לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור עובדים – מר משה נחמיה
נציגת ציבור מעסיקים – הגב' לאה בר אילן

החלטה

1. בפני בית הדין בקשת הנתבעת 3, מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת"), לסילוק התביעה כנגדה על הסף.
2. הנתבעת טענה שלמדינת ישראל, ולמשרד החינוך אין יריבות עם התובעים. צירופה לתביעה זו נעשה לדידה כניסיון מלאכותי להכניס גורם בעל "כיס עמוק".
3. תביעת התובעים היא לקבלת זכויות שונות, פיצוי בגין הפרת חובה חקוקה ותשלום שכר על עבודתם בנתבעת 1, בית הספר פרומיס סקול בע"מ (להלן: "בית הספר"), אשר נסגר לאור קשיים כלכליים והליכי חדלות פירעון. הנתבעת טוענת שאין כל יריבות בין המדינה לתובעים שכן לא הועסקו על ידי המדינה, ומעמדה הוא כרגולטור ולא כמעסיק.
4. הנתבעת הסתמכה על פסק דינו של כב' השופט גולדברג מיום 18.12.2020 (סע"ש 3137-04-20) שם לכאורה פסק שלא מתקיימים יחסי עבודה בין התובעת לבין משרד החינוך בתיק דומה.
5. יצוין כי פסק הדין ניתן בנסיבותיו, בהיעדר תגובת התובעת לבקשה לסילוק על הסף ומבלי להתייחס למהות המחלוקת המשפטית ועל כן לא ניתן להתייחס אליו כאבן בוחן למחלוקת המונחת לפנינו.
6. הנתבעת הוסיפה לטעון כי משרד החינוך משמש כמעסיק עובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים, אולם למוסדות שאינם רשמיים משרד החינוך משמש רק כגורם מפקח ורגולטורי.
7. הלכה היא כי מחיקת תביעה על הסף היא צעד קיצוני שמונע מהצדדים לקבל את יומם בבית המשפט, ועל כן יש להיעתר לו במקרים חריגים בלבד. דחיית תובענה עקב עילת חוסר יריבות תהא כתביעה שנדונה לגופה לעניין השתק עילה, ועל כן, היא מונעת מהתובע להגיש תביעה חדשה באותו העניין (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 149 (מהדורה שלישית מעודכנת, 1995)). על כן, בית הדין רואה בבירור המחלוקות לגופן כדרך המלך (ס"ע (אזורי חי') 1554-03-12 פרץ - נתניהו (נבו 12.06.2012)).
8. משכך ובהתחשב בחריגות שבהחלטת סילוק על הסף ע"פ הפסיקה, נבחן האם אכן קיימת עילה די חזקה שמצדיקה דחיה על הסף.

ס' 62 ו-63 לפקודות הנזיקין

1. התובעים טענו כי גם אם אין יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לבין המדינה ומשרד החינוך, עדיין למדינה אחריות מכח העילות של גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה" .התובעים סמכו ידיהם בטענה זו על סעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בטענה שהמדינה אשמה בגרימת הפרת חוזה העבודה שנכרת בין התובעים לבין בית הספר ועל כן תובעים פיצוי ממוני.
2. עוד טענו התובעים שהמדינה הפרה חובה חקוקה כפי שנקבע בסעיף 63 לפקודה, בכך שמשרד החינוך לא פיקח בתפקידו כרגולטור כנדרש בחוק פיקוח על בתי ספר, התשע"ט-1969 על המוסד ועל ההכרה בו; המדינה הפרה חובה חקוקה לדאוג לתנאי שכר החלים במוסדות רשמיים; המדינה הפרה חובה חקוקה לספק חינוך רשמי חינם בגילאי חינוך החובה ; המדינה הפרה חובה חקוקה לממן חינוך חובה במוסד מוכש"ר, ; הפרה חובת תום הלב וההגינות.
3. בית הדין לעבודה קנה הסמכות העניינית לדון בסעיפים אלו מכח ס' 24 (א) (1) בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כך:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;" (הדגש ש.ש.)

