לפני בקשה לפי סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982, להורות למשיבה להציג בפני המבקש חומר חקירה שלא הועמד לרשותו ואשר לשיטתו קשור במישרין לתיק המתנהל נגדו, ואפרט.

כנגד המבקש- הנאשם הוגש כתב אישום המכיל שלושה אישומים והמייחס לו עבירת איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "החוק" ) בכל אחד מהאישומים ובאישום הראשון מיוחסת לנאשם גם עבירה של החזקת אגרופן או סכין עבירה לפי סעיף 186(א), לחוק.

עם הגשת כתב האישום המאשימה הגישה בקשה בה עתרה להורות על מעצרו של המבקש שבפני - הנאשם – המשיב שם (להלן :"המבקש"), עד לתום ההליכים.

טענות המבקש:

לטענת המבקש בבקשתו, עדת התביעה המרכזית כנגדו בכתב האישום הינה הגב' אוראל מכלוף, (להלן: "אוריאל").

לטענת המבקש בבקשתו, ביום 1.11.21, בעקבות ויכוח בינו לבין אוריאל הגיעו שוטרים למקום ובקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה, ולאחר מספר שעות שוחרר בערבות אביו.

לטענתו בחלוף זמן מה שוטרי התחנה התקשרו לאמו זימנוה לתחנה ועת הגיעה ביום 6.12.21, נאמר לה שאוריאל הוקלטה כשהיא מאיימת על המבקש ועל אימו בהגשת תלונת סרק כנגד המבקש וכן באיומים על חייהם של המבקש ואימו.

לטענת המבקש אוריאל מימשה חלק מהאיומים באופן שהגישה כנגד המבקש תלונת סרק, שעניינה איומים באמצעות סכין.

טוען המבקש כי אוריאל הינה עדת התביעה היחידה ומדובר האמרה מול אמרה.

המבקש עותר להעביר לעיונו את כל חומר החקירה שנאסף בתיק החקירה מיום 1.11.21 בתחנת שדות.

לטענתו החומר המבוקש הכרחי לניהול משפטו והגנתו. טען כי בכוונתו לחקור את אוריאל מעל דוכן העדים.

טען כי יש לחשוף החומר כחומר חקירה "גם אם עלול לפגוע בזכויות ובערכים כללים, בכפוף להטלת חיסיון על-פי דין" (סעיף 15 לבקשה).

במהלך הדיון הוסיף המבקש וטען כי עניין הסכין הינו עלילה מרושעת שאוריאל רקמה נגדו, ובסמוך להגשת תלונתה הוקלטה במצלמות גוף של שוטר אומרת שני דברים, כך לגרסת המבקש, האחד, שהיא תרצח אותו או תפגע בו, השני, שתגרום לכניסתו לבית סוהר.

טען כי מימשה את איומה לעניין הכנסת המבקש לבית סוהר.

טען כי איימה בפני שוטר, איומה מתועד ותעוד האיום יסייע לו בהגנתו.

טען כי מדובר באכיפה בררנית, בעוד שכנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירת איומים, לא הוגש כתב אישום כנגד אריאל.

במהלך הדיון הנוסף עתר המבקש להציג לעיונו את סרט ההקלטה ממצלמת הגוף של השוטר ואת אימרת אוריאל אשר נחקרה תחת אזהרה.

טען כי המשטרה פנתה אל בני משפחת המבקש והודיעה להם, בסמוך להגשת התלונה נשוא כתב האישום שהוגש כנגד המבקש, שאוריאל איימה לרצוח את המבקש ותעשה הכל על מנת להכניסו לבית סוהר.

טען כי אוריאל הורחקה ממשפחת המבקש ולגרסתו הפרה הצו. טען כי העלילה בעניין הסכין היא בשל העובדה שהמבקש לא נותן לאוריאל כסף.

טען כי החקירה בתיק בו נחקרה אוריאל מתנהלת בעצלתיים בעוד המבקש נעצר ונתון במשמורת חוקית.

טען ובלשונו "התיק הזה עומד על איזה מדף.... וממתין, למה ממתין? כדי שזה יחבל במשפטו של אביב מכלוף" (עמ' 6 שורות 1-4), טען כי ברצונו לדעת מה השיבה אוריאל לשוטר בחקירתה בעניין החומר שתועד ממצלמות הגוף של השוטר. טען כי הדבר נוגע למהימנותה של אוריאל.

לאור כל האמור עתר להציג לעיונו את הסרטון ואת אמרת אוריאל.

