ניתנה ביום 20 פברואר 2022

השופטת חני אופק גנדלר

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי חיפה (השופט טל גולן ונציגי הציבור גב' ציונה אייזנשטיין ומר גד פולק; פ"ה 46316-12-21) (להלן – ההחלטה), בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש למתן צו מניעה זמני כנגד עיריית חיפה (להלן – העירייה) למניעת פיטוריו.

השתלשלות העניינים

1. בטרם פתיחה יודגש כי כל הקביעות שיובאו להלן הינן לכאוריות בלבד, היות שמדובר בהליך זמני, וכפי שהדגיש אף בית הדין האזורי בסעיף 5 להחלטה.
2. הרקע העובדתי הלכאורי כפי שהובא בסעיף 6 להחלטה (כל ההדגשות במקור):

"א. המבקש, בן 57, נבחר ככשיר שני במכרז שהתפרסם על ידי העירייה למשרת אב בית לבית הספר "דוד ילין" בחיפה. לאחר שהזוכה במכרז ויתר על הזכייה, החל המבקש את עבודתו בבית הספר ביום 15.1.2020;

ב. לטענת העירייה, כבר בחודשים הראשונים לעבודתו עלו מספר תלונות כנגד התנהלותו של המבקש, שאותן הוא הכחיש בתוקף. ביום 27.1.2020 נערכה שיחת בירור עם עובדי מנהלה בבית הספר "דוד ילין", שבה נכחו המבקש, עובדות בבית הספר, נציג ועד עובדים, גב' אילנית מועלם – מנהלת בית הספר (להלן: "המנהלת אילנית") ושגיב, שהיה מנהלו הישיר של המבקש, ומשמש במסגרת עבודתו בעירייה כמפקח על אנשי אחזקה וניקיון. בסיכום השיחה נכתב: "הובהר לכל הצדדים שעליהם לעבוד בצוות, באופן מכבד ועל פי דרישות התפקיד";

ג. בהמשך עלו תלונות נוספות על המבקש מצד גורמים שונים. בעקבות כך, נערכה שיחה נוספת ביום 25.2.2020 עם המבקש, בנוכחות המנהלת אילנית ושגיב. ביום 5.3.2020 שלחה המנהלת אילנית מכתב נוסף לשגיב, ובו טענה כנגד התנהלותו של המבקש. בין היתר, אילנית טענה שלא ניכר שיפור משמעותי בעבודתו, וכי המשיכו להגיע תלונות נוספות על התנהגותו, לרבות קשיים בביצוע משימות שונות, קשיים בדיווחים שוטפים לגבי תיקונים ותקינות בית הספר, ויכוחים לאחר הטלת משימות, שימוש בשיח והתנהלות לא מכבדים ועוד;

ד. ביום 8.3.2020 נערכה פגישה נוספת, שבה נכחו המבקש, המנהלת אילנית, שגיב (כזכור, מנהלו הישיר של המבקש), מיקי (כזכור, מנהלת משאבי אנוש חינוך בעירייה) ומיכאל (כזכור, מנהל אגף חינוך במנהל חינוך של העירייה). במסגרת השיחה, הכחיש המבקש את כלל הטענות הנטענות כלפיו, אך ציין שהוא מוכן לעבור לעבוד לבית ספר אחר. בסיכום השיחה נכתב, בין היתר, כי: "... אלדד נמצא במערכת חודשיים בלבד והינו בתקופת ניסיון. מכיוון שאין לו רקע מקצועי לאחזקת בית הספר הוחלט להעביר את עינינו לממונה על יחסי עובדים כמקובל";

ה. ביום 16.3.2020 זומן המבקש לשימוע, שנדחה בשל רצונו להיות מיוצג, וכן בשל סגר מגיפת הקורונה. טרם עריכת השימוע, סוכם כי המבקש יעבור לעבוד בבתי ספר אחרים בתפקידים זמניים. בהתאם לכך, המבקש עבד תחילה בבית הספר "אלמונתנבי" במקום עובד ששהה בחל"ת. לאחר מכן המבקש שובץ בבית הספר "נתיב אליעזר" באופן זמני, עד לשימוע. בכל אותה התקופה, תקן עבודתו של המבקש היה רשום בבית הספר "דוד ילין";

