עניינה של החלטה זו הוא בשאלה האם המבקש ביצע הריסה עצמית בהתאם להחלטה מיום 28.2.22, או התאים את הבנייה להיתר הקיים.

הרקע להגשת הבקשה

1. ביום 3.2.22 נחתם ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק", או "חוק התכנון והבניה"). הצו ניתן כנגד עבודה אסורה שתוארה בצו כבניית חנות/משרד שנבנתה החל מחודש 12/21 ועד היום בשטח של 35 מ"ר ברחוב אל סאלחין 2, באב א-זהרה בירושלים, נ.צ. 222060/632462.
2. המבקש הגיש בקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי, בה טען, בין היתר, כי מדובר במבנה שברובו הוקם על-פי היתר בנייה. קירות המבנה מצויים במסגרת היתר שניתן לקניון, והם קיימים שנים רבות. נטען, כי הבנייה היחידה שאינה חוקית היא גג המבנה. גג זה פטור מהיתר בנייה לפי תקנות הפטור, שכן מדובר במצללה הפטורה מהיתר בנייה לפי סעיפים 11 ו-12 לתקנות הפטור.
3. ביום 28.2.22 נערך דיון בבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי תימחק, וכי ביצועו של הצו יעוכב עד ליום 2.6.22 על מנת לאפשר למבקש הסרת העבודות האסורות שבוצעו. כן צוין בהסכמה זו, כי קירות הבטון שהיו קיימים לפי היתר הבנייה אינם חלק מצו ההריסה המינהלי, וכי אין באמור למנוע מן המבקש ביצוע עבודות מותרות בהתאם לחוק או לתקנות הפטור. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.
4. ביום 1.6.22 הגיש המבקש הודעה כי ביצע הריסה עצמית בהתאם להחלטה, כי החזיר מצב לקדמותו וכי הבנייה תואמת את היתר הבנייה.
5. בתגובת המשיב מיום 14.6.22 נטען, כי העבודות האסורות לא הוסרו. תגובה זו נתמכה בתמונות שצולמו ביום 12.6.22, המעידות כי העבודה האסורה לא נהרסה.
6. ביום 21.6.22 הגיש המבקש הודעה כי הוא חוזר בו מבקשתו הקודמת, שכן בהתאם לבדיקה נוספת שערך עולה כי הבנייה אינה תואמת היתר. כן הגיש המבקש הודעה מוסכמת על הסדר דיוני.
7. בהתאם להודעה המוסכמת, על המבקש לבצע את העבודות הנדרשות לשם מילוי צו ההריסה בתוך 7 ימים. צוין, כי מדובר בהנמכת הגג והריסת הקירות מבנייה קלה. עוד נקבע, כי לאחר ביצוע העבודות יגיש המבקש תצהיר ותמונות המעידות על ביצוע האמור. כן הוסכם כי יינתן צו אישור שימוש האוסר על המבקש לעשות שימוש במקום אלא למטרת חדר אשפה. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ביום 26.6.22.
8. ביום 28.6.22 הגיש המבקש הודעה על ביצוע הריסה בהתאם להסדר בצירוף תמונות.
9. בתגובת המשיב מיום 29.6.22 נטען, כי לא רק שהבינוי לא נהרס, אלא שהמבקש הגדיל לעשות וציפה את קירות הפנלית באבן. תגובה זו נתמכה בתמונות שצולמו ביום 29.6.22.
10. ביום 1.7.22 הגיש המבקש הודעה בה טען כי בשל חוסר הבנה לא הרס את מלוא הבנייה, וביקש ארכה לביצוע ההריסה עד ליום 5.7.22. ביום 17.7.22 הודיע המבקש כי השלים את ההריסה.
11. ביום 21.7.22 הוגשה תגובת המשיב בה נטען כי מביקורים שנערכו במקום ביום 6.7.22 ו-10.7.22 עולה כי ההריסה לא הושלמה, וכי לא בוצעה הריסה של התוספת מושא הצו.
12. לאור עמדת המשיב, ביקש המבקש לקבוע דיון בשאלה האם ביצע את ההריסה בהתאם להחלטות שניתנו בתיק, והאם הבינוי תואם היתר. בהתאם לכך, התקיים דיון ביום 26.7.22.

