ערעור נושה על החלטת נאמן לדחות את בקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

1. ביום 16/3/14 הגיש החייב מחול, והחייבים בני הזוג זיאדה בקשה להצעת הסדר נושים בהתאם לס' 19א לפקודת פשיטת הרגל. חלק מחובות החייב היו משותפים לחובות החייבים. בין חובותיו הצהיר החייב על חוב בסך 470,000 ₪ למערער - חוב שמקורו בפסק דין שניתן לטובת הנושה במסגרת ת.א 2206/02 ביום 23/10/06.

2. ביום 7/8/14 שלח הנאמן בדואר רשום הודעה לעו"ד יאסר אסמעיל, שהיה ב"כ דאז של הנושה, שכותרתה - "הודעה לנושים בדבר הגשת בקשה להסדר חוב בבית המשפט המחוזי חיפה- פש"ר 30580-03-14". במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי על נושי החייב להגיש תביעות חוב עד ליום 30/9/14. כן צוינו מועדי אסיפות הנושים. הודעה זו שנשלחה, כאמור, לב"כ הקודם של הנושה, ברם חזרה משלא נדרשה ע"י ב"כ הנושה.

3. ביום 12/8/14 שלח הנאמן גם באמצעות הפקס, את ההודעה הנ"ל לב"כ של הנושה, אולם לא קיבל אישור קבלת הפקס.

ביום 20/8/14 פורסמה הודעה לציבור בדבר הצעת ההסדר בעיתון THE MARKER וביום 22/8/14 פורסמה ההודעה בעיתון מקומי "הלוח הבטוח".

4. ביום 27/8/14 הורה בית המשפט על עיכוב הליכים בכל תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגד החייב. הודעה זו הוגשה גם לתיק ההוצל"פ של הנושה, וביום 9/9/14 ניתנה החלטה "כמבוקש" ע"י רשמת ההוצאה לפועל - החלטה בדבר עיכוב ההליכים נשלחה לב"כ הנושה, ונמסרה באופן אלקטרוני באמצעות "תקשורת עו"ד".

5. ביום 23/11/14 נתן בית המשפט החלטה, לבקשת החייב, לפיה צו עיכוב ההליכים יעמוד בעינו עד למתן החלטה אחרת. גם החלטה זו הוגשה לתיק ההוצל"פ של הנושה, כאשר ביום 7/12/14 ניתנה החלטה ע"י רשם ההוצאה לפועל, במסגרתה הורה כי ההחלטה תימסר ע"י המזכירות לצדדים. החלטה זו נשלחה לב"כ הנושה ונמסרה באופן אלקטרוני.

6. ביום 5/10/15 ניסה הנאמן פעם נוספת ליצור קשר עם הנושה ובא כוחו. הנאמן איתר את כתובת משרדו של ב"כ הנושה ושלח לכתובת זו את הצעת ההסדר המשופרת של החייב באמצעות דואר רשום, אולם גם דבר דואר זה חזר משלא נדרש ע"י ב"כ הנושה.

7. הנאמן בדק את תביעות החוב, וביום 7/9/16 הודיעו הצדדים על הגעה להסכמה בנוגע להצעת הסדר. ההצעה אושרה ביום 8/10/16 ע"י ביהמ"ש.

בחודש 3/21 אף חולק דיבדנד ראשון לנושים הרגילים בסכום המהווה כ 66.9% מהדיבידנד הכולל המיועד לנושים רגילים.

8. ביום 4/11/21 הגיש הנושה – המערער תביעת חוב בסך של 2,000,000 ₪, בצירוף בקשה להארכת מועד לה צורף תצהיר בו נטען ע"י הנושה כי נודע לו על ניהול הליך הפש"ר רק כאשר העביר את הייצוג המשפטי לבא כוחו החדש- עו"ד עיסא, אשר ניסה לפעול במסגרת תיק ההוצל"פ.

9. יובהר כי זמן קצר לאחר מכן (ביום 11/1/22) השלימו החייבים את מלוא הפקדת הכספים בהתאם להצעת ההסדר שאושרה, והם ממתינים לקבלת הפטר חלוט.