טענות המשיבה:

המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה.

בתגובתה טענה כי אין עסקינן בחומר חקירה הנוגע לתיק בגינו נתון המבקש במשמורת חוקית.

טענה כי טענת המבקש לפיה אוריאל איימה ותוצר האיום הוא כתב האישום הינה טענה מרחיקת לכת.

טענה כי למעט בעניין הסכין , לגביו יש עדה נוספת מלבד אוריאל, המבקש מודה ברוב האיומים המיוחסים לו וכתב האישום מגובה בראיות דיגיטאליות.

לאור האמור עתרה לדחות הבקשה.

במהלך הדיון טענה ב" כ המאשימה – המשיבה, כי החומר המבוקש מצוי בתיק חקירה שטרם "בשל". טרם הוחלט אם החקירה מוצתה, טרם נתנה בו החלטה סופית ואפשרי שיהיה צורך להשלים החקירה, אפשרי שיהיה צורך לחקור את הנאשם בשנית ולא יהיה זה נכון לחקרו לאחר שיחשף לגרסת המתלוננת.

טענה כי אין ממש בטענה לפיה התיק מונח על מדף. מדובר בתיק חקירה מחודש נובמבר 21 שנחקר בהליך רגיל, מטבע הדברים מתנהל לאט יותר עדיין בעיון וטרם עבר לעיון תובע.

טענה כי הקלטה של שוטר הינה חלק מחומר חקירה שלא מועבר טרם הגשת כתב אישום.

טענה כי אם תוגש הבקשה בשלב של קביעת התיק להוכחות אזי ובלשון ב"כ המאשימה, "זה כבר מקום אחר"( עמ' 12 שורה 21). טענה כי בשלב הזה של ההליך אין רלוונטיות לחומר המבוקש.

באשר למבקש טענה כי קיימת עילת מעצר. השלב בו הוגשה הבקשה שלפני הינו שלב בו טרם השיב המבקש לכתב האישום. טענה כי בתיק בו הוגשה הבקשה, ההליך בגינו נתון המבקש במשמורת חוקית, חומר הראיות מבוסס על הקלטות, על שיחות, כמו כן הנאשם-המבקש, מודה ברוב הארוע. טענה כי לצורך בחינת הראיות הלכאוריות בשלב הבקשה למעצר לא נדרשים למהימנות העדים. טענה כי אין התביעה סבורה שקיימת בעיה עם מהימנות המתלוננת - אוריאל, עם זאת ציינה כי יש עדים נוספים מלבד המתלוננת, הקלטות, הודעות ס.מ.ס. מצולמות, ומעבר לאמור, כאמור, המבקש מודה במרבית הדברים, הגם שלא בעניין הסכין.

טענה כי התיק ממנו חומר החקירה מבוקש לעיון נפתח כנגד המבקש-הנאשם בחודש נובמבר ובמסגרתו נחקרה אוריאל תחת אזהרה.

הציגה במהלך הדין דוח תובנות מצלמות גוף, הציגה לעיוני את תיק החקירה ממנו מבוקש החומר לעיון.

לאור כל האמור עתרה לדחות הבקשה.

דיון:

מהו חומר חקירה?

בב"ש 5425-01 יאסין אל חאק נ. מ"י, כב' ביהמ"ש קבע כי "השאלה מהו "חומר חקירה" שיש להעמידן לעיון הסניגוריה תוכרע בכל עניין באופן פרטני על-פי טיבו ומהותו של החומר ומידת זיקתו לעניין הנדון בהליכים הפליליים שלשמם הוא מבוקש. כל אלה ייבחנו על-פי תכליתה של הוראת סעיף 74(א) לחוק – קיום זכותו של הנאשם למשפט הוגן. המבחן המגשים תכלית זו הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום – מבחן הרלוונטיות...."

בהמשך קבע כב' ביהמ"ש כדלקמן: "חומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד עשוי אף הוא להיות חלק מחומר חקירה, אולם לא תמיד כך...."

בבש"פ 5535-13 מ"י נ. שימשילשווילי שלווה שלמה, כב' ביהמ"ש קבע כי בבקשה לפי סעיף 74 רשאי ביהמ"ש להעביר גליון הרשעות קודמות של מתלונן לרבות תיקי חקירה שנסגרו עם זאת בבואו לעשות שימוש בסמכותו על חשיפת מבד"ים או תיקים סגורים המבחנים הם נוקשים יותר.

