1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.2.2022 בכפר סבא. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 10,376 ₪, בגין עלות תיקונים (9,626 ₪) ואבדן זמן (750 ₪).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. בהקשר זה, אין חולק כי רכב הנתבעות הוסע אחורנית ממקום חניה פרטי אל עבר המדרכה וכלפי הכביש, עליו נסע או עמד רכב התובע.

3. התובע מספר כי עמד על המדרכה הנגדית, לשם היתה אמורה להגיע אשתו ברכבו, כדי לאסוף אותו. היא נעמדה מעבר לכביש, בצד ממנו יצא רכב הנתבעות, כשהיא חוסמת חלקית את היציאה מהחניה. התובע ניסה לסמן לה שתתקדם, אך עוד קודם שהצליחה להבין אותו, פגע בו רכב הנתבעות. באשר לנזק הוא מספר, כי מדובר בהצעת מחיר שהתקבלה, וכי הרכב טרם נבדק על ידי שמאי.

4. אשת התובע, שנהגה ברכבה, מאשרת את עיקרי הגירסה. עם זאת, לפי גרסתה חלפו שניות בודדות בין הרגע בו נעמדה ליד המדרכה, ועד לרגע בו פגע בה רכב הנתבעות.

5. התובע הכחישו את גרסת הנתבעת, שתובא מייד, לפיה נסעה אשתו אחורנית אל נקודת הפגיעה, ולאחר מכן, אולי מחמת הבהלה, נסעה קדימה כברת דרך (עד שנדמה היה לנתבעת שהיא בורחת), וחזרה לאחר ביצוע פניית פרסה, ונעמדה בכיוון ההפוך לשם החלפת הפרטים. כשהוצגה להם תמונה המראה את העמידה בכיוון ההפוך, אישרו כי הסתובבו, אולם לדבריהם הדבר היה לאחר החלפת הפרטים.

6. הנתבעת טוענת שרכבה מצויד בכל האבזור הנחוץ לשם בחינת הסביבה מאחוריה בעת נסיעה אחורנית, ועל כן ברי לה שרכב התובע לא היה שם, בטווח פגיעה, אלא הגיע בנסיעה כלפיה, מן הסתם אף הוא בנסיעה אחורנית. היא מאשרת כי לא ראתה אותו זז. גם בעלה העיד, אולם לא שפך אור משמעותי על המחלוקת.

7. לא שוכנעתי מגרסת התובע ואשתו, ולא מצאתיה מהימנה מספיק, כדי להשתית עליה, לבדה ממצאים (מעבר לאלה שאינם במחלוקת. התמונה, שהפריכה חלק מדבריהם, לענין אופן עמידת רכבם זמן קצר לאחר התאונה, מטילה צל כבד על מהימנות גרסתם כולה. גם מדקויות הגרסה עצמה משתמע, כי רכב התובע אכן היה בתנועה, אם אחורנית (אולי בשל אי הבנה של הנהגת את סימוני התובע) ואם קדימה (בשל כך שבדיוק הגיעה, תוך חסימת נתיב נסיעת רכב הנתבעות.

8. מאידך גיסא, אין ספק שביציאתה אחורנית לא נקטה הנתבעת די אמצעי זהירות. יכול ומדובר בתלות אופיינית באבזור הבטיחות, שמקהה בעיני נהגים רבים את החשיבות באמצעים המסורתיים לנסיעה בטוחה אחורנית (מבט אחורנית, סקירת כל שדה הראיה, וכיו"ב), אולם אחרת קשה לראות כיצד לא ראתה את רכב התובע, בין אם זה נסע מעט אחורנית ובין אם לאו. היותו בסמיכות מקום אמורה היתה להיות גלויה לעין בוחנת.

9. אני קובע, אפוא, כי הנתבעת נסעה אחורנית שלא בזהירות, אולם באופן תנועתה-שלה, תרמה גם נהגת התובע להתרחשות התאונה, ועל כן אני קובע שיש לזקוף לחובתה אשם תורם בשיעור 40%.

10. באשר לנזק, אין פסול עקרוני בהצטיידות בהוכחה אחרת לשיעורו, שאינה הערכת שמאי. שירותיו של שמאי עולים כסף, וכאשר מדובר בנזק שאינו כבד, ישנה הצדקה מסוימת לניסיון לצמצם עלויות. הצעת המחיר אינה מורכבת, ובידי הנתבעות היתה האפשרות לבחון בעצמן את הנזק, אם הן חלוקות על ההצעה.

11. בנסיבות אלה, אני מקבל את הערכת הנזק שצורפה. עם זאת, אני דוחה את רכיב הנזקים הכלליים, שלא הוכח.

12. בנסיבות אלה, על הנתבעות לשאת ב-60% מנזק בסך 9,626 ₪, דהיינו: סך 5,776 ₪. על סכום זה יש להוסיף את הוצאות ההליך בסך של 400 ₪. סה"כ תשלמנה נתבעות לתובע, אפוא, סך של 6,176 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ג, 18 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.