10. הנאמן דחה את הבקשה להארכת מועד ואת תביעת החוב.

נקבע כי מדובר בתביעה שהוגשה באיחור רב של כשבע שנים וחודשיים לאחר המועד האחרון להגשת תביעות חוב, וכי בהתאם לסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל ולפסיקה, קבלת בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תתאפשר כאשר הנאמן שוכנע כי הנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד מסיבות אובייקטיביות חיצוניות שאינן תלויות בנושה, וכי הגשת תביעת החוב באיחור לא תפגע באופן משמעותי ביעילותו של הליך פשיטת הרגל וקידומו. הנאמן קבע כי התנהלות הנושה בענייננו מעלה תהיות רבות, שכן הנושה פעל במסגרת הליך ההוצל"פ לגביית כספים מהחייב עד למתן עיכוב ההליכים, ולאחר מתן עיכוב ההליכים נמנע מלדרוש את דברי הדואר שנשלחו לכתובתו שש פעמים.

הנאמן הוסיף וקבע כי הסיבות עליהן הצביע הנושה לאיחור הרב בהגשת תביעת החוב: מעבר משרד בא כוחו הקודם (שנטען ע"י החייב כי מדובר בבנו של הנושה), והעובדה שלאחרונה לא ננקטו הליכים בתיק ההוצל"פ, לא מהוות נימוק מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת תביעת החוב.

הנאמן קבע כי עובדת עיכוב ההליכים שניהל הנושה בלשכת ההוצל"פ כנגד החייב, בעקבות הליך פשיטת הרגל שבענייננו, הייתה בידיעתו של הנושה, בפועל או בכוח.

כן הצביע הנאמן על כך שהנושה לא הגיש תצהיר בא כוחו לשעבר המפרט את נסיבות היעדר הידיעה הנטען אודות הליך פשיטת רגל, וכן לא ציין הנושה מה הייתה כתובת משרדו של בא כוחו הקודם. נקבע כי הנושה לא העלה טענות לקיומן של נסיבות חיצוניות שמנעו ממנו להגיש את תביעת החוב במועד הקבוע, ולפיכך אין הצדקה למתן ארכה להגשת תביעת החוב שהוגשה באיחור כה רב.

טענות המערער:

11. בניגוד להוראות ביהמ"ש בהליך פשיטת הרגל, החייב לא מסר את ההודעה בדבר מתן צו הכינוס לנושה (ככל הנראה הכוונה להחלטה בדבר עיכוב הליכים מיום 25/5/14), ולא המציא אישור מסירה החתום ע"י הנושה המעיד על מסירה זו, כאשר לא ניתן להסתפק בכך שדבר הדואר "לא נדרש".

12. יש לדחות את נימוקי הנאמן לפיהם היה על הנושה לדעת על קיומו של הליך פשיטת הרגל נוכח ההודעה בתיק ההוצל"פ בדבר עיכוב ההליכים, שכן ההוראה שניתנה ע"י ביהמ"ש הייתה על מסירת ההודעה לנושים בעצמם ולא ללשכות ההוצל"פ.

13. בהתאם להוראות ביהמ"ש על הנאמן היה לזמן את הנושים לדיון, וככל שהיה עושה כן היה הנושה מקבל הודעה זו מהנאמן ויודע על ניהול ההליך. משהנאמן לא פעל כך הרי שהוא התרשל בתפקידו, וככל שלא תאושר הגשת תביעת החוב של הנושה, שהאיחור בהגשתה נובע מרשלנותו של הנאמן, הרי שיש להורות על חיובו האישי של הנאמן בנזק שנגרם לנושה.

טענות החייב:

14. ההודעה על הליך הפש"ר הועברה למערער באמצעות דואר רשום לב"כ הקודם (שהינו בנו של המערער) הן ע"י החייבים והן ע"י הנאמן, אך ב"כ המערער לא דרש את הדואר. בנוסף, במסגרת הליך ההוצל"פ עוכבו ההליכים בהתאם להוראה בתיק הפש"ר וההחלטות בתיק ההוצל"פ בעניין זה נשלחו לב"כ המערער. כמו כן, דבר קיומו של הליך הפש"ר פורסם בעיתונים היומיים והדבר מקים ידיעה קונסטרוקטיבית של המערער.

