המערערות, חברת קדרון ושות' רואי חשבון וחברת מ. קדרון בע"מ (להלן – המערערות), הגישו ערעור על הכרעתה של בעלת התפקיד, עו"ד שירי ולטמן (להלן – בעלת התפקיד) בתביעות החוב שהוגשו על ידן במסגרת הליך הפירוק של חברת "שער הגבינות – שיווק מזון בע"מ" (להלן – החברה) בסך כולל של כ-1.17 מיליון ₪.

בעלת התפקיד דחתה את תביעות החוב הנ"ל.

הרקע העובדתי הנדרש:

1. ביום 17.2.19 ניתן צו פירוק נגד החברה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי גב' עירית קדרון, אשתו של בעל המניות בחברות המערערות – מר יובל קדרון. עו"ד מיכה צמיר, בא כוחה של גב' קדרון, מונה למפרק החברה (להלן – המפרק).

2. בשל ניגוד העניינים בו היה נתון המפרק, היה צורך למנות בעל תפקיד ניטראלי לבדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד החברה, אשר רובן המכריע הוגשו על ידי גב' קדרון והחברות המערערות שבשליטת בעלה , מר קדרון. לפיכך, מונתה עו"ד שירי ולטמן כבעלת התפקיד לבדיקת תביעות החוב של החברה.

3. תביעות החוב דנן – תביעה מספר 5 של חברת קדרון ושות' רואי חשבון על סך של 761,667 ₪, ותביעת חוב מספר 7 של חברת מ. קדרון בע"מ על סך 409,819 ₪ - הוגשו לבעלת התפקיד ונטען בהן כי החוב נוצר בגין "מימון". לכל אחת מתביעות החוב האמורות, צורפה כרטסת, אשר נחזית להיות כרטסת הנהלת חשבונות (נספחים 2 ו-3 להודעת הערעור).

4. ביום 29.10.21 שלחה בעלת התפקיד מכתב אל ב"כ המערערות במסגרתו ציינה, בין היתר, כי לא ברור כלל מטעם מי הופקה כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתביעות החוב, וכי צורפה גם כרטסת הנהלת חשבונות של החברה שבפירוק שכוללת מלל לא ברור בכתב יד. המערערות נדרשו על ידי בעלת התפקיד להבהיר את מהות החובות, את זיקתם לחברה שבפירוק ואת מקור החוב. כמו כן, התבקשו המערערות להבהיר האם סכומים אלו נדרשו במסגרת הליך הבוררות שהתקיים בין גב' קדרון, שהיתה בעלת המניות בחברה, לבין בעל המניות הנוסף בחברה, מר עמוס אופיר (להלן – הבוררות), וכן התבקשו לצרף אסמכתאות ותצהיר (המכתב צורף כנספח ג' לתשובת בעלת התפקיד).

5. ביום 30.12.21 נשלח מכתב תשובה על ידי ב"כ המערערות, אולם תשובתו התייחסה לתביעת חוב אחרת, תביעה מס' 6, שהוגשה על ידי גב' קדרון, אשר אף לגביה ביקשה בעלת התפקיד הבהרה. מכתב התשובה לא כלל כל התייחסות או תשובה לשאלות בעלת התפקיד ביחס לתביעות החוב מושא הערעור דנן.

6. בנסיבות האמורות, ובהעדר תשובה נדרשת על ידי המערערות, דחתה בעלת התפקיד את תביעות החוב דנן (נספח ז' לתשובת בעלת התפקיד). מכאן הערעור.

תמצית טענות המערערות בערעור:

7. תביעות החוב הוגשו בליווית הוכחה כדבעי והן נסמכות על כרטסת הנהלת החשבונות. הפסיקה הכירה בכרטסת הנהלת חשבונות כמקור ראייתי להוכחת חיובים, והכירה במפורש בתוקפם של רישומים בכרטסת הנהלת חשבונות כראייה תקפה להוכחת תוכן ועצם קיומו של חוב. בהתאם נפסק, כי הנטל להראות כי הרישומים אינם מדויקים או שלא ניתן לסמוך עליהם מוטל על כתפי הצד שכנגד.

