1. התובע, יליד 25.11.86, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 14.3.21, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.
2. כיוון שמדובר גם בתאונת עבודה, נקבעה נכות ע"פ דין המחייבת גם בהליכים אלה.
3. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור כולל של 20.8% בהתאם לפריטים 43 (3)(ב) ו- 43(4)(ב) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. יודגש כי קביעה ע"פ תקנה 15 איננה מחייבת בהליך לפי חוק הפיצויים.
4. עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, בין היתר גם את השיקולים הבאים:
   מדובר בנכות משמעותית של למעלה מ- 20% בגין קטיעה בשתי אצבעות ;
   התובע צירף מכתב לפיו צפוי היה לקבל שכר בשיעור של 8,500 ₪ ;
   הנתבעת צרפה דו"ח רצף תעסוקתי, ממנו עולה כי הנתבע לא עבד באופן סדיר: שכרו הממוצע במירב השנים האחרונות עמד על 3,000 – 4,000 ₪, לעיתים רק בחודשים ספורים בשנה, כאשר בשנת 2019 למשל, כלל לא עבד. בנסיבות אלה נטען כי קשה לשער שאלמלא התאונה היה התובע עובד באופן מלא וסדיר בשכר גבוה משמעותית משכרו במשך שנים לפני התאונה.
5. נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:
   1. בגין נזק שאיננו נזק ממון – 38,000 ₪.
   2. בגין הפסדי שכר לעבר – 88,000 ₪.
   3. בגין הפסדי שכר לעתיד לרבות הפרשות סוצ' – 387,000 ₪.
   4. בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 24,000 ₪.
6. בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 537,000 ₪.
7. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי העומדים לפי חוו"ד אקטוארית שצורפה לתחשיב הנזק של הנתבעת על סך של 370,000 ₪.
8. הסכום המוצע לפשרה עומד אפוא על סך של 167,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.
9. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק בסיס למשא ומתן בין הצדדים.
10. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 30.11.22 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
11. לעיוני ביום 1.12.22.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ג, 28 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.