15. המערער לא התייחס לאישורי המסירה המצביעים על כך שנשלחו אליו הודעות בדבר קיום ההליך שבענייננו, ולהחלטות לשכת ההוצל"פ בעניין עיכוב ההליכים עקב ההליך שבענייננו, שאף הן נמסרו לב"כ המערער. כל אלה עומדים בסתירה לטענתו לפיה לא ידע על קיום ההליך דנן.

16. המערער לא מצביע על המועד המדויק בו נודע לו לטענתו על קיומו של הליך הפש"ר, והדבר מהווה חוסר תום לב מצדו בניסיון לטשטש את האמת. כן לא ברור כיצד, לשיטתו של המערער, רק "לאחרונה" התגלה לו דבר קיומו של ההליך.

17. המערער לא הוכיח את טענתו לפיה בא כוחו הקודם (שייצג בשנים 2015- 2021 ושהוא בנו של המערער), לא קיבל את ההודעות בדבר ניהול ההליך, שכן המערער לא הגיש תצהיר של בא כוחו הקודם.

18. המערער בחר להחליף ייצוג משפטי על מנת להימנע ממצב בו בא כוחו הקודם (כאמור בנו) יצטרך לטעון כי לא ידע ולא קיבל הודעות בדבר ניהול הליך הפש"ר, שהינן טענות שקריות, ולפיכך בחר המערער להחליף ייצוג ולטעון טענות עמומות בנוגע לבא כוחו הקודם אשר לא גובו בתצהיר מטעמו של בא כוח הקודם.

19. העובדה כי עד למתן צו עיכוב הליכים בתיק הפש"ר, פעל המערער באופן נמרץ במסגרת תיק ההוצל"פ נגד החייב, ומיד עם מתן צו עיכוב הליכים הופסקו באופן פתאומי הפעולות של המערער נגד המשיב בתיק ההוצל"פ, מלמדת על ידיעתו של המערער על עיכוב ההליכים שניתן במסגרת תיק הפש"ר וממילא על קיומו של הליך הפש"ר.

20. קבלת הערעור תגרום לנזק הן לחייב והן לחייבים האחרים בתיק, שהסתמכו על תביעות החוב שהוגשו ופעלו לגיוס הסכומים שאושרו, שכן הצעת ההסדר הינה משולבת לחייב ולשני החייבים הנוספים.

21. המערער הגיש את תביעת החוב חודש לפני התשלום האחרון של ההסדר, כלומר רגע לפני קו הסיום של הליך מורכב שנמשך 8 שנים, כאשר ההצעות שופרו בהסתמך על תביעות החוב שהוגשו. אין הצדקה כי כל המאמץ שהושקע בהליך ירד לטמיון בשלב בו כיום כל סכום ההצעה שולם, כך שהלכה למעשה ההליך הסתיים.

22. אם הערעור יתקבל, הרי שהמערער, בהתאם לגובה תביעת חובו (2 מיליון ₪), יקבל את חלקם הארי של הכספים ששולמו לקופה, וייווצר מצב בו הנושים שקיבלו כבר כספים יצטרכו להשיבם.

23. טענת המערער לפיה נודע לו על עיכוב ההליכים מבא כוחו הנוכחי הינה טענה חדשה שלא הועלתה על ידו בתביעת החוב ובבקשה להארכת מועד להגשתה. טענה זו אף אינה מתיישבת עם הודעת הנאמן מיום 17/10/21, ממנה עלה כי משיחה עם ב"כ החדש של המערער התברר כי המערער כבר ידע על קיום ההליך בטרם הועבר התיק לטיפולו של ב"כ החדש של המערער.

24. מגבלת המועד הינה מהותית ולא טכנית שכן היא נועדה להגביר את הוודאות בהליך לנושים ולחייב. התנאי שנקבע במסגרת הסעיף לצורך מתן אפשרות להארכת המועד הינו כי הנושה "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, ומשלא הוכח כי כך הדבר בענייננו היה על המערער להוכיח כי מתקיימות "נסיבות נדירות" המצדיקות הארכת מועד, והמערער לא הצביע על נסיבות כאלה.