1. סעיפים אלו בפקודת הנזיקין קובעים כך:

1. סעיפים אלו מעלים סוגיות שיש מקום לבחינתם במערכת היחסים בין הצדדים להליך. כך טוענים התובעים שמוטלת אשמה על המדינה בהפרת חובות חקוקות שבגינן תובעים פיצוי (ס' 91 לכתב התביעה). מקומן של תביעות אלו להתברר. כך גם זכותם של התובעים לקבל את יומם בבית הדין כחלק מזכות הגישה לערכאות.
2. המדינה לא התייחסה בבקשת הדחיית על הסף לעילות תביעה אלו. די בעילות אלו לדחות את בקשת המדינה לדחיית התביעה על הסף. לבית הדין הסמכות העניינית לדון בסעיפים 62,63 לפקודות הנזיקין כאמור בחוק ומשכך דין הבקשה להידחות.
3. בחודש ינואר 2020 התקבלה הודעה ממשרד החינוך לפיה רישיון המוסד אינו בתוקף ועל כן אסור לו להעסיק מורים או לרשום תלמידים (נספח 4 לכתב התביעה). לטענת התובעים הודעה זו הפתיעה את מורי בית הספר, בעודם מגישים לבגרויות תלמידי תיכון ובהיות הפיקוח הפדגוגי נתנהל כסדרו. דהיינו המדינה פיקחה במידה מסוימת על בית הספר במתן רישיון ובביטולו, וזאת מבלי להיכנס לעומקן או משמעותן של ראיות בשלב זה.
4. על מנת שניתן יהיה לתבוע צד בעילה זו, אין חובה כי יהיה ה"מעסיק". לפיכך, גם אם אין יחסי עובד ומעסיק רשאי התובע לצרף צד ,במקרה זה את המדינה, בעילות אלו (תב"ע (עבודה ארצי) 3-156/נא יעקב סימס - בנימין יוחננוף, כד 199 (1992)).

מוסדות מוכרים שאינם רשמיים - המסגרת הנורמטיבית

1. במדינת ישראל, הילדים ובני הנוער זכאים לחינוך חינם:

"אחריות למתן חינוך חובה חינם (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

7. (א) המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה.

(תיקון מס' 13) תשל"ח-1978

(ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף..."

(חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, סעיף 7)

1. אם כן, על המדינה מוטלת החובה יחד עם הרשויות המקומיות "להקצות משאבים לצורך קיום, ניהול ופיקוח על מערכת החינוך" (בג"ץ 1067/08 עמותת "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך פ"ד סג(2) 398) (להלן: "בג"ץ נוער כהלכה") (דגש ש.ש.).
2. החינוך הציבורי הידוע כ"חינוך הממלכתי" מעניק שירותי חינוך רשמיים מטעם מדינת ישראל. רוב תלמידי היסודי במדינת ישראל למדו במוסדות רשמיים (73.2% בין השנים 2014-2015). ומה לגבי שאר תלמידי ישראל? 21.7% מתלמידי היסודי למדו במוסדות מוכרים שאינם רשמיים באותם השנים. השאר (כ-5%) למדו במוסדות פטורים (אתי וייסבלאי ואסף וינינגר מערכת החינוך בישראל – סוגיות נבחרות בתחום עיסוקה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2015).
3. מוסדות חינוך אלו, המוכרים שאינם רשמיים (להלן: "מוכש"ר") "מבקשים להקנות לתלמידיהם תכני חינוך התואמים את התפיסות הערכיות שבית הספר מבקש לקדם" (בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך, סב(4) 571 (2008)).
4. חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 מסדיר את הדרישות והתנאים בהם צריך המוסד לעמוד, וזאת כדי לקבל הכרה כמוסד מוכש"ר, רישיון שטומן בחובו קבלת תקציבים מהמדינה.
5. בג"ץ קבע בפסיקותיו שסמכות הפיקוח של המדינה על מוסדות מוכש"ר רחבות הן ומלוות באמצעי ענישה בדמות ביטול הרישיון והפחתת התקצוב למוסד ואף ביטולו. יודגש, שהאכיפה והפיקוח נתון לשיקול דעת הרשות וסדר העדיפויות שמבקשת הרשות לקדם (בג"ץ נוער כהלכה).
6. לסיכום ביניים:

הזכות לחינוך מגזרי באמצעות מוסדות מוכש"ר הוכרה כנגזרת פריפריאלית של גרעין הזכות לחינוך. אין המדינה מחויבת להכיר במוסדות אלו, אך רשאית היא לעשות כן, בהתאם לשיקול דעתה ובעמידה בתנאיי החוק. בכך וככל שמשרד החינוך בוחר להכיר במוסד לחינוך מגזרי כמוכש"ר נקשר קשר גורדי בין המדינה למוסד המוכש"ר. קשר זה אין פירושו שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין עובדי המוסד למדינה בהכרח. פירושו שהמדינה חיברה אליה את המוסד המגזרי למערכת החינוך "הפריפריאלית" וככל שכן מערכת היחסים נהפכת להדדית בין המוסד המוכש"ר לבין משרד החינוך במאפיינים שונים, במטרה לשמור על קשר זה כאינטרס דו צדדי.

1. בנסיבות אלו ועל פי העילות בפקודת הנזיקין לעיל, בהקשה לדחייה על הסף נדחית.

יחסי עובד ומעסיק

1. בנוסף לבסיס הנורמטיבי של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ועל הקשר שלהם עם משרד החינוך, טענו התובעים כי מתקיימת תשתית משפטית מספקת להמשך הדיון במחלוקת שבין הצדדים ובהמשך ההליך, בעצם השאלה בדבר קיום יחסי עובד ומעסיק.
2. בבית דין זה נדונו מספר תיקים בעניין יחסי עבודה עם בית הספר אך הם נדחו מחוסר מעש, ולכן אין זו אמירה נורמטיבית (סע"ש (אזורי י-ם) 3137-04-20 אבו סווי - פרומיס סקול בע"מ (נבו 17.08.2022); סע"ש (אזורי י-ם) 38700-04-20 עקארי - פרומיס סקול בע"מ (חל"צ) (נבו 24.01.2021); סע"ש (אזורי י-ם) 45949-06-21 יאסין - פרומיס סקול בע"מ (חל"צ) (לא פורסם)).
3. התובעים טענו שהמדינה נטלה חלק פעיל בנושא העסקתם בבית הספר. כך למשל טענו כי המדינה בצורה ברורה נקטה בהצהרת משרד החינוך לתקשורת (ס' 25 לתגובת הנתבעים לבקשה זו) כאשר נכתב:

"...המשרד החליט לעבוד עם בעלות בית הספר כדי להעביר את הכספים למורים...".