כב' בית המשפט קבע כי "הרציונל שבבסיס הגילוי הוא חקר האמת וזכות הנאשם להליך הוגן"

כב' בית המשפט קבע מבחנים לבחינת החומר המבוקש, בין השאר המבחנים מבחן הרלוונטיות ועוצמתו, וקבע כי אחרי שבית המשפט מגיע למסקנה שהמבקש צלח את כל המשוכות על בית המשפט להחליט אם להסתפק בפרפרזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או,להורות על עיון בתיק החקירה עצמו.

בבש"פ 2968-21 נאסר אלעמרני נ. מ"י. כב ביהמ"ש קבע: " כידוע, השאלה אם יש לראות בחומר מסוים משום חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ מוכרעת ע"פ מבחן הרלוונטיות, בגדר מבחן זה, בוחן ביהמ"ש את טיב החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי במסגרתו הוא מבוקש. חלק מהחומרים המבוקשים בהליך דנן נוגעים לרישום פלילי, לתיקי מב"ד ולתלונות קודמות – וכפי שנקבע בפסיקה, הזכות לעיין בחומרי חקירה עשויה להשתרע גם על חומרים מעין אלה ....".

בבש"פ 5383-19 פלוני נ. מ"י, כב' ביהמ"ש קבע: " אכן כך הוא: תיקי מב"ד שעניינם חשודים אחרים בפרשות אחרות אינם נכללים בגדרו של "חומר חקירה" שביחס אליו עומדת לנאשם זכות עיון לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב} התשמ"ב – 1982 ( להלן: החסד"פ)

ואולם, אין פירושו של דבר שלנאשם לא תהא שום גישה לחומר כאמור ושלא תינתן לו ההזדמנות להראות לבית המשפט כי החומר עשוי להועיל להגנתו.

מהכלל אל הפרט:

שקלתי את טעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתיק החקירה שלגביו מוגשת בקשת העיון.

לציין כי לא עלה בידי בשל אילוצים והעדר אמצעים לצפות בתקליטור. עם זאת עיינתי בדו"ח תובנות מצלמות גוף, שנערך על ידי חוקר, לאור צפיה בתקליטור.

אני סבורה כי בהתאם להלכה הפסוקה ולמבחנים שעל בית המשפט להדרש להם לצורך ההכרעה בבקשה, כמו כן עת נבחן החומר המבוקש "בעיניו של סניגור " כפי שקבע כב' ביהמ"ש בבש"פ 6097-16 עמר ג'נדב נ. מ"י במבחן חיוניות החומר להגנת המבקש והרלוונטיות והתועלת הפוטנציאלית להגנתו, והאם יש בראיה כדי לסייע לנאשם- למבקש, הרי דו"ח התובנות הינו חומר שיש בו לכאורה כדי לסייע למבקש.

למען הסר צל צילו של ספק, איני דנה בתיק הבקשה למעצר עד תום ההליכים או בתיק הפלילי נשוא הבקשה, ואין באמור אמירה לגבי חפותו או אשמתו של המבקש.

החלטתי עניינה חיוניות החומר להגנה ותו לא.

יחד עם זאת הואיל ומדובר בתיק מב"ד תיק שאפשרי שתדרש בו השלמת חקירה, אני סבורה שבשלב זה יהיה נכון שתציג התביעה בפני המבקש פרפרזה משני קטעים מהמסמך שסומן על ידי במהלך הדיון במ/1 14.3.22 דו"ח תובנות הגוף. פרפרזה מהמלל שנרשם ברבוע הראשון וסומן על ידי בעת כתיבת ההחלטה בחץ משני צדדיו, ופרפרזה מהמלל שנרשם ברבוע השלישי וסומן על ידי במהלך כתיבת ההחלטה בחץ משני צדדיו. (למען הסר ספק, לא אני הדגשתי בקווים שורות מסויימות של מלל בתוך המשבצות , כך הובא החומר לעיוני. אני סימנתי את החומר בחיצים).

לא מצאתי בשלב זה של ההליך ובטרם הסתיימה החקירה בתיק, לאפשר למבקש לצפות באמרות המתלוננת –אוריאל, חומר נוסף שהמבקש עתר לאפשר לו לעיין בו.

עם זאת בעת שיקבע הדיון להבאת ראיות ובטרם תעיד המתלוננת יהיה רשאי המבקש לחדש בקשתו להצגת אמרותיה.

הודעה זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.