ו. ביום 11.5.2020 כתב המבקש מכתב באמצעות בא-כוחו לגב' אילנה טרוק – מנהלת מינהל החינוך בעירייה, וביקש לערוך שיחת בירור טרם השימוע. במסגרת המכתב העלה המבקש את טענותיו ביחס לבית הספר "דוד ילין", וציין כי הוא היה עד למעשי אלימות שאירעו לטענתו מצידה של המנהלת אילנית;

ז. ביום 26.5.2020 נערך בירור מקדים לשימוע. בבירור נכחו המבקש, בא-כוחו, עו"ד מור, מיקי, מיכאל, המנהלת אילנית ושגיב. במהלך הבירור העלה המבקש את טענותיו, ואף ביקש להמשיך לעבוד באופן קבוע בבית הספר "נתיב אליעזר", שם לטענתו הוא קיבל המלצות מהממונים עליו, שהיו מרוצים ממנו וביקשו את המשך העסקתו;

ח. בחודש 8/2020 נערכה פגישה בנוכחות המבקש ובא-כוחו בנוגע לרצונו של המבקש להמשיך לעבוד בבית הספר "נתיב אליעזר". גורמי העירייה הציעו בשלב זה למבקש להמשיך לעבוד בעירייה כממלא מקום לתקופה מוגבלת, במהלכה יוכל לגשת למכרזים חיצוניים וככל שיזכה במכרז, יוסדר מעמדו כעובד העירייה. לעניין זה טוענת העירייה, כי המבקש לא יכול היה לגשת באותה עת למכרזים פנימיים בעירייה, היות שטרם חלפה תקופה של 24 חודשים, והוא שהה בתקופת ניסיון. כמו כן, העירייה טוענת כי למבקש הוצע לגשת למכרזים נוספים שמתפרסמים באתר העירייה;

ט. לטענת העירייה, בחודש 11/2020 נערך מכרז לתפקיד מ"מ אב הבית בבית הספר "נתיב אליעזר", שאליו המבקש לא ניגש, ואילו מועמד אחר ניגש לתפקיד;

י. היות שהעירייה נוכחה לדעת כי המבקש אינו עובד בפועל בבית הספר "דוד ילין", נשלח לו זימון לשימוע ביום 7.12.2020. לאחר-מכן, הוחלט ביום 4.2.2021 כי הוא יסיים את העסקתו בעירייה;

יא. בעקבות ההחלטה לסיים את העסקתו, פנה המבקש למר צפריר רוזן – סמנכ"ל משאבי אנוש בעירייה, וביקש להיפגש עימו. הפגישה התקיימה ביום 18.2.2021, ובה נכחו המבקש, אלי (כזכור, מנהל המחלקה לשירותי פרט בעירייה) ועו"ד מור (כזכור, מנהלת תחום בכיר ליחסי עבודה והתנהלות עובדים באגף משאבי אנוש בעירייה). בפגישה זו סוכמו עם המבקש הדברים הבאים:

- כפוף לאישור הגורמים המוסמכים בעירייה, המבקש ישובץ לתקופה של 6 חודשים בתפקיד של מ"מ אב בית, ויחתום על ויתור התקן שבו הוא משובץ בבית הספר "דוד ילין".

- העירייה תשבץ את המבקש כממלא מקום, באותו מתח דרגה שבו עבד כה, בהתאם לצרכי המערכת.

- במהלך תקופה זו המבקש ייגש למכרזים חיצוניים, וככל שיזכה, יוסדר מעמדו בעירייה.

- מאחר שהמבקש אינו עובד 24 חודשים בתקן, הרי שאין אפשרות לנייד אותו לתפקיד אחר.

יב. בעקבות הפגישה, המבקש חתם ביום 18.3.2021 על הסכם המבטא את ההסכמות הנ"ל. לאחר מכן הוא שובץ כמ"מ אב הבית בבית הספר "המגינים", באותה הדרגה כפי שהועסק בבית הספר "דוד ילין".

