לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 29.8.22 בהיעדר הגנה.

הנתבע מציין שביום 2.5.22 הגיש כתב הגנה מטעמו אשר נדחה מהמרשם מבלי שהדבר הובא לידיעתו ומשלא היה מיוצג, לא היה מודע לאפשרות של דחיית כתב ההגנה והדבר לא צוין בפניו.
לטענת הנתבע, נודע לו על קיומו של פסק הדין ביום 2.1.23 כאשר נמסרה לו אזהרה. בהתייחס לאישור המסירה לפיו סירב לקבל את מסירת פסק הדין, הנתבע טוען שפסק הדין לא נמסר לו וכי לא היתה כל הצדקה לסירוב לקבל שעה שפעל להגשת כתב הגנה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לטענת הנתבע כי לא סירב לקבל את פסה"ד כמו גם העובדה שפעל להגשת כתב הגנה אשר לא נקלט לתיק אין מקום לקבוע שמדובר בבעל דין המתחמק מההליך.
נוכח המועד בו נודע לנתבע לטענתו על פסק הדין, עם מסירת האזהרה, אין מקום לקבוע כי הבקשה הוגשה באיחור.

אשר למסירת כתב התביעה, משבוצעה לנתבע מסירה כדין של כתב התביעה, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת הנתבע תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה.

התרשמתי כי אי המעקב אחרי קליטת כתב הגנה לתיק או דחייתו הינה תקלה הנובעת מחוסר ניסיון והתנהלות הנתבע אינה עולה כדי התעלמות מההליך ומחובתו כלפי בעל הדין שכנגד.

אשר לסיכויי ההגנה, טענות הנתבע בכל הנוגע לאחריותו לנזק הנטען הינן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים.

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לפיה המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים של טענות הצדדים, וזכות התובעת שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע, יבוטל פסק-הדין בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעת בסך של 850 ש"ח אשר יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 10 ימים מקבלת ההחלטה.

עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מתאימה.

ניתנה היום, י"ט שבט תשפ"ג, 10 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.