טענות המבקש

1. המבקש טוען כי ביצע הריסה עצמית וכי התאים את הבנייה להיתר הקיים, הן בהתאם להסכמה מיום 28.2.22 והן בהתאם להסכמה הדיונית שקיבלה תוקף של החלטה ביום 26.6.22. לדבריו, הרס את כל הקירות מחומר קל אותם בנה, הנמיך את הגג, וכיום המבנה הוא בהתאם להיתר הבנייה.

טענות המשיב

1. המשיב טוען כי המבקש לא ביצע הריסה עצמית מלאה של הבנייה האסורה. המשיב תמך טענתו בתצהירו של מר ירון אליאס, מנהל הריסת מבנים במחלקת הפיקוח בעירית ירושלים. בתצהיר זה נטען, כי בביקורים שערך במקום ביום 6.7.22 וביום 10.7.22 נמצא כי לא בוצעה הריסה מלאה של התוספת שנבנתה וכן בנו גג חדש מעל התוספת . עוד צוין בתצהיר, כי יש להרוס את כל הקירות שנבנו מעל הקיר הקיים שגובהו 2 מטר בלבד, וכן את הגג שנבנה מעל הקירות.
2. אשר להסכמה הדיונית מיום 26.6.22 טען המשיב, כי משלא ביצע המבקש הריסה מלאה בתוך 7 ימים, ההסכמה אינה בתוקף.