יג. העירייה טוענת כי במהלך התקופה ניגש המבקש למכרזים שונים שפורסמו על ידה, אך הוא לא זכה בהם;

יד. כאשר תמה התקופה של ששת חודשים, זומן המבקש לשימוע נוסף. במקביל, הוא שהה בחופשת מחלה, וביום 9.9.2021 מילא טופס נפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי עקב "עבודה תחת לחץ, איום פיטורים שנמשך כחצי שנה. ויכוח קשה בעבודה על אי תשלום של 300 שעות נוספות באותו היום". לאחר מכן המבקש גם הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה (לטענת העירייה – בגין אירוע אחר מזה שנטען על ידו בתחילה), ואף קיבל דמי פגיעה בין יום 24.8.2021 ועד ליום 24.9.2021;

טו. המבקש לא חזר לעבודה בפועל בעירייה החל מיום 24.8.2021 ועד עצם היום הזה;

טז. ביום 10.10.2021 הוגשה תגובתו של המבקש לזימון לשימוע. ביום 15.12.2021 נשלחה אליו החלטת ועדת השימוע של העירייה בדבר סיום העסקתו".

1. ביום 21.12.21 הגיש המבקש לבית הדין האזורי את בקשתו לצו מניעה, בגדרה טען, בין היתר, כי הדחתו מ"דוד ילין" היתה על רקע אישי, בעוד שביתר בתי הספר של העירייה הוא קיבל שבחים; היה על העירייה לניידו לתפקיד אחר, בהתאם לנהלי משרד הפנים; הוא עבר התעמרות בעבודה מצד גורמים שונים של העירייה; הסכם הויתור על התקן נכפה עליו, וחתימתו פסולה; וכי לא היה מקום לפטרו בעודו בחופשת מחלה. אשר למאזן הנוחות, טען כי לעירייה לא ייגרם כל נזק מקבלת הצו, אולם לו עצמו יגרם נזק רב מאוד אם הבקשה לא תתקבל.
2. העירייה טענה בתשובתה, כי העברתו של המבקש מ"דוד ילין" היתה עקב כשל בעבודתו שם ולאור משבר האמון בינו לבין המנהלת אילנית; לאחר שפוטר בחודש 2/2021, פנה המבקש לגורמים שונים בעירייה שיתחשבו בנסיבותיו, והעירייה נענתה לבקשותיו, וניסתה למצוא לו פתרון כדי שימשיך לעבוד בעירייה. סוכם עם המבקש שבמקביל לויתור על התקן בבית הספר "דוד ילין", הוא ימשיך לעבוד בעירייה כממלא מקום לתקופת זמן מוגבלת, במהלכה הוא יחפש מכרזים וככל שיזכה באחד המכרזים, ישתלב בעירייה בתקן חדש. הויתור על התקן נעשה על ידי המבקש במודעות מלאה, והאפשרות האחרת היתה לפטר אותו. חרף הסיכום בין הצדדים, המבקש לא הגיש מועמדות במכרזים רבים ולמכרזים שאליהם הוא כן ניגש, הוא לא צלח; פעולותיה והחלטותיה של העירייה נעשו כדין, ולפי הוראות משרד הפנים; העירייה אינה יכולה להמשיך את העסקתו של המבקש, שאין לו תקן, וכאשר ההעסקות הזמניות שלו כבר אינן רלוונטיות; המבקש פוטר כדין מעבודתו בעירייה, וללא כל קשר למחלתו.
3. לשלמות התמונה יצוין, כי ביחד עם פתיחת ההליך הזמני הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התביעה בהליך העיקרי. בהחלטת בית הדין האזורי מיום 21.12.21 ניתנה הארכה כמבוקש ונקבע כי כתב התביעה יוגש עד יום 4.1.22. בדיון מיום 28.12.21 הוסכם על איחוד ההליך הזמני והעיקרי, אולם לאחר הדיון ביקש המבקש לבטל את הסדר דיוני זה ולחזור לשלב הזמני, ובקשתו התקבלה. כתב תביעה, ולמצער בקשת הארכה נוספת להגשתו - לא הוגשו לתיק עד מועד מתן ההחלטה (ביום 3.2.22).