1. זאת ועוד לטענת התובעים, נציגי משרד החינוך נפגשו עם התובעים לא פעם בנושא זכויותיהם וביצעו חקירה כלכלית אודות התנהלות בית הספר. התובעים נפגשו בנוסף עם מספר פקידים שאיתם שוחחו על תלושי השכר. מנגד טענה המדינה כי המעורבות של משרד החינוך באה כעזר למורי בית הספר בלבד, דחתה את תיאור העובדות ובכך דחתה גם את המסכת העובדתית בדבר קיום יחסי עובד ומעסיק.
2. מבלי לנקוט על עמדה ביחס לטענות הצדדים, מדובר במחלוקת עובדתית משמעותית לצורך הכרעה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים, מורי בית הספר, למשרד החינוך. בית הדין הארצי הנכבד דן ברבות השנים במחלוקות שונות בהקשר לשאלה " האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק" (ראו למשל ע"ע (ארצי) 41712-02-12 הרב יגאל קמינצקי - מדינת ישראל - הרשות הארצית לשירותי דת (נבו 19.09.2017); ע"ע (ארצי ) 602/09 מדינת ישראל - משרד החינוך - העמותה לפיתוח אקדמי של מדע ותרבות (נבו 24.01.2012)).
3. בשאלה זו, טענות עובדתיות צריכות להתברר בהליך שיפוטי בו יוכל בית הדין להתרשם מעדי הצדדים והראיות שיוגשו בפניו. דחייה על הסף של התביעה תמנע מבירור מחלוקת עובדתית מהותית זו.
4. הגם שהפסיקה מלמדת בתביעות דומות על סיכויים שאינם גבוהים להכרה ביחסי עובד ומעסיק, וזאת מבלי להתייחס לסיכויי התביעה שבנדון, השאלה האם מתקיימים יחסים שכאלו בין המדינה לתובעים היא שאלה מהותית-משפטית שיש לדון בה בהליך משפטי מלא.
5. עצם השאלה על קיום יחסי עובד ומעסיק צריכה להתברר גם אם סיכויי התביעה קלושים (פסקה 10 בע"ע (עבודה ארצי) 734/06 סמר ג'הג'אה - מועצה מקומית ערערה (נבו 24.06.2008)) ואף אם יוכרע בסופו של הליך שלא התקיימו יחסי עבודה כלל (ע"ע (עבודה ארצי) 624/07 M+W ZANDER ISRAEL LTD - I.R.I.L INVESTMENTS CONSULTING & PROJEC (נבו 15.07.2008)).
6. לפיכך גם בשאלת עצם קיומם של יחסי עובד ומעסיק, אין מקום לדחות התביעה על הסף אלא לברר סוגיה זו לגופה. ברי כי לבית דין זה סמכות לדון בשאלה זו.

תביעתו של מר מנסור מוחמד עקארי

1. הנתבעת טענה כי תביעה בעניין זהה של התובע מר עקארי נדונה וסולקה בפסק דין של מוטב זה ב סע"ש (אזורי י-ם) 38700-04-20 מנסור עקארי - פרומיס סקול בע"מ (חל"צ) (נבו 24.01.2021). בכך לטענתו, יש מעשה בית דין.
2. התובע טען כי אין פירוש ההחלטה דחיית התביעה אלא מחיקתה.
3. לדיוקם של דברים נציין השתלשלות האירועים:
4. ביום 30.04.2020 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים בסע"ש 38700-04-20.
5. בהיעדר תגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף שהגישה המדינה, התביעה נדחתה על הסף ביום 24.01.2021.
6. ביום 08.02.22 נוכח בקשת התובע התביעה נמחקה.
7. כאמור, קבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף נעשתה מחוסר מעש, ומשכך אין בה כדי קביעה נורמטיבית לעניין זה.
8. כידוע דחיית תביעה על הסף היא מעשה בית דין שמונע מהתובע לחזור ולתבוע באותו הנושא (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (נבו 04.06.2007)). מאידך, מחיקת תביעה לא משמשת כמעשה בית דין ועל כן שערי בית הדין פתוחים עבור תובע שנמחקה תביעתו לאותו העניין.
9. בפסק הדין מיום 08.02.22 החלטנו על מחיקת התביעה, ועל כן חרף קביעה מוקדמת של קבלת הבקשה לדחייה על הסף, לא מדובר במעשה בית דין.
10. בפסק הדין מיום 08.02.22 נקבע כי כל תביעה נגד משרד החינוך תחייב את התובע בהוצאות.
11. הנה כי כן, מאחר שבקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף נדחתה ובהתחשב בפסק הדין בתביעה הקודמת שנמחקה שם הוחלט שהתובע יחוייב בהוצאות בתביעה חוזרת נגד הנתבעת, יקוזזו ההוצאות של הצדדים. הצדדים לא יחויבו בהוצאות בשלב זה.

סוף דבר

1. דין בקשת המדינה לדחייה על הסף להידחות.
2. כל צד יישא בהוצאותיו.

חתימת נציגי ציבור מצויה במזכירות

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, (23 נובמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם

.