8. כרטסת הנהלת החשבונות משקפת יתרות חוב משמעותיות למערערות. הכרטסות מציגות יתרות חובה וזכות בספריהן ומבוססות על תנועות כספיות שהחלו למן שנת 2002 ועד לשנת 2014, עת נגנבה, על פי הנטען, פעילות החברה על-ידי משפחת אופיר. אין חובה על תובע להוכיח כל שורה המופיעה בכרטסת הנהלת החשבונות והוא רשאי להסתמך על רישומי הכרטסת.

9. החברה החייבת מודה בקיומו של חוב כלפי המערערות, כפי שעולה ממאזן הבוחן הלא מבוקר לשנת 2014 (נספח 4 להודעת הערעור). ניתן היה לצפות מבעלת התפקיד לפנות לחברה ולקבל את תגובתה, ובכך לאתר את כלל הנתונים הנדרשים. דחיית תביעות החוב על ידי בעלת התפקיד אינה יכולה לעמוד ועל בית המשפט לאשר את תביעות חוב או למצער להורות לבעלת התפקיד לבחון אותן מחדש על סמך הכרטסות תוך קבלת עמדת החברה החייבת לחובות הנטענים.

תמצית עמדת בעלת התפקיד:

10. נטל ההוכחה בתביעות חוב המוגשות לבעל התפקיד מוטל על מגיש תביעת החוב. בעל התפקיד אינו מחויב לנסות לסייע לנושה לעמוד בנטל ההוכחה ולהנחות אותו ביחס להמצאת מסמכים ודי אם יסתפק במסמכים שהומצאו לו ועל יסודו ידחה את תביעת החוב מהטעם שאין לו ראיות מספקות.

11. במקרה דנן לא ניתן להבין מהכרטסות שצורפו לתביעות החוב דבר, ובפרט לא ניתן להבין מדוע החברה שבפירוק חבה כספים לבעלה של בעלת המניות או לחברות קשורות. ניתנה למערערות הזדמנות להוכיח את תביעתם כדבעי ולצרף טיעון סדור בליווית תצהיר – אך הן בחרו שלא לעשות כן ולפיכך לא ניתן היה לקבל את תביעותיהן.

ניתן היה לצפות כי לאחר שנוכחו לדעת כי תביעותיהן נדחו בשל אי הוכחת החוב – כי המערערות יביאו ראיות להוכחת תביעותיהן במסגרת הערעור – אך הן כלל לא הביאו כל נימוק או הבהרה בערעור באשר למקור החוב, מהותו, מה הכוונה לחוב בגין "מימון" ואסמכתאות לו - ועומדות הן על טענתן כי די בכרטסות.

12. יודגש, כי המערערות אינן בגדר נושה "רגיל", אלא עסקינן בנושים קרובים – בעלה של בעלת המניות לשעבר בחברה שבפירוק, אשר שימש כרו"ח של החברה והיה מעורב בפעילותה העסקית, והן חברות שבבעלות משפחת קדרון.

12. יובהר, מפסק הבוררות עולה כי מערכת היחסים העסקית שבין גב' קדרון ומר עמוס אופיר, מי שהיו בעלי המניות בחברה שבפירוק - לא נוהלה רק במסגרת החברה שבפירוק אלא גם באמצעות חברות נוספות, כאשר תחילתה של הפעילות המשותפת בין בעלי המניות האמורים התבצעה במסגרת חברת מ. קדרון בע"מ, טרם הקמת החברה. מכאן, שרב הנסתר על הגלוי, ואין באפשרות בעלת התפקיד להסתמך בעלמא על הכרטסות, ללא הבנת מהות החובות וללא הוכחתם בפועל.

13. המערערות לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם להבהיר את תביעתם, לא לאחר שליחת המכתב מאת בעלת התפקיד ולא במסגרת הערעור כאן. אין די בנסיבות המתוארות בהגשת הכרטסות בלבד, בלא הסבר לאותו חוב בגין "מימון", מהי העסקה שבבסיס החיוב, הסכם מימון או כל אסמכתא אחרת. ממילא, על פי הדין אין זה מתפקידה של בעלת המניות לנחש מהו מקור החוב.

14. בלא הסברים או אסמכתאות כאמור, ובהיעדר הוכחה אחרת, הרי שהנתונים הקיימים בפני בעלת התפקיד מצביעים על כך כי מדובר בלא יותר מאשר העברת כספים לחברה שבפירוק על ידי בעלת המניות (גב' קדרון) ובעלה (ישירות או אמצעות חברות שבשליטתן) לצורך מימון הפעילות השוטפת של החברה. היעדר הבהרות מצד המערערות מטיל צד כבד של ספק בדבר עצם קיומו של חוב.

