1. לפניי תביעה כספית בסך של 20,000 ₪- פיצוי, ללא הוכחת נזק, בגין משלוח 20 הודעות פרסומת, אשר נשלחו למכשירה הנייד של התובעת על ידי הנתבעת, וזאת בניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").
2. במסגרת כתב התביעה, טענה התובעת, כי הודעות הנתבעת נשלחו אליה ללא הסכמתה, וחרף 4 בקשות להסרתה מרשימת התפוצה.
3. הנתבעת טוענת, כי התובעת הסכימה ב – 6 מועדים שונים, בין אוגוסט 2016 ועד ינואר 2022, לקבלת הודעות בעלות תוכן שיווקי, וזאת במסגרת הצטרפותה, מעת לעת למסלול התקשרות חדש.

עוד נטען, כי חלק מן ההודעות שנשלחו לנתבעת, אינן שיווקיות כלל, וכי כל תכליתן, העמדת התובעת על זכאותה לקבלת הטבה בחינם.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התובעת יכולה הייתה, בכל עת, לבקש להסירה מרשימת התפוצה, ובכך לצמצם משמעותית את מספר ההודעות שנשלחו אליה.

1. בתשובה לכתב ההגנה הפנתה התובעת לפסק דינו של כב' הרשם הבכיר אבי כהן (כתוארו דאז), בת"ק (שלום בת ים) 66162-11-20 מורן זבטאני נ' פלאפון תקשורת בע"מ (נבו 04.03.2021) (להלן: "עניין זבטאני")‏‏, במסגרתו התקבלה, לטענתה, תביעה בנסיבות דומות, תוך שביהמ"ש קבע שהנתבעת הפרה את הוראות החוק בעת ששבה ושלחה לתובעת תוכן שיווקי, הגם שהאחרונה ביקשה מפורשות שלא לעשות כן. ביהמ"ש דחה את עמדת הנתבעת אשר טענה שהסכמת התובעת ניתנה במסגרת חוזה חדש שנכרת בין הצדדים בעת שהתובעת הצטרפה למסלול התקשרות אחר. בית המשפט קבע שהתובעת שם לא הייתה מודעת לכך שהסכמתה נכללה בחוזה האחיד שנשלח אליה, וכי אף לא חתמה עליו.
2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את התביעה בחלקה וזאת כפי שיפורט להלן:
3. ביום 16/01/2018 (בסמוך לאחר שהתובעת הצטרפה לתוכנית שירות חדשה), שלחה אליה הנתבעת הודעת מסרון הכוללת עדכון בדבר הצטרפותה לתכנית כבקשתה, וכן בדבר פתיחת האפשרות לקבלת עדכונים ושיווקים מחברת פלאפון וזאת לבקשתה.
4. המדובר בהודעה שנשלחה בעקבות שינוי תכנית מסלול. אין מחלוקת כי החל ממועד קבלת הודעה זו, ועד למועד שבו ביקשה התובעת להסיר אותה מרשימת תפוצה (09/03/2018) נשלחו לתובעת 10 הודעות מאת הנתבעת. אין גם חולק, כי התובעת לא שלחה בין אף אחת מתוך עשרת ההודעות לעיל בקשה להסרה.

מן האמור עולה, כי הנתבעת שלחה לתובעת הודעת מסרון ממוקדת תמציתית ונהירה בדבר הכללת המנוי ברשימת התפוצה לקבלת תוכן שיווקי. לפיכך, נראה כי התובעת ידעה, ולמצער יכולה הייתה לדעת, על כך ששינוי המסלול הביא לפתיחת האפשרות לקבלת הודעות בעלות תוכן שיווקי.

בשונה מפסק הדין אליו הפנתה התובעת שם דובר על מקרה שבו לכאורה "שורבבה" הסכמת התובעת לקבלת תוכן שיווקי לתוך חוזה אחיד שנשלח אליה בדוא"ל אשר עניינו שינוי מסלול, הרי שבענייננו, שלחה הנתבעת לתובעת הודעה מפורשת ומפורטת בעניין.

התובעת יכולה הייתה מידית לבקש הסרתה מרשימת התפוצה, אולם בחרה שלא לעשות כן.

בנסיבות אלה, לא מצאתי שהתובעת זכאית לקבלת פיצוי כלשהו בגין 10 הודעות ראשונות כאמור לבקשתה.

1. התובעת טוענת, כי בין המועד שבו ביקשה הסרתה מרשימת התפוצה (9.3.2018) ועד למועד שבו ביקשה להסירה שוב מרשימת התפוצה (26.3.2020) שלחה אליה הנתבעת, 5 הודעות נוספות אשר, לטענתה, אף הן בעלות תוכן שיווקי.