טענות הנאמן

25. הביקורת השיפוטית של בתי המשפט על החלטות הנאמן תופעל במשורה ותוגבל למקרים יוצאי דופן בהם החלטת הנאמן חרגה באופן קיצוני מסבירות ותקינות.

26. מגבלת הזמנים המצוינת בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל הינה מהותית ויש לפרשה לאור תכלית הליך חדלות הפירעון של ייעול הליך פשיטת הרגל וקידומו. רק כאשר מוכח כי הנושה "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד מסיבות חיצוניות ואובייקטיביות שאינן תלויות בנושה ניתן יהיה להאריך את מועד הגשת תביעת החוב "מטעמים מיוחדים", ואין כך הדבר בענייננו.

27. המערער לא הבהיר כיצד טענתו בדבר מעבר משרדו של ב"כ הקודם מהווה הצדקה לאיחור בהגשת תביעת החוב במשך שנים.

מכל מקום ניהול ההליך הובא לידיעתו של המערער בפועל הן ע"י משלוח הודעות בעניין לב"כ הקודם בדואר רשום (שלא נדרשו) והן באמצעות העברת החלטות לשכת הוצל"פ מהן עלה על עיכוב ההליכים בתיק בשל הליך הפש"ר. כן יש לייחס למערער ידיעה קונסטרוקטיבית שכן קיומו של הליך הפש"ר פורסם בעיתונים היומיים כנדרש.

הכונ"ר הצטרף לעמדת הנאמן וטוען כי יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה:

דין הערעור להידחות.

בפתח הדברים אפנה להלכה הפסוקה לפיה הביקורת השיפוטית בערעור על החלטת הנאמן היא מצומצמת ביותר. בית המשפט אינו נדרש לבחון את טענתיו של המערער מחדש אלא רק את סבירות הכרעתו של הנאמן ותקינותה (רע"א 509/00 לוי נ' ברכה, ניתן ביום 18/6/01).

28. אין חולק כי המערער הגיש את תביעת החוב כנגד החייב באיחור ניכר של למעלה מ- 7 שנים. המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית למועד הגשת תביעת חוב, ולאפשרות הארכת מועד מצויה בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל שלשונו כדלקמן:

"הנושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע". (הדגשה לא במקור. ע.ב.).

(3)]

(תיקון

על מהות סעיף זה עמד בית המשפט העליון ברע"א 3702/17 חג'אזי נ' עו"ד מזור, ניתן ביום 27/6/17 כדלקמן:

"אין מדובר בהוראה בעלת משמעות טכנית בלבד, כי אם בהוראה מהותית, אשר בבסיסה מספר תכליות: יעולו וקידומו של הליך הפש"ר באמצעות קביעת תקופה מוגדרת, שבה תעמוד מצבת החובות (הלכאורית) של החייב וזהות נושיו; הגברת הוודאות של הצדדים להליך – החייב, הנאמן והנושים; וקידום האפשרות לסיום הליך פשיטת הרגל הן עבור החייב, הן עבור נושיו".

29. בחינת שיקולים אלה בדבר ייעול וקידום ההליך, לצד אינטרס ההסתמכות של החייב והנושים, הגברת הוודאות של הצדדים וקידום האפשרות לסיום הליך הפש"ר - מטים הכף לדחיית הערעור.

תביעת החוב הוגשה באיחור משמעותי ביותר של למעלה מ-7 שנים, כאשר הליך הפש"ר הגיע לישורת האחרונה – במועד הגשת הבקשה להארכת מועד כבר שולם חלקו הארי של ההסדר, סכומי כסף אף חולקו כבר לנושים, וכחודשיים לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד השלים החייב ושני החייבים הנוספים את התשלומים המלאים בהתאם להצעת ההסדר, כך שככל שהערעור יידחה זכאים הם למתן הפטר, זאת בתום הליך ארוך וממושך בן 8 שנים.