הדיון בערעור:

15. דיון בערעור התקיים ביום 1.5.22, במסגרתו חזרו המערערות על טענותיהן ועמדו בתוקף כי די בכרטסת לצורך קבלת תביעות החוב שלהן.

בעלת התפקיד חזרה על טענותיה והוסיפה כי אינה משמת כחותמת גומי על תביעות חוב "סודיות" שלא ניתן להבין מה מהותן, ולא היתה מקיימת את תפקידה כראוי אילו היתה מאשרת את התביעות בנסיבות שפורטו.

באת כוח הכונ"ר הצטרפה לעמדת בעלת התפקיד והוסיפה כי אין זה מתפקידה של בעלת התפקיד לתור אחר מסמכים וראיות מצדדים אחרים, כאשר הצד המעוניין –קרי: מגיש תביעת החוב אינו פועל להמצאת מסמכים נדרשים למרות פניות אליו ומתן הזדמנות לעשות כן.

דיון והכרעה:

16. בעל תפקיד הממונה על בדיקת תביעות חוב ממלא תפקיד מעין-שיפוטי ומשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. בתפקידו זה, נדרש בעל התפקיד לבחון את טענות הנושים ולהכריע בדבר מהימנות תביעות החוב שהוגשו לו. סמכות זו מביאה עמה גם אחריות משמעותית, שכן על בעל התפקיד לבחון ולאשר תביעות חוב, תוך שעומדת לנגד עיניו החשיבות בשמירה על אינטרס הנושים באי-הגדלת קופת הנשייה שלא לצורך, על-ידי אישור תביעות חוב בלתי מבוססות.

כפועל יוצא מכך, על בעל התפקיד מוטלת חובה לבחון את העובדות העומדות בבסיס החוב לאשורן, והוא רשאי לדרוש הצגת מסמכים וראיות נוספות לצורך הכרעתו.

יובהר – סמכותו של בעל התפקיד לדרוש הצגת ראיות נוספות היא סמכות שבשיקול דעת, ואין לנושה זכות קנויה להשלמת מסמכים בשלב מאוחר יותר.

ראו: ע"א 5411/07 אהוד אלוש נ' עז' המנוח מתתיהו לוי ז"ל בפשיטת רגל ( הנאמן עו"ד ציזיק) (31.12.2009), בפסקה 9; פר"ק (מחוזי י-ם) 7091-10 יהודה אליהו האפמן נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק (20.5.2012), בפסקה 12; ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (27.12.2010); בש"א (מחוזי י-ם) 5317/08 אלקנה בן ציון נ' פנינה פתחי (20.05.2009), בפסקה 5.

17. נוכח תפקידו המעין-שיפוטי של בעל התפקיד, הרי שהתערבות בית המשפט בהחלטתו תהיה מצומצמת, ותיוחד למקרים של חוסר סבירות קיצוני או טעות מהותית. הרציונאל לכך הוא, כי יש לאפשר מתחם שיקול דעת רחב לבעל התפקיד, אשר לו המומחיות המקצועית, במטרה לשמור על יעילות ההליכים המתנהלים בפניו [פר"ק (מחוזי נצ') 11431-09-18 אמ. בי. אס. נהיגה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (8.2.2019), בעמוד 9].

18. כלל הוא בהליכי חדלות פירעון, כי שומה על נושה המגיש תביעת חוב, להגישה באופן מפורט ומסודר, בהתאם למועדים הקבועים בדין. נטל ההוכחה רובץ תמיד על מגיש תביעת החוב, לפי מאזן ההסתברות האזרחי, ועליו להמציא לבעל התפקיד את מלוא המסמכים התומכים בתביעתו. אין בעל התפקיד משמש כיועץ או כמזכיר עבור הנושה, ואינו מסייע לו לבחור את המסמכים והראיות המתאימות. ככל שהוגשה תביעת חוב ללא פירוט רלוונטי – די בכך על מנת לדחותה.

ראו: בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 11183/05 ניר שביט נ' עו"ד אלוון מעוז - כונס נכסים של חברת מעגלים לבקרה ופיקוח מיטב בע"מ (3.8.2005); ע"א 2832/15 חברת סייפראקטיב בע"מ נ' טרומדיה טכנולוגיות בע"מ (8.6.2017), בפסקה 9; פש"ר (מחוזי ת"א) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי בתפקידו כמנהל מיוחד של נכסי החייב יוסף אדלשטיין (19.4.2004), בפסקה 6.