החלטת בית הדין האזורי

1. ביום 28.12.21 נערך דיון בבקשה (יצוין כי המבקש הגיש בקשה לזימון עדים לדיון זה, אך בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 24.12.21. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור). לאחר שנשמעה עדותו של המבקש, החלה להישמע עדותו של אחד מעדי העירייה - מר אלי לוטן, מנהל המחלקה לשירותי פרט בעירייה. אולם, בשלב זה הופסקה העדות, בשל קשיים בריאותיים מצד המבקש. דיון נוסף נערך ביום 18.1.22, במהלכו העידו מטעם העירייה מר מיכאל שחר - מנהל המחלקה לחינוך יסודי במנהל חינוך של העירייה, ועו"ד מור זילברמן - מנהלת תחום בכיר ליחסי עבודה והתנהלות עובדים באגף משאבי אנוש בעירייה, שהחליפה בעדותה את מר אלי לוטן, על פי החלטה מיום 3.1.22 (יצוין כי על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור).
2. ביום 3.2.22 ניתנה החלטת בית הדין האזורי הדוחה את הבקשה, ואלו תמצית נימוקיה (כל ההדגשות במקור):

"13. הנימוק הראשון להחלטה - היעדר בסיס לבקשה – תחילה נציין, כי אנו סבורים שהמבקש לא הוכיח את זכותו לקבל סעד כלשהו מבית הדין...

14. במקרה שלפנינו, ולאור הראיות הלכאוריות שהוצבו לפנינו במסגרת ההליך הזמני, עולה כי המבקש לא הוכיח בשלב זה את זכותו לקבל סעד, ולוּ לכאורה. העירייה חזרה והתייחסה בפירוט רב למכלול העסקתו של המבקש, והוכיחה ברמה הלכאורית, כי לעת הנוכחית היא אינה יכולה להמשיך להעסיק אותו, ולו מפאת העובדה שלא ניתן להמשיך להעסיקו בתקן זמני / מילוי מקום.

15. ודוק – על פניו, וכפי שנראה בהמשך הדברים, המבקש ויתר עוד לפני זמן רב על תקן העסקתו המקורי בבית הספר "דוד ילין". לכן, תקן זה כבר איננו רלוונטי לגבי המשך העסקתו של המבקש. ומה גם, שכבר מועסק שם עובד אחר כאב בית, זה מכבר...

16. מכל מקום, לאחר תקופת העבודה הקצרה בבית הספר "דוד ילין", המבקש הועסק בעירייה על חשבון תקנים זמניים / מילוי מקום, כמפורט להלן: בבית הספר "אלמותנבי"; בבית הספר "נתיב אליעזר" (ראו בהחלטה של העירייה מיום 2.2.2021 בעקבות השימוע שנערך למבקש – עמ' 2, סעיף 4, וכן עמ' 4, סעיף 9), ובבית הספר "המגינים" (ראו בסיכום השיחה מיום 18.3.2021, עמ' 1).

17. העירייה הבהירה כי המשך ההעסקה בתקן זמני כבר איננה עומדת על הפרק, כפי שציינה עו"ד מור בעדותה:

"... אני הסברתי לך שאנחנו לא פועלים ככה, שיש לנו הנחיות ונהלים, ואני לא יכולה לעשות איפה ואיפה בין עובד חדש שנקלט למערכת ולא צלח את תקופת הניסיון, לעומת עובד שהוא ותיק ומבקש להתנייד. אני לא יכולה לקחת עובד חדש ולנייד אותו לתקן, כשהוא לא זכה בכלל במכרז כדין, ולא צלח את תקופת הניסיון."

18. אשר לטענותיו של המבקש ביחס להסכם הויתור, שנחתם עוד ביום 18.3.2021, הרי שהן הועלו בשיהוי ניכר ומשמעותי. זאת ועוד, לא הונחה לעת עתה התשתית העובדתית והמשפטית לתקיפת הסכם שכזה, ובכל הקשור לטענות המבקש בדבר פגיעה בתקנת הציבור, חוסר מידתיות ופגיעה בעיקרון השוויון. ברמה הלכאורית, אף שוכנענו כי המבקש חתם על ההסכם בידיעה ברורה כי האפשרות האחרת היא פיטוריו, עוד בחודש 2/2021. זאת, משעה שהוא שהה בתקופת ניסיון, ולכן לא זכה לקביעות. קרי, בשל הסכם זה ושגובש בגלל בקשתו המפורשת, המבקש זכה להמשיך להיות מועסק בעירייה, חלף פיטוריו דאז.

