לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 3.2.2022 שקבעה כי סוג הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים שבהסכם הניידות (להלן – החלטת הוועדה).

2. ועדה רפואית מחוזית קבעה למערער מוגבלות בניידות בשיעור 40% לפי סעיף וא(7) מותאם. המערער הגיש ערר וביום 9.2.21 התכנסה וועדה רפואית לעררים אשר קבעה כדלקמן:

"תלונות בפמור שמאל וקיבוע פנימי ע" 27.4.20 PFNA שבר בזיז רוחבי חוליה L1 L3 שבר באגן רמוס פוביס סמפזיס משמאל 26.9.18. שברים בעקבים". הוועדה ערכה למערער בדיקה במפרקי הירכיים ימין ושמאל ובמפרקי הקרסוליים ימין ושמאל ופירטה את ממצאיה במסגרת הפרוטוקול. הוועדה סיכמה כך: "נפילה מגובה שבר בפמור שמאל וקיבוע פנימי ע" 27.4.20 PFNA שבר בזיז רוחבי חוליה L1 L3 שבר באגן רמוס פוביס סמפזיס משמאל 26.9.18. שברים בעצמות הקלקניוס דו צדדי. פס פלנו ולגוס בכף רגל שמאל. כף רגל ימין פלנטיגרדי. טווח תנועה בירכיים ובקרסוליים כמצוין. הוועדה מבקשת צילום אגן וירך שמאל, קרסוליים וכפות רגליים".

3. ביום 19.4.21 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים בשנית על מנת לעיין בצילומי הרנטגן. הוועדה קבעה: "הוועדה עיינה בצילום אגן 1.4.21 – שבר סובטרוכנטרי בפמור שמאל, קיבוע ע"י מסמר PFN איחוי גרמי מלא. מפרקי הירכיים שמורים. כפות רגליים – שינויים ניווניים במפרק MPJ כף רגל שמאל ומצב לאחר שבר בבסיס מטטרסוס חמישי, איחוי גרמי מלא. קרסוליים – שבר ריסוק עצם הקלקניוס עם שינויים ניווניים במפרק סובטלארי. טווחי תנועה במפרקי הירכיים תקינים, הגבלה בתנועות סובטאלריות בלבד משמאל. דריכה פלטיגרדית ועל כן הממצאים אינם ניתנים ליישום והוועדה ממליצה על משיכת הערר".

4. לאור האמור, נשלח ביום 20.4.21 למערער מכתב אזהרה בטרם תפחית הוועדה את אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית.

5. ביום 3.2.22 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים בשלישית וציינה: "הוועדה התכנסה בהמשך לוועדת ערר מיום 19.4.21 לבקשת התובע להופיע שוב בפניי הוועדה על מנת שתקבל החלטתה. שבר עצם הקלקניוס קרסול שמאל, נפילה מגובה 20, מועמד לניתוח בכף רגל ימין עקב שבר במסרק. טוען שלא יכול ללכת , עבר ניתוח בקרסול 10.6.21".

6. הוועדה בדקה את המערער וסיכמה את החלטתה: "שבר ריסוק קלקניוס שמאל, הגבלה בתנועות סובטאלריות בלבד משמאל פס פלנו ולגוס משמאל, ימין פלנטיגדרדי. טווח תנועה בקסרול שמאל כמצוין, הליכה פלנטיגרדית. מאחר ומדובר בפגיעה בקרסול אחד הממצאים אינם ניתנים ליישום".

7. לטענת המערער הוא עבר ניתוחים בגפיים לאחר ששבר את האגן והירך פעמיים וקרסול ימין ושמאל. לטענתו הוא אינו מסוגל ללכת, כי אין לו עקב ויש לו הבדלי גובה ברגליים. עוד טען כי הוועדה המחוזית קבעה לו 40% ואילו בוועדת הערר, לאחר שהגיש ערר על החלטת הוועדה המחוזית, הפחיתה את אחוזי הנכות וכי לא הבין את האזהרה שנשלחה לו טרם ההפחתה. עוד טען כי למעשה מצבו החמיר מאז כינוסה של הוועדה הראשונה והוא אף עבר ניתוח ועל כן לא משך את הערר. המערער הוסיף וטען כי כלל לא בוצעה לו בדיקה וכי יש לו פגיעה בשתי הקרסוליים ואילו הבדיקה נעשתה בקרסול אחד.

8. מנגד טען המשיב כי הסכם הניידות הוא הסכם מוגבל ועוסק ברשימה סגורה, ובשעה שהוועדה לא מצאה הגבלה בשתי הרגליים וזאת לאחר שביצעה בדיקה, קבעה היא בדין כי אין סעיף ליקוי הניתן ליישום במצבו של המערער. ב"כ המשיב הגיש לתיק בית הדין אף את מכתב האזהרה שנשלח למערער טרם ההפחתה.

9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. מעיון בפרוטוקולי הוועדה עולה כי הוועדה התכנסה 3 פעמים. הוועדה בדקה את המערער, הן ברגל ימין והן ברגל שמאל, ולאחר שקבעה כי לא ניתן ליישם את פריטי הליקוי בעניינו ביקשה להזהיר את המערער כי בכוונתה להפחית את האחוזים שנקבעו לו בוועדה המחוזית. המערער אישר במעמד הדיון שהתקיים בפני הרשמת אייד בזיני כי קיבל את מכתב האזהרה, וכי הבין שיש סיכון כי ככל ולא ימשוך את הערר יבוטלו אחוזי המוגבלות שנקבעו לו בוועדה המחוזית ועל כן לא ניתן לקבל את טענותיו בעניין זה. המערער קיבל החלטה שלא למשוך את הערר, כשלטענתו הדבר נבע מהעובדה כי ידע כי הוא עומד לעבור ניתוח ועל כן לא ייתכן כי הוועדה תפחית את אחוזי המוגבלות שנקבעו לו בדרג הראשון, ועל כן ומאחר שהוועדה פעלה כדין עת הזהירה את המערער לא ניתן לייחס לוועדה פגם בעניין זה. יתרה מכך, מפרוטוקול הוועדה בהתכנסותה השלישית עולה כי עובדת הניתוח שעבר המערער הוצגה אף היא לוועדה ועל אף האמור הוועדה קובעת כי מאחר וההגבלה של המערער היא ברגל אחת, לא ניתן ליישם את פריטי הליקוי שבהסכם הניידות. המדובר בקביעה רפואית אשר אין להתערב בה. כך גם, טענות המערער כי לא נערכה כל בדיקה, אלא ברגל אחת, דינה להידחות שכן מפרוטוקול הוועדה עולה כי זו בדקה את המערער בשתי רגליו (פרק ג' לפרוטוקול הוועדה מיום 3.2.22).

10. לאור כל המפורט לעיל – הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, (04 יולי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.