19. מן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ושמעתי טיעוניהם, ובשים לב לכל האמור לעיל, עמדתי היא כי לא נפל פגם בהחלטתה של בעלת התפקיד משדרשה לקבל הסברים ואסמכתאות מאת המערערות, או בהחלטתה לדחות את תביעת החוב משהסברים כאמור לא נמסרו כלל.

20. כאמור, בעלת התפקיד דחתה את תביעות החוב של המערערות בנימוק של היעדר הוכחה מספקת. לטענתה, לא ניתן להסתמך על הכרטסות שצורפו לתביעות החוב, שכן לא ניתן ללמוד מהן על מהות החוב.

21. המערערות צירפו לתביעות החוב מטעמן כרטסות חו"ז. חברת קדרון ושות' רואי חשבון, הציגה כרטסת החל משנת 2011, עם יתרת פתיחה של 554,277.82- ₪. הכרטסת מפרטת תנועות רבות, לרבו תשלומי מע"מ וביטוח למר אופיר, עד לשנת 2014 – אך אין כל שורת סגירה לשנה זו. גם חברת מ. קדרון בע"מ צירפה כרטסת, המכילה 5 שורות בלבד לשנת 2014 המציגה יתרת פתיחה של 413,289 ₪ ובה תנועה אחת של העברה בנקאית מאת החברה על סך של 3,470 ₪.

22. סבורה אני, כי בדין קבעה בעלת התפקיד שלא ניתן להסתמך על כרטסות המערערות לצורך אישור תביעות החוב. הכרטסות שצורפו על ידי המערערות מעלות סימני שאלה רבים. ראשית, לא ברור כיצד תנועות שעניינן "מכירת גבינות", תשלומי מע"מ, ביטוח וקניות הינן רלוונטיות לחברת רואי החשבון, המספקת שירותי הנהלת חשבונות לחברה. כמו כן, לא ניתן לדעת האם חובות החברה לחברת קדרון ושות' רואי חשבון נפרעו – בהיעדר כרטסת מלאה. גם ביחס למ. קדרון בע"מ – אשר כפי שנקבע בפסק הבוררות, הייתה שותפה של החברה בראשית הדרך – אין כל הסבר מה מקור יתרת הפתיחה המופיעה בכרטסת, וייתכן מאוד כי מדובר ביתרה הקשורה לפעילות המשותפת בעבר.

עינינו הרואות, כי הכרטסות אינן תומכות במהות החוב המוצהרת – בשל "מימון".

23. לאור סימני שאלה אלו, הרי שאין חולק כי דרישת בעלת התפקיד לקבל הסברים ואסמכתאות נוספות – היא סבירה והגיונית בהחלט, ואף נעשתה לפנים משורת הדין.

בשים לב כי מדובר בצדדים קרובים, אשר ביניהם יחסים מיוחדים, ואשר רואה החשבון העורך את כל הכרטסות – הן של המערערות והן של החברה – הוא אותו רואה החשבון, מר יובל קדרון, בעלה של גב' עירית קדרון, מי שהיתה בעלת מניות בחברה - הרי שהנטל להוכיח את אמינות ואמיתות תביעת החוב – הוא כבד יותר ואין להסתפק אך ורק בהמצאת כרטסת עמומה, ללא הסברים.

24. המערערות הפנו בטיעוניהן לסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] וכן לפסק הדין בעניין ת"א (מחוזי חי') 246/06 סונול ישראל בע"מ נ' גרומן שירותי דלק בע"מ (18.8.2011). המערערות טענו כי יש להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות כראייה קבילה להוכחת עצם קיומו ותוכנו של החוב, בהיותה רשומה מוסדית.

אין בידי לקבל את טענות המערערות בנסיבות העניין המונחות בפניי, ולטעמי המערערות ביקשו להסתמך על ציטוטים מפסקי דין שניתנו בהקשרים אחרים ובנסיבות אחרות שלא ניתן להשליכן על העובדות הקונקרטיות בעניינן של המערערות.