עיון במסכים שהגישה התובעת מעלה תיעוד בדבר בקשה להסרה אולם ללא ציון מועד. גם אם אניח שבקשת התובעת להסרתה מרשימת התפוצה אכן נשלחה כטענתה ביום 9.3.20218, אין בנמצא תיעוד בדבר קבלת 5 הודעות בעלות תוכן שיווקי עד ליום 26.3.2020, כי אם תיעוד לקבלת שתי הודעות בלבד, המכילות מידע בדבר זכאות התובעת, כלקוחה של הנתבעת, להצטרף בחינם לשירות סינון תכנים פוגעניים באינטרנט. אין המדובר, לטעמי, בהודעות בעלות תוכן שיווקי, כאמור בהוראות החוק. משכך, לא מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין הודעות אלה.

1. בין המועדים 02/02/2022 ועד 09/03/2022 שלחה הנתבעת, לטענת התובעת, 5 הודעות נוספות בעלות תוכן שיווקי:

• ביום 02/02/22 התקבלה הודעה בעלת תוכן שיווקי המציעה שירות מסוג איתור רכב.
• ביום 02/02/2022 התקבלה הודעה בעלת תוכן שיווקי המציעה רכישת מכשיר טלפון חכם.
• ביום 07/02/2022 התקבלה הודעה זהה לזו שנשלחה ביום 02/02/2022.
• ביום 08/02/2022 התקבלה הודעה בעלת תוכן שיווקי המציעה שירות מסוג איתור רכב.
• ביום 09/02/2022 התקבלה הודעה בעלת תוכן שיווקי המציעה חבילות גלישה בחו"ל.

1. ביחס ל – 5 הודעות אלה מצאתי לקבל את טענות התובעת שלפיהן מדובר בהפרה של הוראות החוק. נימוקי כב' הרשם אבי כהן בפסיקתו בעניין זבטאני מקובלים עלי ומצאתי לאמן גם בעניין שלפניי.

כאמור, ביחס להודעות אלה טענה הנתבעת, כי ההרשאה ניתנה לה במסגרת נספח המתעד את שינוי המסלול.

עיינתי במוצגים שהגישו שני הצדדים, אשר הרלוונטי מביניהם הוא המוצג שהציגה התובעת, שכן הוא המאוחר מבין השניים. מתן ההרשאה לפתיחה לקבל תוכן שיווקי נכתב במסגרת חוזה אחיד שעניינו שינוי מסלול הצטרפות. רישום המידע בדבר קבלת תוכן שיווי, נעשה תחת כותרת שאינה מרמזת או מלמדת על פתיחת מנוי התובעת לקבלת תוכן שיווקי, התובעת לא חתמה החוזה שנשלח אליה. בנסיבות אלה, מצאתי לקבל את עמדת התובעת שטענה שלא ידעה על הכללת פרטיה ברשימת התפוצה לקבלת תוכן שיווקי וכן שלא נתנה הסכמתה לכך, זאת בפרט על רקע מספר בקשות קודמות מצידה להסירה מרשימת התפוצה לקבלת תוכן שיווקי.

לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת שלפיה התובעת אישרה מחדש קבלת תוכן שיווקי בעצם קבלת הדוא"ל שנשלח אליה.

יודגש כי הנסיבות ביחס ל 5 הודעות המפורטות בסעיף 9 לעיל אינו דומה לנסיבות שליחת ההודעות המפורטים בסעיף 8- שם התקבלו ההודעות לאחר שהנתבעת שלחה לתובעת מסרון מפורש בו נאמר לתובעת ברחל בתך הקטנה על כך שהוספה לרשימת תפוצה לקבלת תוכן שיווקי- דהיינו הנתבעת שלחה בהודעה ממוקדת וברורה.

1. בבואי לקבוע את סכום הפיצוי, הבאתי בחשבון, לחומרה את העובדה שהנתבעת פעלה פעם אחר פעם לשליחת הודעות חרף בקשות התובעת. לקולא, הבאתי בחשבון את העובדה שההודעות נשלחו לתובעת שנתנה הסכמה לקבלם בעבר, את העובדה שהתובעת ידעה את זהות השולח, את העובדה שההודעות אינן מסוכנות וכן את העובדה שהתובעת יכולה הייתה לבקש הסרתה מרשימת התפוצה בין כל אחת מבין 5 ההודעות.
2. בנסיבות אלה, פוסקת סכום של 300 ₪ בגין כל הודעה בלבד, ובסך של 1,500 ₪ במצטבר.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, מצאתי לפסוק לתובעת הוצאות משפט של 300 ₪ בלבד.

ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.