לאחר שבחנתי את עדויות שני הנהגים, מוקדי הנזק ברכבי הצדדים וטענות הצדדים, אני קובעת כי עיקר האחריות לתאונה מוטל על נהג התובעת אשר נכנס לצומת לא פנוי מאחר שהראות שלו לכיוון ימין היתה מוסתרת בחלקה ע"י רכב שחצה את הצומת, וכך לא הבחין ברכב הנתבעת, שהיה בעל זכות הקדימה בצומת, שהגיע ממולו ועמד להכנס לצומת. מנגד, אותו רכב הסתיר גם לנהג הנתבעת את התנועה בצומת כאשר היה מודע לכך שרכב התובעת עמד לפני פניה שמאלה בצומת.

מיקום הפגיעה ברכב הנתבעת מעיד כי רכב התובעת היה בתנועה בעת התאונה ולא בעצירה, כי אילו היה בעצירה הפגיעה היתה בחזית רכב הנתבעת ולא בצד שמאל אחורי.

לפיכך אני מחלקת את האחריות באופן ש-20% על הנתבעת ו-80% על התובעת.

אני מקבלת את התביעה באופן יחסי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעות 20% מסכום התביעה בצירוף אגרה, שכר עדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

פטור מיתרת האגרה.

ניתנת רשות לפיצול סעדים לגבי הפסד הנחת העדר תביעות בכפוף להצגת מסמכים.

ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ג, 18 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.