ניתנה ביום 28 פברואר 2022

השופט מיכאל שפיצר

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל – אביב (הנשיאה הדס יהלום; ב"ל 20440-03-21) אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטתה של ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.1.2020 אשר קבעה למבקש נכות יציבה של 19%. (להלן – הועדה)

רקע עובדתי

1. המערער, יליד 1946, נפגע ביום 22.10.17 בתאונת עבודה. הפגיעה שהוכרה "חבלה סיבובית בכתף שמאל", וכי למבקש נכות משוקללת בשיעור 19% בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1957 בגין הליקויים הבאים: 10% לפי פריט ליקוי 42 (1)(ד)(2) ו- 10% לפי פריט ליקוי 42 (2)(א)(1).
2. ביום 9.3.21 הגיש המערער ערעור על החלטה זו וטען כי עקב התאונה שנגרמה לו הוא מוגבל ומתקשה בביצוע פעולות שונות ואף אינו מסוגל לעבוד בעבודתו כסופר סת"ם.

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. בית הדין דחה את הערעור מהנימוקים הבאים:
2. מפרוטוקול הועדה עולה כי ערכה למבקש בדיקה קלינית, קבלה את ערעורו וקבעה שהמבקש סובל מ"קרע בראש הארוך של הביצפס ופריקה של הביצפס". הועדה קבעה למערער נכות של 10% לפי פריט 42 (1)(ד)(2) וקובעת 10 אחוז לפי פריט 42 (2)(א)(1), ובסה"כ 19%.
3. חרף טענת המבקש שביצע בדיקות שונות, עיון בפרוטוקול הועדה אינו מעלה כי אלו עמדו בפניה, והמבקש אף לא טען כי יש בידיו בדיקות כלשהן.
4. המסמכים שהוצגו לבית הדין במהלך הדיון, ושלא היו בפני הועדה, אין בהם כדי להביא למסקנה שונה מזו אליה הגיעה הועדה.
5. צדקה הועדה שעה שלא הפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן – התקנות) וזאת לאור הוראת תקנה 15(א) לתקנות.
6. לא נפל פגם בעבודת הועדה.

טענות המבקש בבקשה זו

1. המבקש סבור שיש לקבל את בקשתו מהטעמים הבאים:
2. חברי הועדה לא מכירים את מלאכת תיקון ספרי התורה וטענתו בהקשר זה לא נדונה כלל. המבקש סבור "שבכל ועדה יש לצרף מומחה רפואי למקצוע הנדון או לקבל חוות דעת חיצונית".
3. כן טוען המערער, כי מפרוטוקול הועדה עולה כי היו בפניה כ -30 מסמכים ובהם בדיקות וצילומים ולא ברור כיצד נכתב בפסק הדין שהועדה לא ראתה את הבדיקות וכי גם לא טען שיש בידיו בדיקות נוספות.
4. הגם שמהמסמכים הרפואיים עולה ש"מצב הכתפיים והשרירים חמורים מאד" חברי הועדה התעלמו מכך וקבעו כי מדובר בפציעה בלב, קביעה שאין בה לשקף את נכותו.
5. היה על הועדה בנסיבות העניין להפעיל את תקנה 15.
6. הבדיקה בוצעה על ידי הרופא ש".. הניח ידיו מתחת לידי והרים אותם וכאשר שחרר את ידיו נשמטו ידי." ולמעשה "כל הסיבובים והכיפופים נעשו בעזרתו וסיועו של הרופא ולא על ידי" דבר המעיד על חומרת מצבו ועל ביצוע לא תקין של הבדיקה.
7. המבקש מפנה לדוגמא ממקרה שפורסם בעיתונות על מורה שלקה בליבו, וחזר לעבודה כעבור זמן מה, וקבל סכום גבוה מהמוסד, וכי בית הדין מוסמך לפסוק לו פיצוי.

הכרעה

1. לאחר שבחנתי את הבקשה אני סבור שיש לדחותה וזאת מהנימוקים הבאים:
2. כעולה מפרוטוקול הועדה, נערכה למבקש בדיקה קלינית וממצאיה היו כדלקמן:

"בבדיקה – פיסוק 90 דו"צ כיפוף קדמי 90 כיפוף אחורי 45 שגפה צמוsה לגוף סיבוב חיצוני 30 סיבוב פנימי 100 כגפה בפיסוק סיבוב חיצוני ופנימי 90 כתפיים יציבות מבחן ניר והוקינס שליליים".

מכאן מסקנתה כי המבקש סובל מ:

"קרע בראש הארוך של הביצפס ופריקה של הביצפס – הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות 10 אחוז לפי 42 (1)(ד) 2 וקובעת 10 אחוז לפי 42 (2)א1".

1. אופן ביצוע הבדיקה, מצוי בשיקול דעתה המקצועי של הועדה בה השתתף גם מומחה לכירורגיה אורתופדית, ועל כן אין לקבל את טענות המבקש בהקשר זה.
2. כעולה מפרוטוקול הועדה, עמדו בפניה מסמכים רפואיים רבים, ואף קבלה את ערעורו דברי המבקש בדבר מצב הכתפיים והשרירים אינם יכולים לעמוד מול קביעתה של הועדה.
3. לא ניתן לגזור גזירה שווה ממקרים אחרים לעניינו של המבקש, מה גם שהדוגמא שהביא עוסקת באירוע לב.
4. כאמור, לא מצאתי שיש הצדקה להתערב בממצאי הועדה כמו גם בפסק דינו של בית הדין קמא.
5. סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשפ"ב (28 פברואר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.