשה לא פחות משלוש פעמים (בתאריכים: 23.2.22, 13.3.22, 6.4.22), כאשר בחר הוא שלא לעשות כן. משכך, החלטה זו ניתנת על בסיס מסמכי התיק ובהעדר תגובת התובע.
3. כעולה מכל האמור לעיל, הנתבעת הציגה בפנינו ראיות לקיומו של הסכם פשרה קודם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין. בנסיבות אלו, ברי כי לא היה מקום להגשת כתב התביעה לבית הדין מלכתחילה. יצוין כי במסגרת הסכם הפשרה אשר קבל תוקף של פסק דין נכללו מספר רכיבים אשר נתבעו גם בהליך זה ובנוסף לכך, כותרת הסכם הפשרה מלמד כי נועד הוא לסלק את תביעות וטענות הצדדים באופן הדדי , מכל סוג שהוא, בגין תקופת עבודתו של התובע וסיומה (ראו- רעע 7059/18 עיריית כפר סבא נ' בנימין טבצ'ניק ויעקב שדה (מיום 29.1.2019).
4. עוד נבהיר כי ההלכה הפסוקה בעניין בר"ע (ארצי) 24381-09-18 טרה הנדסה ובניה בע"מ נ' בראיו ברקאת (21.1.2019) קבעה זה מכבר כי:

"המחלוקת בין בעלי הדין בסוגיה האם פסקי הדין בתביעה הראשונה מהווים מעשה בית דין החוסם את התביעה השניה שהגיש המשיב, מתמקדת בשתי שאלות. האחת, האם פסק דין שניתן בעקבות הסכם פשרה, מבלי שהתנהל הליך לגופה של המחלוקת, יכול לעלות כדי מעשה בית דין. השניה, האם פסק דין בהליך שבין התובע לבין נתבע אחד יכול שיחסום את דרכו של התובע כלפי הנתבע האחר. שאלה נוספת, שיש לה זיקה הדוקה לשאלה השניה כפי שיובהר להלן, העולה מטענתו המרכזית של המשיב, היא האם רשאי תובע להגיש תביעה כנגד מספר גורמים בהליכים שונים בגין אותה תקופת עבודה ובלבד שלא ייגבה את סכום התביעה בכפל.

מקובל להניח כי בין התנאים להיווצרותו של השתק עילה, המקים מחסום דיוני מפני תביעה נוספת, יש לכלול את התנאי לפיו פסק הדין ניתן לגופו של עניין, אולם "אין נפקא מינה כיצד התבררה התובענה בפועל, לאמור, אם התדיינות ממצה בין הצדדים בכל פלוגתא ופלוגתא ... או אם ... פסק הדין מאשר הסכם פשרה, שאליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 303 (1991) (להלן- זלצמן); ע"ע (ארצי) 40752-06-13 סועאד – חברת דואר ישראל בע"מ. פסקה 7 א. (16.7.2014) – "גם פסק דין המאשר הסכם פשרה יוצר מעשה בית דין מסוג השתק עילה"; ע"ע (ארצי) 28399-11-16 הסתדרות הגמלאים בישראל – תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל פסקאות 23 – 24 והאסמכתאות שם (13.9.2017)). הנה כי כן, העובדה לפיה פסקי הדין בתביעה הראשונה ניתנו בעקבות הסכמי פשרה מבלי שנערך דיון לגופו של עניין, אינה פוגעת בכוחם להוות השתק עילה המונע מהמשיב, התובע, לחזור ולתבוע באותה עילה. נוסיף ונציין, כי אף העובדה לפיה התביעה השניה אינה תואמת במדויק את התביעה הראשונה, כך שנוספו לה רכיבים נוספים וסכומה גבוה יותר, אינה מונעת את ההכרה בפסקי הדין בעקבות התביעה הראשונה כמעשה בית דין".

1. משעה שמדובר בהסכם פשרה אשר קבל תוקף של פסק דין כאשר הצדדים היו מיוצגים והגיעו להסכמות בצורה מודעות על מנת לסיים את המחלוקות ביניהם, ומשחלפו כתשעה חודשים ממועד מתן פסק הדין ובהעדר כל נימוק המבהיר מדוע הוגש הליך זה ומאחר שהתובע מנוע מהגשת תביעה נוספת כנגד הנתבעת בגין אותה תקופה, דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר

1. לאור כל המקובץ, אנו מורים על דחיית התביעה מחמת מעשה בית דין.
2. בשם לב התנהלות התובע לרבות התעלמותו מהחלטות בית הדין, יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג ניסן תשפ"ב, (14 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.