[...]

21. עוד נפרט, כי לאחר חתימת הסכם זה, ובעקבותיו, היה על המבקש לגשת למכרזים חיצוניים למשרות שמפרסמת העירייה (למכרזים פנימיים הוא לא היה זכאי לגשת, היות שטרם עבד במשך 24 חודשים בעירייה). במסגרת טופס ההתחייבות שעליו חתם המבקש ביום 18.3.2021 במסגרת הסכם הויתור, המבקש אף הצהיר בבירור ש"ברור לי כי ככל ולא אזכה במכרז תוך תקופה של 6 חודשים, המשך העסקתי תיבחן על פי דין".

22. גם כאן, לא נסתרה טענת העירייה, כי המבקש לא הגיש מועמדות לחלק מהמכרזים שאליהם הוא מתייחס בבקשה לסעדים זמניים...

[...]

23. זאת ועוד – לגבי חלק אחר מהמכרזים בעירייה שהמבקש כן ניגש אליהם, הרי שהוא לא נבחר בהם. בעדותו לפנינו טען המבקש ש"אתם הסתרתם לי אותם", אולם לא הובא כל בסיס לטענה זאת. איננו סבורים שיש מקום לתקיפת כלל המכרזים שבנדון במסגרת ההליך הזמני...

24. אשר להליך הפיטורים עצמו – ברמה הלכאורית, לא נפל פגם באופן שבו התנהל הליך הפיטורים, שנעשה בצורה סדורה ומובנית, כשבמהלכו ניתן פיתחון-פה נרחב למבקש, שאף היה מיוצג. בכלל זה, נערכו שימועים (גם שימוע ביום 7.12.2020, וגם תשובה בכתב של ב"כ המבקש להזמנה לשימוע מיום 14.8.2021), ואף מספר בירורים ופגישות (ביום 27.1.2020, 25.2.2020, 8.3.2020, 26.5.2020 ו-18.2.2021). במהלך כלל אלה, עמדת העירייה הוסברה, פורטה ונומקה בפני המבקש ובא-כוחו. על פניו, לא מצאנו כל פסול באופן שבו נוהל כלל ההליך בעניינו של המבקש, ולכאורה זכויותיו הדיוניות של המבקש נשמרו בו היטב.

25. התשתית הנורמטיבית ביחס לפררוגטיבה ניהולית – ...

[...]

31. לבסוף, נקבע כי בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם נמצא, כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין (ראו ע"ע (ארצי) 1123/01 ביה"ס כי"ח בת"א – צויזנר, פד"ע לו 457). בענייננו, נציין כי אין בנמצא לעת הנוכחית עילת התערבות שכזאת, ולגבי כלל התשתית הנורמטיבית שפורטה דלעיל.

32. הנימוק השני להחלטה - שיהוי – לשיטתנו, וכפי שכבר צוין דלעיל, בקשתו של המבקש לוקה בשיהוי ניכר. זאת, משעה שהוא מעלה טיעונים כנגד אירועים והחלטות שהתקבלו לפני זמן רב. כך הוא, למשל – לגבי השימוע שנערך לו עוד ביום 7.12.2020; לגבי הסכם הויתור שנחתם עימו עוד ביום 18.3.2021; לגבי המכרזים בעירייה שאליהם הוא לא ניגש, או ניגש ולא זכה, וכיו"ב. חרף כלל האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני הוגשה רק לאחר זמן רב מעת קרות אירועים אלה, ורק ביום 21.12.2021.

[...]

36. הנימוק השלישי להחלטה - צו עשה – מעבר לכלל האמור לעיל עד כה, מקובלת עלינו טענתה הנוספת של העירייה, כי בקשתו של המבקש וכפי שזו הוגשה במקור, היא למעשה בקשה לקבלת סעד זמני מסוג צו עשה קבוע, לביטול ההחלטה מיום 15.12.2021 בדבר פיטוריו, והשבתו לעבודה (ראו בתגובת העירייה – עמ' 4, סעיף 5). דהיינו, הבקשה עותרת לשינוי המצב הקיים, ולא לשינויו.

[...]