דיון והכרעה

1. בדיון מיום 26.7.22 העידו המבקש, המהנדס מטעם המבקש - מר איאד אבו גוש, ומר ירון אליאס, מנהל הריסת מבנים במחלקת הפיקוח בעירית ירושלים.
2. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי המבקש לא מילא אחר ההסכמות הדיוניות שקיבלו תוקף של החלטה ביום 28.2.22 או ביום 26.6.22, וכי לא הרס את הבנייה מושא צו ההריסה המינהלי במלואה.
3. כאמור, בהתאם להסכמה מיום 28.2.22 היה על המבקש להסיר את העבודות האסורות שבוצעו. עוד נקבע בהסכמה ז,ו כי קירות הבטון שהיו קיימים על-פי היתר הבנייה אינם חלק מצו ההריסה המינהלי , וכי המבקש רשאי לבצע עבודות מותרות לפי החוק או לפי תקנות הפטור.
4. ואולם, מעדות המהנדס מטעם המבקש, מעדותו של מר ירון אליאס ומתמונות המבנה, עולה מסקנה חד משמעית, כי העבודה האסורה לא הוסרה, וכי הבנייה כיום אינה תואמת את היתר הבנייה.
5. המהנדס אבו גוש העיד כי בהתאם להיתר הבנייה מדובר במבנה שייעודו דחסנית (חדר אשפה), כי גובה הקירות הוא שני מטרים וגובה התקרה הוא 4 מטרים, וכי התקרה מותקנת על פרופילים של פלדה.
6. המהנדס אישר בעדותו כי 4 שורות האבן העליונות של הקירות, אשר ניתן לראות בתמונות מיום 6.7.22 ו-10.7.22 שצורפו לתגובת המשיב מיום 21.7.22, הן בנייה חדשה וכי ניתן לזהותם על ידי צבע האבן. עוד ציין בעדותו, כי על-פי התכנית אמורים להיות עמודי פלדה במקום 4 שורות הבטון הללו שהוספו על הקירות הישנים.
7. כן הוסיף המהנדס בעדותו, כי אינו יכול להעיד מה גובה הקירות הקיימים היום והאם גובהם הוא 2 מטרים על-פי ההיתר או יותר, שכן לא ביצע מדידה.
8. המסקנה העולה בבירור מעדות המהנדס אבו גוש היא שהחלק העליון של הקירות לא נבנה בשלב בו הוקם חדר האשפה על-פי ההיתר, וגם הגג הקיים אינו תואם את ההיתר, שכן בהתאם להיתר צריכים להיות מותקנים פרופילים של פלדה ועליהם גג מחומר קל.
9. מר ירון אליאס אף הוא העיד כי בהתאם להיתר הקיים, שתוקפו פג, גובה הקירות הוא 2 מטר וכי 4 שורות הבטון העליונות שנבנו הם לא בהתאם להיתר הבנייה, אלא מדובר בתוספת בנייה מחומר קל אותה ציפה המבקש באבן.
10. מעיון בתמונות שצורפו לתגובת המשיבה מיום 21.7.22 ניתן לראות כי החלק העליון של הקירות אשר סומן במלבן שחור (4 שורות הבטון העליונות של הקירות) הוא חלק שנוסף בשלב מאוחר יותר, שכן צבע הלבנים שונה, וכך גם אישר המהנדס אבו גוש בעדותו. ניתן לראות בבירור בתמונות כי מעל קירות הבטון הישנים שהיו קיימים, יש תוספת שבמסגרתה הוגבהו קירות הבטון כאשר ניתן לראות בבירור את ההפרדה בין הקירות הישנים שהיו קיימים לבין החלק שנבנה מעליהם באמצעות פס המפריד בין שני החלקים. מכאן, שמעל הקירות שנבנו בהתאם להיתר הבנייה, ישנו חלק שנבנה בשלב מאוחר, שלא בהתאם להיתר הבנייה.
11. עוד עולה מהשוואה בין התמונה מיום 6.7.22 לזו מיום 10.7.22, כי המבקש לא רק שלא הרס את החלק העליון של הקירות ואת הגג שלא נבנה בהתאם להיתר, אלא הגדיל לעשות והגביה את הגג של המבנה.
12. המסקנה היא אם כן, כי המבקש לא פעל להסרת העבודה האסורה בהתאם להחלטה מיום 28.2.22, לא הסיר את החלק העליון של קירות הבטון ואף לא את הגג שאינו תואם את היתר הבנייה.
13. אשר לטענת המבקש, כי בהתאם להחלטה מיום 28.2.22 הותר לו לבצע עבודות מותרות בהתאם לחוק או לתקנות הפטור, וכי בהתאם להיתר הבנייה מותר לבנות גג, הרי שראשית אציין, כי היתר הבנייה לא ניתן למבקש כי אם לבעל המקרקעין, ומכל מקום, מדובר בהיתר ישן שתוקפו פג ועל כן המבקש אינו רשאי לבצע עבודות בנייה מכוחו.
14. בהקשר זה אוסיף, כי מתצלום האוויר מיום 5.11.21, אשר צורף כנספח ג' לתגובת המשיב לבקשה לביטולו של צו ההריסה המינהלי (תגובה מיום 23.2.22) עולה, כי במועד זה לא היה גג למבנה. כך שגם אם ניתן היה לבנות גג בהתאם להיתר הבנייה, הרי משזה לא נבנה, המבקש שאינו בעל ההיתר אינו רשאי להקים גג למבנה בהתאם להיתר שתוקפו פג מזמן.
15. מכל מקום, כפי שציינתי לעיל, הרי הגג שבנה המבקש לא נבנה בהתאם להיתר הבנייה.
16. אשר להסכמה הדיונית שקיבלה תוקף ביום 26.6.22, הרי שבהתאם להסכמה זו הותר למבקש להרוס את הקירות מבנייה קלה ולהנמיך את הגג בתוך 7 ימים. ואולם, גם בהסכמה זו לא עמד המבקש שכן לא הרס את החלק העליון של הקירות ואף לא הנמיך את הגג כפי שעולה בבירור מן התמונה שצולמה על ידי מר אליאס ביום 10.7.22. המבקש לא רק שלא הנמיך את הגג אלא אף הגביה אותו.
17. לאור האמור, ומשהמבקש לא ביצע הריסה מלאה של העבודה האסורה, רשאי המשיב להשלים את ההריסה ולהרוס את החלק העליון של קירות הבטון, הגג והחלק העליון של השער כפי שסומנו במלבן בתמונה מיום 10.7.22.
18. אשר לטענת המבקש, כי השער אינו חלק מצו ההריסה, הרי שדינה להידחות, שכן צו ההריסה ניתן כנגד עבודה אסורה שתוארה בצו כבניית חנות/משרד שנבנתה החל מחודש 12/21 ועד היום בשטח של 35 מ"ר, והיא כוללת גם את שער החנות. המבקש לא טען ולא הוכיח כי השער נבנה על-פי היתר הבנייה.
19. סיכומו של דבר: המשיב רשאי להשלים את הריסה בהתאם לצו ההריסה המינהלי.
20. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום של 5,000 ₪. הסכום שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט יועבר לידי המשיב לתשלום ההוצאות.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.