01 יולי 2022

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא

החלטה

לפני בקשות התובע לפטור מתשלום אגרה. הנתבעת לא הגישה תגובה לבקשה. להלן החלטתי.

הבקשה לפטור מאגרה

1. לטענת התובע אין ביכלתו לעמוד בתשלום האגרה עקב מצבו הכלכלי מהטעמים הבאים:
2. התובע עוסק בשמירה למחייתו. שכרו החודשי עומד ע"ס 5,000 ₪. מתוך הסך הנ"ל משלם התובע 1,500 ₪ שכ"ד ו-500 ₪ עבור חשמל ומים. לפיכך, נותר לו סך 3,000 ₪ לכיסוי הוצאות לימוד במכללה ולצורך כלכלה.
3. נפתחו כנגד התובע 3 תיקי הוצאה לפועל (עפ"י נספחים שצורפו, סכומם המצטבר (08/2021) עומד ע"ס כ48,000 ₪).
4. לתובע חובות נוספים בסך 43,000 ₪.
5. לתובע אין חסכונות ואין ע"ש רכוש או מטלטלין.
6. סכום התביעה כ-125,000 ₪, מתוכם 100,000 ₪ בגין פדיון ימי מחלה ופגיעה (הדבקה בקורונה). יתרת רכיבי התביעה: פדיון דמי מחלה שנתית (2) (6,000 ₪), פ"פ (3400), הודעה מוקדמת (6,000 ₪), פיטורין שלא כדין (10,000 ש"ח).

דיון והכרעה

1. מעיון בבקשה ובצרופותיה הגעתי למסקנה שיש לדחותה.
2. תקנה 12 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן: "התקנות"). הסעיף קובע:

"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה"

1. בהתאם לסעיף 12 (ב) לתקנות הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנות, והיותו של ההליך מגלה עילה. התנאים הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור. בנוסף, נקבע בפסיקה כי בקביעה אם המצב הכלכלי מצדיק מתן פטור מאגרה יש לשקול גם את סכום האגרה (בש"א (ארצי) 675/09 אברהם פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' – עו"ד (14.2.10)).
2. שעור האגרה בנדון דנן עומד על 1,340 ₪
3. על המבקש פטור מאגרה לפרוש תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי, הנתמכת באסמכתאות, ככל שניתן, ר' בעניין זה ע"א 6517/00 מרדכי בניטה נ' עמותת שערי ציון - דיור לקהל החרדי (9.11.00).
4. עיון בבקשה מעלה שהתובע לא עמד בחובותיו על פי התקנות.
5. שלא על פי הוראת התקנות, לא הוגשה בקשה לפטור לאגרה כנדרש ובכלל זה לא פורטו: התפקיד בו מועסק התובע, המשכורת הממוצעת ל-6 חודשי עבודתו האחרונים בצירוף תלושי שכר ל-6 חודשי עבודה ואף לא דפי חשבון בנק מלאים.
6. התובע אמנם צירף תדפיס חשבון עו"ש אך תדפיס זה מתייחס ל3 חודשים בלבד ואף דף יתרות בחשבון הומצא לשנת 2020 ולא למועד הסמוך להגשת התביעה. להוכחת גובה השתכרותו נכון למועד הגשת התביעה צירף התובע תלוש שכר אחד, לחודש יולי 21 (חצי שנה קודם להגשת התביעה) לפיו הכנסתו לחודש זה 2.724 ₪, בניגוד לטענתו להשתכרות 5,000 ₪. (ועל כן מוקשית הטענה ביחס למקורות הכנסתו נוכח הוצאותיו אותן מציין, שאף הן כשלעצמן בלתי סבירות שכן אין הן מבהירות מקורות קיום בסיסיים (אוכל וכיו"ב) ועל כן אינן מהימנות).
7. נוסיף שגם לאחר עיון בגובה חובותיו של התובע ברשות האכיפה והגבייה (פחות מ-50,000 ₪) וביתרת חובותיו (בפפר ובהתאם ליתרת חובות לסוף 2020) לא זו התרשמנו שמדובר במצב כלכלי שדי בו כדי להצדיק אי תשלום אגרה.
8. די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה ואין צורך לדון בעילת התביעה. עם זאת אוסיף כי עיקר התביעה נוגע להדבקה מקורונה ע"י עובד אחר. עיקר עילת התביעה מגלה קושי של ממש שכן על פי הנטען עובד אחר השתעל בפניו של התובע ועל כן (ככל שניתן להבין) חלה. גם אם אכן כך ארע (ואין כל מסמך התומך ולו בעצם המחלה), אחריותו של המעסיק בענין זה כלל אינה ברורה. זאת גם אם התובע, לאחר מעשה ההשתעלות הנטען, התלונן על אותו עובד אחר. גם הטענה לזכאות לדמי מחלה בעת שהה בחל"ת מוקשית ביותר.
9. לאור האמור הבקשה נדחית. התובע ישלם את האגרה בסך 1,340 ש"ח .

על מנת להקל על התובע, יוכל לשלמה עד ה30.7.22 .

לא יוסדר תשלום האגרה במלואו ובמועד, תמחק התביעה ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ב' תמוז תשפ"ב, (01 יולי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.