39. הנימוק הרביעי להחלטה - אי-הגשת תביעה עיקרית – נימוק נוסף לאי-מתן הצו הזמני הינה העובדה שהמבקש לא הגיש עד עתה תביעה עיקרית. זאת, חרף הנחיות הדין (ראו בהוראת תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129(4) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991).

[...]

41. ביחס לסוגיה זו נפנה להחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין נופר (בר"ע (ארצי) 36369-09-16 נופר – מדרשת שדה בוקר בנגב [ניתן ביום 13.10.2016], מפי כב' השופט פוליאק), שם צוינו הדברים הבאים:

"ככלל, למעט במקרים חריגים, יימנע בית הדין מליתן סעד זמני, אשר נועד להוות כלי עזר ולשרת את ההליך העיקרי, ללא הגשת תביעה עיקרית. סעד זמני יינתן, לפיכך, טרם הגשת תביעה עיקרית רק בנסיבות דוחקות, כגון פיטורים מידיים, ובכפוף לחיוב בהגשת כתב תביעה בתוך פרק זמן נקוב... בענייננו, לא היתה כל סיבה מבוררת להימנעות מהגשת התביעה העיקרית בצוותא חדא עם הגשת הבקשה לסעד זמני... [ש]ניתן היה לייחס לאי הגשת התביעה העיקרית משקל נכבד בדחיית הבקשה לסעדים זמניים."

(בדומה, ראו בע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, פ"ד מט(5) 423 (1996)). כמו כן, ראו גם החלטתה של כב' הנשיאה וירט-ליבנה בבר"ע (ארצי) 33590-01-20 רכבת ישראל בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [ניתן ביום 27.1.2020], וכן החלטת מותב בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 37404-08-21 מתקני פסגות בע"מ – נופל [ניתן ביום 3.10.2021]).

42. הנימוק החמישי להחלטה - מאזן הנוחות – נפנה עתה למאזן הנוחות, שלו ניתן משקל נכבד ובמיוחד בדיון בסעד זמני. גם כאן, הגענו לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות פועל אף הוא לחובת המבקש. זאת, שכן גם אם צודק המבקש בטענותיו כי פיטוריו הינם פיטורים שלא כדין, הרי שהסעד שאותו הוא דורש לקבל, יכול להשתלם במסגרת הליך עיקרי ובצורת פיצוי כספי, וככל שזה ייפסק על ידי בית הדין. מנגד, שוכנענו כי הנזק שיגרם לעירייה מהשבת המבקש לעבודה, גדול מזה שיגרם לו, אם הבקשה לא תתקבל.

43. העירייה טענה – ואנו מקבלים לעת עתה את טענותיה – כי לא ניתן היה להמשיך להעסיק את המבקש בתקן זמני, וכי המשך העסקתו תפגע בנהלים המחייבים ובאופן השוויוני שהיא צריכה לנהוג לגבי קליטת והעסקת עובדים. זאת ועוד, העירייה טענה כי היו טענות כבדות-משקל כנגד איכות עבודתו של המבקש בבית הספר הראשון שבו הוא עבד – "דוד ילין"...

44. שוכנענו גם, כי מערכת היחסים בין המבקש לגורמי העירייה אינה נמצאת במצב שמאפשר את השבתו לעבודה...

45. ולבסוף, נזכיר כי המבקש גם לא עובד בפועל מאז חודש 8/2021, בשל תאונת עבודה. גם בבקשה עצמו הוא תיאר בבירור את מצבו, כמי שלא יכול בפועל לחזור לעבודה כאב-בית...

[...]

47. במקרה שלפנינו, השיקולים הרלוונטיים הינם כדלקמן: תקופת העבודה הקצרה של המבקש בעירייה; הכשלים הנטענים כנגד איכות העבודה שלו, שלא נסתרו עד כה; לא שוכנענו לעת עתה כי נפל פגם בפיטורי המבקש, ובכל הקשור לאופן עריכת השימועים, שמיעת עמדתו של המבקש, וכיו"ב; וכן נפנה שוב ליתר הנימוקים הפרוצדוראליים שצוינו דלעיל (שיהוי, צו עשה, אי-הגשת תביעה עיקרית). בהתחשב בכלל אלה, לא שוכנענו שקיים לעת עתה הצדק לגבי סעד ההחזרה לעבודה.