על חשיבותו ומשמעותו של השלב בהליך חדלות הפירעון בו מוגשת הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב ראה ברע"א 9802/08 שניתן ביום 21/8/12, וידוע כהלכת מלונות רותם:

"מטבע הדברים, עם חלוף הזמן והתקדמות הליך חדלות הפירעון, הנטל המוטל על הנושה, המבקש הארכת מועד להגשת תביעת חוב וטוען לחוסר ידיעה אודות ההליך, יהיה כבד יותר ויינתן משקל משמעותי יותר לצורך בקידום ההליך ובהגנה על אינטרס ההסתמכות של המעורבים בו."

30. אין חולק כי החייב לא הסתיר נושה זה ועם פתיחת ההליך הצהיר עליו כנושה בהליך (ראה נושה מס' 40 ברשימת החובות שצירף החייב לבקשה לאישור הצעת הסדר). כן אין חולק כי נשלחה לב"כ הקודם של הנושה הודעה בדבר פתיחת הליך הפש"ר. אישור המסירה חזר כשעל גביו סומנה האפשרות "לא נדרש".

המערער לא טרח לצרף לבקשה להארכת מועד ולערעור שהגיש בפני, תצהיר מטעמו של ב"כ הקודם, אשר מתבקש היה שיתייחס לטענה בדבר אי ידיעת המערער על ניהול ההליך, כשמנגד, כאמור לעיל, הומצאו אישורי מסירה מהם עולה כי החייב המציא ההודעה על קיום הליך הפש"ר לב"כ של המערער. התמיהה על היעדר הגשת תצהיר של ב"כ הקודם של המערער מתחדדת נוכח טענת החייב, שלא הוכחשה ע"י המערער, כי ב"כ הקודם הינו בנו של המערער.

אין להתעלם גם מהעובדה כי במועד בו נפתח תיק הפש"ר היה פתוח תיק הוצל"פ שפתח הנושה - המערער כנגד החייב, ולתיק הוצל"פ זה נשלחה הודעה בדבר עיכוב ההליכים בשל פתיחת הליך הפש"ר.

עד מועד פתיחת הליך הפש"ר יזם המערער פעולות רבות בתיק ההוצל"פ, ולאחר מתן ההחלטה במסגרת תיק הפש"ר בנוגע לעיכוב ההליכים נפסקו לפתע פעולות המערער בתיק ההוצל"פ, עובדה המחזקת את המסקנה כי המערער ידע על קיומו של הליך הפש"ר, ומתן עיכוב ההליכים במסגרתו.

מכאן שאין לקבלת טענת המערער לפיה לא ידע על קיום הליך הפש"ר בעניינו של החייב.

31. במקרה בו ידע הנושה על הליך הפש"ר, הרי שתידרשנה נסיבות נדירות על מנת להוכיח כי הוא "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד (ראה רע"א 9802/08 דלעיל).

הנסיבות עליהן הצביע המערער, מעבר משרד של ב"כ הקודם, נטענו באופן כללי ומעורפל, מבלי שהוגש תצהיר מטעמו של ב"כ המערער, מה גם שאין בסיבה זו כדי לענות על התנאי כי המערער "לא יכול היה להגיש תביעת החוב".

32. אשר על כן ובשים לב לשלב המתקדם בו נמצא ההליך, כאשר החייב הפקיד את מלוא סכום ההסדר, ובשים לב לפגיעה באינטרס ההסתמכות של הנושים ושל החייב (ואף החייבים הנוספים בתיק) ככל שתתקבל הבקשה להארכת מועד – אין מקום להתערב בהכרעת הנאמן.

סוף דבר - לא נפל כל פגם בסבירות החלטת הנאמן, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, הנני מורה על דחיית הערעור.

המערער יישא בהוצאות הערעור בסך 3,000 ₪ שישולמו לנאמן.

העירבון שהופקד יועבר לנאמן לכיסוי ההוצאות שנפסקו.

המזכירות מתבקשת לסגור את תיק הערעור.

הנאמן יגיש בתוך 7 ימים לתיק העיקרי פסיקתא לחתימתי בנושא ההפטר.

ניתן היום, ט' אדר ב' תשפ"ב, 12 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.