25. אכן, ככלל, ניתן לראות בכרטסת הנהלת חשבונות כרשומה מוסדית, אם נערכה על-פי הכללים שבדין. קבילותה של רשומה מוסדית תלויה במספר תנאים, וביניהם, אם זו נערכה לפי כללי החשבונאות המקובלים, במהלך ניהולו הרגיל של העסק וכאשר אין אינדיקציה כי איסוף הנתונים או עריכת הכרטסת אינם אמינים.

המערערות לא עמדו בדרישה להוכיח כי כרטסת הנהלת החשבונות ממלאת אחר התנאים הנדרשים. לכל הפחות, ביחס לחברת קדרון ושות' רואי חשבון, הרי שמדובר בכרטסת חסרה. לפיכך, הרי שלא נפל פגם בקביעת בעלת התפקיד כי אין בידיהן של המערערות ראיה מספקת להוכחת תביעות החוב שלהן.

26. עוד יש לזכור, כי גם אם כרטסת הנהלת חשבונות עשויה להוות ראייה קבילה למהות החוב והיקפו – אין הדבר גורע מסמכותה של בעלת התפקיד "להציץ מאחורי הפרגוד" ולדרוש הסברים לגביה, כשם שסמכותה לעשות כן גם ביחס לפסקי דין הניתנים על-ידי ערכאה שיפוטית. השוו: תל"א (מחוזי תל אביב-יפו) 4119-09 המוסד לביטוח לאומי ירושלים נ' ציון בוסקילה (31.1.2010).

27. למערערות ניתנה ההזדמנות להבהיר את מהות תביעת החוב שלהן, הן בפני בעלת התפקיד, והן במסגרת הערעור כאן. בתוך כך יכלו – ונדרשו – הן להביא תצהיר מאת רו"ח קדרון, כמי שהגיש את הערעור בשם המערערות וכמי שערך את הכרטסות. כל זאת לא עשו המערערות – ומכאן שאין להן להלין אלא על עצמן.

28. לא מן הנמנע, כפי שציינה בעלת התפקיד – נוכח קיומה של פעילות עסקית קודמת בתחום שיווק הגבינות לא רק באמצעות החברה שבפירוק אלא באמצעות חברות אחרות הקשורות בבעלי המניות בחברה שבפירוק, כפי העולה מפסק הבוררות, כי ייתכן שכספים שהועברו בין לחברה שבפירוק על ידי בעלת המניות – גב' קדרון, בין באופן ישיר ממנה ובין בעקיפין באמצעות החברות המערערות לאורך השנים, לצורך פעילותה השוטפת של החברה, כחלק מהרצון והצורך של בעלת המניות להזרים כספים לחברה (כפי שנלמד מהעברות הכספים ההדדיות בין החברות).

29. עם זאת, אין זה מתפקידה של בעלת התפקיד ואף לא מתפקידו של בית המשפט לעסוק בניחושים בדבר מקור החוב הנטען.

30. הימנעות המערערות מלהציג כל אסמכתא התומכת בתביעת החוב מעבר לכרטסת הנהלת החשבונות – אסמכתא אשר חזקה כי קיימת בידי המערערות – וכן לספק הסברים בדבר מהות ה"מימון" הנטען, מטילים צל כבד על אמינות תביעות החוב.

"זכותו וחובתו של בעל תפקיד, אשר עולים אצלו חשדות לגבי תביעת חוב, "לעמוד על המשמר" ולהקפיד יותר בדרישת הראיות, אך ככל שלא נמצא מקום להטיל ספק במהימנות תצהירו של הנושה, אין מניעה מלקבל את תביעתו על בסיס התצהיר בלבד. אכן, ייתכנו מקרים בהם נושה אשר נתקשה לתמוך את טענותיו בראיות חיצוניות לתצהירו יעורר ספק באשר למהימנות גרסתו (השוו פר"ק 1960/08 אובצ'רוב נ' קוזי רהיטים (2002) בע"מ, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [13.7.10]), כמו גם מקום בו לא תמך הנושה כלל את גרסתו בתצהיר מטעמו." [בש"א (מחוזי ירושלים) 7013/09 אבראהים אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ (26.5.2011), בפסקאות 9-10 (להלן – עניין אבו ג'האלין)].

31. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שכל שהתבקש מהמערערות הוא להציג ראייה לקיומו של הסכם המסביר את מהות המימון הנטען. המערערות לא נדרשו על-ידי בעלת התפקיד להוכיח כל שורה בכרטסת, אלא אך ורק להוכיח את מהות החוב בגין "מימון". ניתן היה להסתפק, אם כך, במספר מועט של מסמכים, ואין מדובר בהטלת נטל בלתי סביר על כתפי המערערות [השוו: עש"א (מחוזי ת"א) 33293-03-18 בנק מזרחי טפחות בע"מ (נושה) נ' אורלי גלמן, עו"ד (הנאמנת) (31.3.2019)].

32. אוסיף עוד ואציין, כי הלכה ידועה היא כי בעל דין אשר נמנע מהצגת ראייה, אשר אין ספק כי מצויה היא תחת ידיו או אמורה להיות מונחת תחת ידיו – פועל מחדלו זה לחובתו, וקיימת חזקה כי אותה ראיה לו הוצגה – היתה פועלת נגדו.

"הימנעות המערער מהבאת ראיות רלוונטיות שהיו עשויות לשפוך אור על הבירור העובדתי, כאשר הוא זה שהעובדות ידועות לו לאשורן, נזקפת לחובתו בהתאם לכלל שלפיו, כשבעל-דין נמנע מהבאת ראייה הנמצאת בשליטתו, קמה חזקה שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת כנגדו" [ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 39240-01-17 ברק שאול נחאיסי נ' פקיד שומה גוש דן, (08.10.2018), בפסקה 25].

33. אחזור ואדגיש, כי בעלת התפקיד פעלה לפנים משורת הדין בכך ששלחה את המכתב למערערות ובו ביקשה כי ימסרו את הבהרותיהן וימציאו את האסמכתאות המתאימות. כאמור, בעל תפקיד אינו מחויב לסייע לנושה ולאפשר לו "מקצה שיפורים", ואין זה מתפקידו לתור אחר ראיות שעשויות לתמוך בתביעת הנושה. כך גם במקרה הנדון - נטל זה מונח לפתחן של המערערות בלבד והן לא עמדו בו.

34. המערערות הפנו גם לפסק הדין בעניין אבו ג'האלין, בו ציין בית המשפט כי בעל תפקיד אינו יכול לפטור עצמו ממלאכת קביעת העובדות. אלא שלא מצאתי רלוונטיות לפסיקה האמורה, בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן.

למעשה, ההיפך הוא הנכון – בעלת התפקיד ביקשה לברר ולקבוע את העובדות והמערערות עשו כל שלאל ידן כדי למנוע ממנה מלעשות כן, ולפיכך - אין כל ממש בטענת המערערות לפיה בעלת התפקיד פטרה את עצמה מלדון בתביעות החוב לגופן.

35. כאמור, המערערות לא טרחו כלל להסביר את מקור החוב – לא כל שכן להביא ראיות מוצקות לקיומו ואף נמנעו מצירוף תצהיר כדין. בנסיבות אלו, בעלת התפקיד לא יכולה היתה כלל לברר את העובדות, משום שהמערערות מנעו זאת בעדה. זאת ועוד, בוודאי שאין לומר כי בעלת התפקיד יכולה היתה לשקול את טענותיהן של המערערות ולהכריע אך ורק על בסיס הכרטסות.

יודגש שוב, כי בהיעדר הסבר ביחס למהות החוב ומקורו – אין בתביעות החוב של המערערות ולא כלום, ובעלת התפקיד הייתה מוסמכת לדחותן, פעלה כדין בעשותה כן, ואין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטתה האמורה.

36. באותה מידה אין לקבל את טענת המערערות לפיה החברה שבפירוק מודה, כביכול, בקיומו של חוב ומשכך יש להעיד על אמינות קיומו ותוכנו. כפי שכבר צוין לעיל – כאשר מי שטוען לחוב הוא גם זה שרשם את החוב בספרי החברה שבפירוק (חברת קדרון ושות' רואי חשבון היא זו שעסקה בהנהלת החשבונות הן של עצמה והן של החברה שבפירוק) – ספק גדול אם ניתן לקבוע כי ישנה הודאה בקיומו של חוב.

סוף דבר:

37. מכל הנימוקים שהובאו לעיל, הרי שדין הערעור – להידחות.

החלטתה של בעלת התפקיד אשר דחתה את תביעות החוב של המערערות – תעמוד בעינה.

המערערות יישאו בהוצאות בעלת התפקיד ובשכר טרחתה בסך 20,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ולכונ"ר.

ניתן היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.