48. התייחסות לטענות נוספות של המבקש - טענת המבקש לפיטורים בהיותו בחופשת מחלה / אי-כושר מהמוסד לביטוח לאומי, או בשל היותו חושף שחיתות – לא שוכנענו לעת הנוכחית בטענות המבקש בהקשר שבנדון. אשר לסוגיית המחלה, הרי שלמבקש עמדה יתרת ימי מחלה שהסתיימה לפני מועד הפיטורים – 15.12.2021 (ראו נספח ד' לתגובת העירייה, וכן עמ' 16 לתגובה, סעיפים 63-62). כלומר, המבקש לא פוטר בעת היותו שוהה בחופשת מחלה.

49. כך הוא הנכון גם לגבי הטענה הנוספת של המבקש, כי הוא פוטר מהעבודה בשל חשיפת מעשי אלימות נטענים של מנהלת בית הספר "דוד ילין". כפי שמצביעה העירייה, טענה זאת הועלתה על ידי המבקש בשיהוי ניכר, ורק לאחר הזימון לשימוע (ראו בתגובת העירייה – עמ' 6, סעיף 7). בעדותו לפנינו נשאל המבקש, האם "... בשיחות שנערכו איתך בתאריך 27/01 , 25/02 05/03 האם אתה אמרת שהמנהלת (נקטה באלימות)?", והוא ענה שהוא "... לא פעם הודעתי למנהלים שלי". עם זאת, לא הובא כל ביסוס לטענה זאת.

[...]

51. זאת ועוד, העירייה בדקה את הנושא, ומצאה שאין כל בסיס לתלונה בדבר 'שימוש באלימות על ידי המנהלת', כפי שטוען המבקש...

[...]

55. טענת המבקש ביחס לניודו – לצורכי ההליך הזמני, מקובלת עלינו טענת העירייה כי טענות המבקש שבנדון אינן נכונות. זאת, שכן בהתאם לנוהל ניוד עובדים מחודש 5/2018 של האגף הבכיר לניהול ההון האנושי במשרד הפנים, תנאי לניוד עובדים לתפקיד אחר הוא שהעובד סיים את תקופת הניסיון ונקלט בתפקידו הנוכחי כדין. כך עולה גם מהנחיות ניוד עובדים ברשויות המקומיות מיום 10.9.2017. בענייננו, המבקש טרם סיים את תקופת הניסיון לקבלת קביעות, ולכן לא ניתן לניידו".

1. לאור האמור, נדחתה בקשתו של המבקש למתן צו מניעה. כמו כן, מאחר שלא הוגש כתב תביעה בהליך עיקרי, נסגר התיק (סעיף 59 להחלטה). כן נקבע כי "לפנים משורת הדין... לאור מצבו הבריאותי והאישי של המבקש, איננו פוסקים צו להוצאות" (סעיף 60 להחלטה).
2. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

בקשת רשות ערעור

1. המבקש טוען בבקשה שלפני, כי פיטוריו נעשו שלא כדין וכי מעולם לא נטען במכתב השימוע או במכתב הפיטורין דבר לגבי תפקודו; העירייה הפרה את ההסכם עמו, שכן בסיום ששת חודשי העסקתו לא בחנה את המשך העסקתו על פי דין; בניגוד לטענה שתקופת הניסיון לעובד היא 24 שנים, הרי שתקופת הניסיון היא שנה ועל כן אסור היה לעירייה לפטרו; בית הדין האזורי מנע מהמבקש להעיד עדים מטעמו; בית הדין האזורי קיבל החלטה מראש שלא להיעתר לבקשה, ולראייה - שב וחידד בפרוטוקול את העובדה שמדובר בסעד זמני; ההחלטה לא נתמכת בבדל ראיות, כי אם רק על סמך עדויות שבעל פה; הוכח תום לבו ויושרו של המבקש, אך דבר זה לא בא לידי ביטוי בהחלטה; מאזן הנזקים שנעשה שגוי, שכן המדובר ברשות עירונית גדולה מחד ועובד בן 57 שהוכר כנפגע עבודה מאידך; הטענה להעדר תקן אינה נכונה, שכן תקן של אב בית "מפורסם כל העת מתוך צורך תכוף למשרה זו". מלבד זאת, "התקן של המערער היה ונשאר והמשיבה לא הוכיחה ההפך"; שגויה דחיית טענתו שנאלץ לחתום על המסמך מיום 18.3.21 מכורח הנסיבות; הוכח שהמבקש הגיש מועמדויות למכרזים רבים ומועמדותו הוכשלה; שגויה המסקנה שהבקשה הוגשה בשיהוי, אשר נטענה ללא ביסוס; שגוי הנימוק על דחיית הבקשה בשל אי הגשת תביעה עיקרית, שכן המדובר בכשל טכני בלבד; שגויה המסקנה שמערכת היחסים בין המבקש לגורמים בעירייה לא מאפשרת את המשך העסקתו שם, שכן בתפקידו אינו בא עמם במגע יומיומי; הוכח כי עדויותיהם של מר מיכאל שחר ועו"ד מור זילברמן היו מסולפות ומגמתיות.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את הבקשה, ההחלטה וכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

החלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או לאי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה (דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט (7.11.95)). לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל ושמיעת ערעור על החלטתו המפורטת והמנומקת של בית הדין האזורי.

1. ראשית דברים, וכפי שציין בית הדין האזורי בהחלטתו (סעיפים 39 - 41), ככלל, יימנע בית הדין מליתן סעד זמני ללא הגשת תביעה עיקרית. כדברי חברי השופט פוליאק בבר"ע (ארצי) 36369-09-16 נועה נופר - מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ) (13.10.16), פיסקה 20 (הדגשות שלי – ח.א.ג.):

"ככלל, למעט במקרים חריגים, יימנע בית הדין מליתן סעד זמני, אשר נועד להוות כלי עזר ולשרת את ההליך העיקרי, ללא הגשת תביעה עיקרית. סעד זמני יינתן, לפיכך, טרם הגשת תביעה עיקרית רק בנסיבות דוחקות, כגון פיטורים מידיים, ובכפוף לחיוב בהגשת כתב תביעה בתוך פרק זמן נקוב (ראו: תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991). בענייננו, לא היתה כל סיבה מבוררת להימנעות מהגשת התביעה העיקרית בצוותא חדא עם הגשת הבקשה לסעד זמני. מכל מקום, אף אם לא היה מקום לדחות על הסף את הבקשה לסעד זמני עקב אי הגשת תביעה עיקרית (או למצער אי הגשתה עד למועד הדיון), הרי שניתן היה לייחס לאי הגשת התביעה העיקרית משקל נכבד בדחיית הבקשה לסעדים זמניים".

דברים אלו יפים גם לנדון לפני. ביום 21.12.21 הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב תביעה. בו ביום ניתנה החלטה המורה על הארכת המועד עד ליום 4.1.22. על אף שניתנה למבקש הארכת מועד להגשת כתב תביעה, הוא נמנע מלעשות כן, מטעמיו. אין בידי לקבל את הטענה שהמדובר "בכשל טכני" בלבד, שכן סעד זמני ניתן במסגרת הגשת תביעה בהליך עיקרי, ועל כן המדובר בחסר מהותי.

1. זאת ועוד, אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. המבחן להושטת סעד זמני הוא מבחן משולב של סיכוי התובענה ומאזן הנוחות, כשבין שני שיקולים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות". היינו, ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו בהקשר דומה רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים (10.3.09), אליו הפנה בית דין זה בע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשת הגנים של אגודת ישראל (12.9.10)). בנדון כאן, משעה שנקבע (ברמה הלכאורית) שהמבקש הסכים לאמור בהסכם הויתור מיום 18.3.2021, וכי נכון למועד זה אין מכרז בו זכה מחד, ונגמרה תקופת העסקתו בתפקידים הזמניים מאידך – ובקביעות עובדתיות לכאוריות אלו לא מצאתי מקום להתערב – הרי שעם כל הצער וההבנה למצבו של המבקש, אין בידי בית הדין להורות על איוש משרות בניגוד לתקנים ולנהלים.
2. מטעמים אלו, איני מוצאת כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית הדין האזורי, משזו אינה חורגת ממתחם שיקול הדעת המוקנה לו, אף מבלי להידרש ליתר טעמיו.
3. סוף דבר – לאור האמור, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אדר א' תשפ"ב (20 פברואר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.